ליובאוויטש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
 [[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]
-'''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי מודרני: '''לובביץ'''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד התקיימה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיות עיירה זו היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה העיירה מרכזה של תנועת [[חב"ד]] העולמית, מה שנתן לה את שמה '''תנועת ליובאוויטש''' ואת מנהיג התנועה  ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.
+'''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי מודרני: '''לובביץ'''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד התקיימה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיות עיירה זו היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה העיירה מרכזה של תנועת [[חב"ד]] העולמית, מה שנתן לה את שמה '''תנועת ליובאוויטש''' ואת מנהיג התנועה ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.
 בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך התגוררו בעיירה: [[אדמו"ר הצמח צדק]]; [[אדמו"ר המהר"ש]]; ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 אמנם כבר כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].
-מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה  החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.
+מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב"ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.
 אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן.
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך "[[רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]]" (קה"ת תשנ"ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצ"ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירות.
-ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]  מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.
+ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.
 במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בין השנים [[תרט"ז]]-[[תרי"ח]] (1856-1858), שבה נשרף בית רבינו, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. אחר כך בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.
@@ שורה 170: / שורה 170: @@
 היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב"ד.
-בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר  - ג' [[חשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי"ד.
+בקיץ [[תש"א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר - ג' [[חשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי"ד.
 בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.
-האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים  שם את מצבות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ההרוסות.
+האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ההרוסות.
 את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.