יחיאל מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''יחיאל מלוב''', מפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק לשעבר, איש חינוך, ראש חוג ידידי חב"ד ויו"...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''יחיאל מלוב''', מפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] לשעבר, איש חינוך, ראש [[חוג ידידי חב"ד]] ויו"ר עמותת פתחי עולם. [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]], [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד "גיבורי ישראל" ומנהל [[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]].
הרב '''יחיאל מלוב''', מפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] לשעבר, איש חינוך, ראש [[חוג ידידי חב"ד]] ויו"ר עמותת פתחי עולם. [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]], [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד "גיבורי ישראל" ומנהל [[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]].


שורה 8: שורה 9:


== מפועלו ==
== מפועלו ==
[[קובץ:זושא פרטיזן, יחיאל מלוב, זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[זושא פרטיזן]], מלוב, ור' [[זלמן אבלסקי]]]]
[[קובץ:שרון ועומרי מניחים תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מלוב מניח תפילין ל[[אריק שרון]] ובנו עומרי ב[[בר מצווה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]]]
=== כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק ===
=== כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק ===
שנים רבות היה מפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] והיה ידידו הטוב של ר' [[זושא פרטיזן]]. בשנת [[תשמ"ו]] כשהורה [[הרבי]] שכל אחד ימנה [[עשה לך רב]] בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23773 חשיפה: מושפעי הפרטיזן] באתר [[col]]}}
שנים רבות היה מפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] והיה ידידו הטוב של ר' [[זושא פרטיזן]]. בשנת [[תשמ"ו]] כשהורה [[הרבי]] שכל אחד ימנה [[עשה לך רב]] בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23773 חשיפה: מושפעי הפרטיזן] באתר [[col]]}}
שורה 13: שורה 16:
בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]], [[מזכיר|מזכירו]] האישי של [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.
בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]], [[מזכיר|מזכירו]] האישי של [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.


בשנת [[תשל"ז]] ביקש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של [[אריאל שרון]], אז שר החקלאות, לקראת ה[[בר מצווה]]. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ב[[רחובות]]. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו ל[[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים כפר חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]] שם הניחו [[תפילין]] ו{{קישור אם יש|עליה לתורה|עלו לתורה}}. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] [[תשל"ז]] שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדירמעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".
בשנת [[תשל"ז]] ביקש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של [[אריאל שרון]], אז שר החקלאות, לקראת ה[[בר מצווה]]. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ב[[רחובות]]. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו ל[[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים כפר חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]] שם הניחו [[תפילין]] ו{{קישור אם יש|עליה לתורה|עלו לתורה}}. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] [[תשל"ז]] שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}


אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי] באתר [[col]]}}
אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי] באתר [[col]]}}

גרסה מ־04:33, 16 בינואר 2014

הרב יחיאל מלוב, מפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק לשעבר, איש חינוך, ראש חוג ידידי חב"ד ויו"ר עמותת פתחי עולם. שליח הרבי בראשון לציון, רב בית כנסת חב"ד "גיבורי ישראל" ומנהל בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד.

הרב מלוב משמש כשליח בעיר ראשון לציון, וקירב מאות רבות לתורה ומצוות. ייסד מספר עמותות חסד והקים את בית סוזנה ומוזיאון יהודי.


תולדות חייו

נולד לאביו אהרון מרדכי בצפון תל אביב. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות במבצע תפילין. בילדותו למד בחיידר החסידי בעיר והתחנך אצל הרב פולע כהן.

מפועלו

ר' זושא פרטיזן, מלוב, ור' זלמן אבלסקי
הרב מלוב מניח תפילין לאריק שרון ובנו עומרי בבר מצווה בישיבה בכפר חב"ד

כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק

שנים רבות היה מפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק והיה ידידו הטוב של ר' זושא פרטיזן. בשנת תשמ"ו כשהורה הרבי שכל אחד ימנה עשה לך רב בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.[1]

בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות לחינוך מהרב חודקוב, מזכירו האישי של הרבי. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק'.

בשנת תשל"ז ביקש ר' שלמה מיידנצ'יק מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של אריאל שרון, אז שר החקלאות, לקראת הבר מצווה. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ברחובות. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו לתומכי תמימים כפר חב"ד בכפר חב"ד שם הניחו תפילין ועלו לתורה. אחרי הבר מצווה, בכ"ח אלול תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".[2]

אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.[3]

חוג ידידי חב"ד

כשר' משה סלונים עזב את הארץ העביר לידיו את ניהול חוג ידידי חב"ד.

בית סוזנה

ערך מורחב – בית סוזנה

בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוקם בתחילה כחדר בבית ספר של תנועת ש"ס במרכז העיר. בחדר נמסרו שיעורי תורה והונצחו בו חללי מערכות ישראל. עם השנים התרחבה הפעילות והוקם מבנה חדש בסמוך לגני חב"ד במרכז העיר. את המבנה תרם מר שמואל רויטמן, קונסול הכבוד של מדינת מולדוביה ואיש עסקים.

בבית סוזנה פעיל בית כנסת "גיבורי ישראל" על שם חללי מערכות ישראל, מוזיאון יהודי, ועמותת חסד.

בשנת תשע"ד "אימץ" מועדון הכדורסל של מכבי ראשון לציון את מרכז החסד שבהנהלתו, והוזמן להדליק את הנר השמיני של חנוכה במועדון.[4] מאז התפתחו הקשרים, ושחקני הקבוצה משתתפים בשיעור שבועי בבית סוזנה.[5]

משפחתו

אחיו ואחיותיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים