יוסף יצחק סילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־23:16, 23 ביולי 2012

הרב יוסף יצחק סילברמן הינו שליח הרבי שליט"א בעיר אלעד, ורב בית הכנסת "בית מנחם" בעיר. הרב סילברמן נודע גם כבעל מנגן נפלא, וחיבר ניגונים רבים לרגל יום הולדתו של הרבי.

תולדות חייו

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא ו' שבט תשל"ב במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד במשך עשור שנים, בין השנים תשל"ב - תשמ"ב.

על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח בית חב"ד במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".

ברכות מהרבי

הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים". לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת התספורת, והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן.

בכ"ו חשוון תשנ"ב, עבר לפני הרבי בתור לחלוקת דולרים, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.

פעילות ציבורית

מגיד שיעור בישיבות חב"ד

בין השנים תשנ"ט-תש"ס כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב גרשון מענדל אבצן.
בין השנים תש"ס-תשס"ב כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכמשפיע בחסידות בישיבת חב"ד חיפה.
בין השנים תשס"ב-תשס"ז כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
בין השנים תשס"ז-תשס"ח כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות של הרב דניאל גולדברג ע"ה בביתר עילית.
בשנת תשס"ט כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים בישיבת חב"ד באלעד.
החל משנת תש"ע החל לכהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.

שליח ומנהל בית חב"ד

בשנת תש"ס, במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"ד, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחו , הקים הרב סילברמן את בית הכנסת "בית מנחם" ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת "אור מנחם" ברחוב שמאי - הפועל במסגרת הבית חב"ד עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, הפנינג פורים, ועוד.

רב ומורה צדק

בשנת תשס"ד, נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 6 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב דניאל גראבסקי, נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת תש"ע, התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילבמרן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.

בעל מנגן

כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל בר מצוה, זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.

בשנת תשנ"ה, הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".

רשימת הניגונים שהלחין

חיים שאל ממך - תשנ"ב. צדיק כתמר יפרח - תשנ"ג. ה' מלך - תשנ"ד. לכו נרננה - תשנ"ו. שירו לה' שיר חדש - תשנ"ז. אור זרוע לצדיק - תשנ"ח. מזמור שירו - תשנ"ט. ה' בציון גדול - תש"ס. וקדשתם את שנת החמישים - תש"ס. מזמור לתודה - תשס"א. לדוד מזמור - תשס"ב. אשכילה - תשס"ב. תפילה לעני - תשס"ג. לדוד ברכי נפשי - תשס"ד. ברכי נפשי - תשס"ה. הודו לה' קראו בשמו - תשס"ו. זכרני ה' ברצון עמך - תשס"ז. הודו לה' כי טוב - תשס"ח. נכון לבי אלקים - תשס"ט. אודה ה' מאד בפי - תש"ע. מטה עוזך - תשע"א. ראשית חכמה - תשע"ב.

ספרים שערך

לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:

"נקדמה פניו בתודה" - תשנ"ו (שותף בעריכה).
"תפארת במקדשו" - תשנ"ז (עורך ראשי).
"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם - י"ט כסלו תש"ס.
"שומרי משפט" על הלכות טהרת המשפחה - תשס"ז.
קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן - כ"ד טבת תשע"ב.
"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען - י"ב תמוז תשע"ב.
"באר הגאולה" בענייני גאולה ומשיח. (בשלבי עריכה לדפוס).

