י"ג באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אדר}} | {{חודש אדר}}{{אדרים}} | ||
'''י"ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]] | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=תענית אסתר}} | ||
'''י"ג באדר''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש אדר]]. ביום זה חלה [[תענית אסתר]] והוא ערב [[חג הפורים]] בערי הפרזות. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג' | *ג'ת"ה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות [[אחשוורוש]]. | ||
*[[תשמ"ו]] - רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר. | *[[תשמ"ו]] - רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תרכ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[מנחם מענדל נאה]], מרבני חב"ד ב[[חברון]] וב[[ירושלים]], ממנהלי [[כולל חב"ד]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תשל"ו]] (אדר שני) - ר' [[הענדל פוטרפס (ליברמן)]], צייר חסידי בעל שם. | |||
*[[תשנ"ז]] (אדר שני) - ר' [[אליעזר ננס]], מחסידי חב"ד בירושלים, ריצה 20 שנה ב[[סיביר]] ב'עוון' הפצת היהדות. | |||
*[[תש"ס]] - הרב [[ישראל ברוק]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]. | |||
*[[תשס"ט]] - הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], מרבני חב"ד, רב שכונת בית ישראל בירושלים, יו"ר איגוד הצאצאים וראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ב[[ירושלים]]. | |||
*[[תשע"ה]] - הרב [[מנחם מענדל כהן (קריית מלאכי)|מנחם מענדל כהן]], מזקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. | |||
{{להיום יום|י"ג|אדר א'}} | {{להיום יום|י"ג|אדר א'}} | ||
{{להיום יום|י"ג|אדר ב'}} | {{להיום יום|י"ג|אדר ב'}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב יג]] | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:28, 13 בפברואר 2022
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ג באדר א' וגם בי"ג באדר ב'
י"ג באדר הוא היום השלושה עשר בחודש אדר. ביום זה חלה תענית אסתר והוא ערב חג הפורים בערי הפרזות.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'ת"ה - היהודים נקהלו לעמוד נגד שונאיהם בכל מדינות אחשוורוש.
- תשמ"ו - רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת 'תפארת ירושלים' ומחבר הספר 'אגרות משה', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרכ"ז [דרושה הבהרה] - הרב מנחם מענדל נאה, מרבני חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי כולל חב"ד.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשל"ו (אדר שני) - ר' הענדל פוטרפס (ליברמן), צייר חסידי בעל שם.
- תשנ"ז (אדר שני) - ר' אליעזר ננס, מחסידי חב"ד בירושלים, ריצה 20 שנה בסיביר ב'עוון' הפצת היהדות.
- תש"ס - הרב ישראל ברוק, מחסידי חב"ד בכפר חב"ד.
- תשס"ט - הרב שמואל אלעזר היילפרין, מרבני חב"ד, רב שכונת בית ישראל בירושלים, יו"ר איגוד הצאצאים וראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית בירושלים.
- תשע"ה - הרב מנחם מענדל כהן, מזקני קהילת חב"ד בקרית מלאכי.
| הפתגם היומי - י"ג באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| במנחה אין אומרים תחנון.
אבי אדמו"ר אמר: "בא מיר איז ברור, אז א חסידישער איד זיצט אין בית מדרש, און לערענט אדער חזר'ט חסידות ברבים, איז א שמחה בא די זיידעס, און זייער שמחה איז מספיק פאר איהם, קינדער און קינד'ס קינדער רוב טוב בגשמיות וברוחניות. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "אצלי ברור, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, זהו שמחה אצל הסבים, ושמחתם מספיקה לו, רוב טוב בגשמיות וברוחניות לילדים ונכדים. |
| הפתגם היומי - י"ג באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| הפטורה: "כה אמר ה'". אומרים "אב הרחמים". אין אומרים "צדקתך".
"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" - "שרפו ידיהם מדברי תורה". אז מ'ווערט שוואך אין תורה, וואס דער לימוד התורה איז דאך על מנת לעשות ולקיים, קומט עמלק און קיהלט אפ דעם אידען (= כשנחלשים בדברי תורה, שלימוד התורה הוא הרי על מנת לעשות ולקיים, מגיע עמלק ומקרר את היהודי), "וילחם עם ישראל", ראשי תיבות יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה, און עמלק מאכט קאלט (= מקרר) קדושת התורה. והעצה לזה בחר לנו אנשים, אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. וצא הלחם בעמלק ל' יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשוה. |