נחום דוב ברייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן. | בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן. | ||
הרב ברייר מיודד מאוד עם [[רבני חב"ד]] ותומך בפעולות חב"ד; השתתף במספר אירועים תורניים של חב"ד, ביניהם, בחגיגת סיום והכנסת ספר תורה הכללים בירושלים העתיקה. | |||
ביום [[י"ב בשבט]] שנת [[תשמ"ז]], ב[[יחידות כללית]] עם הרבי, ניגש שליחו של הרב ברייר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. | |||
הרבי אמר לו תודה על הפריסת-שלום ונתן דולר לצדקה לזכרות רבו. לאחר שהתחיל ללכת, קרה לו הרבי שוב ואמר לו: "שיאריך ימים על ממלכתו". לאחר מכן נודע שבאותו זמן עת ממש ניצל הרב ברייר מתאונה מסוכנת בירושלים. | |||
ביום [[ | ביום [[י"ב בשוון]] [[תשנ"ב]] הגיע בנו של הרב ברייר אל הרבי. הרבי ברכו ונתן לו דולר ואמר לו "תן צדקה עבור עבור אביך, שיהיה לו ממך נחת חסידי". | ||
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]]; התפלל [[תפילת שחרית]] עם הבחורים התמימים ולאחר התפלה נשאר להקשיב לשיעור שנמסר לבחורים. הרב ברייר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים ומהפעילות הנפלאה להפצת היהדות במילאנו. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:אדמור"ים|ברייאר]] | [[קטגוריה:אדמור"ים|ברייאר]] | ||
גרסה מ־12:14, 26 ביולי 2011
רבי נחום בער ברייר הוא האדמו"ר של חסידות בויאן, ממשיך דרכו של סבו (אב אמו) רבי מרדכי שלמה פרידמן.
ביום ה' באדר שנת תשל"א נפטר סבו, רבי שלמה מרדכי פרידמן, האדמו"ר מבויאן ורבי נחום בער ברייר סירב לקבל על עצמו את הנהגת חסידי בויאן. הרבי השתדל להשפיע עליו שיקבל על עצמו את האדמו"רות. כשהיה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי שמשמים מוטל עליו להיות אדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן. בסיום ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות. ברשימותיו של רבי אפרים אליעזר ילס מופיע שהרבי שאלו בשנת תשמ"א: "מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן, אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"[1]. מאמצים נוספים להשפיע עליו נעשו באמצעות דודו של הרב ברייר, הרב שניאור זלמן גוראריה, מזקני רבני חב"ד בניו יורק.
בסופו של דבר, בחודש כסלו שנת תשמ"ה קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.
הרב ברייר מיודד מאוד עם רבני חב"ד ותומך בפעולות חב"ד; השתתף במספר אירועים תורניים של חב"ד, ביניהם, בחגיגת סיום והכנסת ספר תורה הכללים בירושלים העתיקה.
ביום י"ב בשבט שנת תשמ"ז, ביחידות כללית עם הרבי, ניגש שליחו של הרב ברייר אל הרבי ומסר פ"נ בשם רבו.
הרבי אמר לו תודה על הפריסת-שלום ונתן דולר לצדקה לזכרות רבו. לאחר שהתחיל ללכת, קרה לו הרבי שוב ואמר לו: "שיאריך ימים על ממלכתו". לאחר מכן נודע שבאותו זמן עת ממש ניצל הרב ברייר מתאונה מסוכנת בירושלים.
ביום י"ב בשוון תשנ"ב הגיע בנו של הרב ברייר אל הרבי. הרבי ברכו ונתן לו דולר ואמר לו "תן צדקה עבור עבור אביך, שיהיה לו ממך נחת חסידי".
ביום א' בכסלו שנת תש"ס ביקר בישיבת "היכל מנחם" במילאנו; התפלל תפילת שחרית עם הבחורים התמימים ולאחר התפלה נשאר להקשיב לשיעור שנמסר לבחורים. הרב ברייר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים ומהפעילות הנפלאה להפצת היהדות במילאנו.
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |