שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]]. | נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]]. | ||
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות | בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "חתני"{{הערה|המכתב מתאריך כ"ז תמוז תש"ז. נדפס ב[[אגרות קודש]].}}. | ||
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. | לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. |
גרסה מ־21:53, 12 במרץ 2014
הרב שניאור זלמן בוטמן (? - כ"ד תמוז תשמ"ג) נמנה על דור המקימים של כפר חב"ד, ממייסדי בית הכנסת 'בית נחום יצחק' ביישוב, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.
תולדות חייו
נולד בברית המועצות לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל הקומוניסטי ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות הק.ג.ב..
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון, נינו של ה'צמח צדק'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה שהרבי יפנה אליו במכתב בתואר "חתני"[1].
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.
בחודש אב תרצ"ה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות בעיירה מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו בשחיטה, ורק בחנוכה של שנת תרצ"ט הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את סיביר הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.
עם סיום מלחמת העולם השניה, ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה בבריחה הגדולה.
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב בפריז, ונמנה על המשפחות שזכו לארח את הרבי שליט"א בתקופת שהותו בפריז בשנת תש"ז כשבא לסייע לאימו להגר לניו-יורק.
בי"ח אדר תש"כ נפטרה רעייתו בניו-יורק, והרבי הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.
בשנים מאוחרות יותר התיישב בכפר חב"ד, ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי בית הכנסת "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".
זכרונותיו
עם הקמת שבועון כפר חב"ד, נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה.
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור בי"ד כסלו תשס"ז כתשורה מחתונת נינו תחת השם 'תפארת בנים אבותם'.
משפחתו
- הרב שלום בער בוטמן, תל אביב.
- הרב שמואל בוטמן, מנהל צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב), ויו"ר מטה משיח העולמי.
- לאה לובא, אשת ה'חוזר' הראשי של הרבי, הרב יואל כהן, קראון הייטס.
- מרים, אשת הרב לייב סברדלוב, קראון הייטס.
הערות שוליים
- ↑ המכתב מתאריך כ"ז תמוז תש"ז. נדפס באגרות קודש.