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מקום הלידה'''
+הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' הינו שליח [[הרבי שליט"א]] בעיר [[אלעד]], ורב בית הכנסת "בית מנחם" בעיר. הרב סילברמן נודע גם כבעל מנגן נפלא, וחיבר ניגונים רבים לרגל יום הולדתו של הרבי.
-- יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא ו' שבט תשל"ב במדינת מרילנד, ארצות הברית.
+==תולדות חייו==
-- אביו, הרב משה סילברמן שיחי' כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה של מרילנד במשך השנים תשל"ב - תשמ"ב.
+הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד במשך עשור שנים, בין השנים [[תשל"ב]] - [[תשמ"ב]].
-- על פי הוראת הרבי , הרב משה סילברמן לא פתח בית חב"ד במקום אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".
-- בעקבות הוראת הרבי שלא יפתח בית חב"ד, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה.
-- כמו כן ,  נשמט הרב סילברמן  מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים שפתחו מוסדות חב"ד בלבד.
-'''ברכות מהרבי'''
+על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן,  נשמט הרב סילברמן  מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".
-. לפני נישואי הוריו , בירך הרבי את הזוג ש"יזכו לילדים מיוחדים".
+===ברכות מהרבי===
-. בגיל שלוש , נכנס הילד יוסף יצחק עם אביו להתברך מהרבי והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן.
+הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.
-. בכ"ו חשוון, תשנ"ב , עבר בתור לקבל דולר מהרבי וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת. הרבי הסתכל עליו מאד חזק וענה "אמן" ונתן לו שני דולרים .
+קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים". לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן.
+ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.
-    '''"שירים שהלחין"'''
+==פעילות ציבורית==
+===מגיד שיעור בישיבות חב"ד===
+* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מענדל אבצן]].
+* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]].
+* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
+* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]].
+* בשנת [[תשס"ט]] כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].
+* החל משנת [[תש"ע]] החל לכהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
-- מגיל 9 , התחיל להלחין שירים .
+===שליח ומנהל בית חב"ד===
-- במשך השנים , הלחין יותר מ60 שירים.
+בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"ד, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחו , הקים הרב סילברמן את בית הכנסת '''"בית מנחם"''' ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת '''"אור מנחם"''' ברחוב שמאי - הפועל במסגרת הבית חב"ד עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.
-- מגיל בר-מצוה התחיל להלחין שירים לכבוד יום הולדת הרבי מליובאוויטש.
-- החל משנת תשנ"ב , השירים הפכו ל"ניגונים חסידיים" וחלקם התקבלו על ידי התמימים.
-- בשנת תשנ"ה , הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".
-- רשימת הניגונים החסידיים שהלחין  :
-חיים שאל וגו' - תשנ"ב
+כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.
-צדיק כתמר - תשנ"ג
-ה' מלך - תשנ"ד
-לכו נרננה - תשנ"ו
-שירו לה' שיר חדש - תשנ"ז
-אור זרוע לצדיק - תשנ"ח
-מזמור שירו - תשנ"ט
-ה' בציון גדול - תש"ס
-וקדשתם את שנת החמישים - תש"ס
-מזמור לתודה - תשס"א
-לדוד מזמור - תשס"ב
-אשכילה - תשס"ב
-תפילה לעני - תשס"ג
-לדוד ברכי נפשי - תשס"ד
-ברכי נפשי את ה' - תשס"ה
-הודו לה' קראי בשמו - תשס"ו
-זכרני ה' - תשס"ז
-הודו לה' כי טוב - תשס"ח
-נכון לבי אלקים - תשס"ט
-אודה ה' מאד בפי - תש"ע
-מטה עוזך - תשע"א
-ראשית חכמה - תשע"ב
-'''ספרים שערך '''
-. נקדמה פניו בתודה - תשנ"ו (השתתף בעריכה)
+במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, הפנינג פורים, ועוד.
-. תפארת במקדשו - תשנ"ז (עורך ראשי)
-. כוננת מישרים על הלכות אמירה לעכו"ם - יט כסלו תש"ס
-. שומרי משפט על הלכות טהרת המשפחה - תשס"ז
