יששכר דוב רוקח – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
פתיח ועוד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלז 7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת יחידות אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר מבעלז בעת יחידות אצל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשמ"א]]]]
'''רבי יששכר דוב רוקח ''' האדמו"ר מ[[בעלזא]] נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא.
 
'''רבי יששכר דוב רוקח ''' (נולד ב[[ח' שבט]] ה'[[תש"ח]]) האדמו"ר מ[[בעלזא]] משנת [[תשכ"ו]] אחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]], והחמישי בשושלת.
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח]] (הזקן), האדמו"ר השלישי בשושלת זו.
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ח' בשבט]] ה'[[תש"ח]] (1948) לרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[בעלזא]] הקודם, ונכד לרבי [[יששכר דב רוקח (הזקן)]], האדמו"ר השלישי בשושלת זו.


גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.
גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.


עם פטירת דודו בשנת 1957 החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.
עם פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] (1957) החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.


ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].
ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].
שורה 18: שורה 19:
בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.
בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.


למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]]). אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]] {{מקור}}). אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]