-. קונטרס בל תשחית על הלכות בל תשחית לשו"ע אדמו"ר הזקן - כד טבת תשע"ב
-. טל ילדותך על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען  - יב תמוז תשע"ב
-. באר הגאולה בענייני גאולה ומשיח (בשלבי עריכה לדפוס)
+===רב ומורה צדק===
+בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 6 שנים.
-'''תפקידיו'''
+זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם",  שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תש"ע]],  התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילבמרן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.
-מגיד שיעור בישיבות חב"ד :
+==בעל מנגן==
+כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל [[בר מצוה]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.
-- בשנות תשנ"ט-תש"ס כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרה"ח גרשון מענדל אבצון שליט"א
+בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".
-- בשנות תש"ס - תשס"ב כיהן כמגיד שיעור בסמיכה , וכמשפיע בחסידות בישיבת חב"ד חיפה
-- בשנות תשס"ב - תשס"ז כיהן כר"מ ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
-- בשנות תשס"ז-תשס"ח כיהן כר"מ לסמיכה בכולל לדיינות של הרב דניאל גולברג ע"ה בביתר עילית
-- בשנת תשס"ט כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידי השלוחים בישיבת חב"ד באלעד
-- משנת תש"ע מכהן כר"מ שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים ראשל"צ
-  שליח ומנהל בית חב"ד :
+===רשימת הניגונים שהלחין===
+'''חיים שאל ממך''' - [[תשנ"ב]].
-- משנת תש"ס , במקביל לעבודות כמגיד שיעור בישיבות חב"ד , מכהן כשליח ומנהל בית חב"ד באלעד
+'''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנ"ג]].
-- במסגרת השליחות , הקים בית כנסת "בית מנחם" ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד ובית כנסת "אור מנחם" ברחוב שמאי הפועל במסגרת הבית חב"ד עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים בחסידות
+'''ה' מלך''' - [[תשנ"ד]].
-- כמו כן , נוסדו גני ילדים, שיעורים והתוועדויות בחסידות  וכן פעילות לילדים במעגל השנה
+'''לכו נרננה''' - [[תשנ"ו]].
+'''שירו לה' שיר חדש''' - [[תשנ"ז]].
-     רב ומורה צדק :
+'''אור זרוע לצדיק''' - [[תשנ"ח]].
+'''מזמור שירו''' - [[תשנ"ט]].
-- בשנת תשס"ד , נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד
+'''ה' בציון גדול''' - [[תש"ס]].
-- במסגרת תפקידו , פתח בית הוראה וכיהן כמו"צ למשך 6 שנים.
+'''וקדשתם את שנת החמישים''' - [[תש"ס]].
-- זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד , הרה"ח דניאל גראבסקי שליט"א , נסגרה בית הכנסת "קהל עדת ישורון" ובעקבות כך , חזר לבית הכנסת "בית מנחם",  שם כיהן לשנה כמו"צ "בלתי רשמי" עבור מתפללי בית הכנסת.
+'''מזמור לתודה''' - [[תשס"א]].
-- בשנת תש"ע,  התבקש על ידי רב קהילת חב"ד , הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א , להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמו"צ באלעד בטענה שיש בזה משום השגת גבול. בעקבות הבקשה , נסגרה הבית הוראה.
+'''לדוד מזמור''' - [[תשס"ב]].
+'''אשכילה''' - [[תשס"ב]].
+'''תפילה לעני''' - [[תשס"ג]].
+'''לדוד ברכי נפשי''' - [[תשס"ד]].
+'''ברכי נפשי''' - [[תשס"ה]].
+'''הודו לה' קראו בשמו''' - [[תשס"ו]].
+'''זכרני ה' ברצון עמך''' - [[תשס"ז]].
+'''הודו לה' כי טוב''' - [[תשס"ח]].
+'''נכון לבי אלקים''' - [[תשס"ט]].
+'''אודה ה' מאד בפי''' - [[תש"ע]].
+'''מטה עוזך''' - [[תשע"א]].
+'''ראשית חכמה''' - [[תשע"ב]].
+==ספרים שערך==
+לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:
+* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה).
+* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]] (עורך ראשי).
+* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]].
+* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]].
+* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]].
+* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען'''  - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].
+* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''. (בשלבי עריכה לדפוס).