יוסף יצחק אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(87 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''יוסף יצחק אליטוב''' נולד בשנת [[תשל"ג]] ב[[ארגנטינה]], לאביו הרב [[שמעון אליטוב]]. אליטוב הינו עיתונאי ופרשן פוליטי.
[[קובץ:יוסי אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' יוסף יצחק אליטוב]]
ר' '''יוסף יצחק אליטוב''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי. מעורכי עיתון "משפחה".


אליטוב למד ב[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים קרית גת]] ו[[תומכי תמימים 770]], שם הוסמך לרבנות.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג במנחם אב]] [[תשל"ג]] בארגנטינה, לאביו הרב [[שמעון גד אליטוב]].


בשנת [[תשנ"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ו[[עזריאל זעליג אשכנזי]].
ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים 770|770]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].


בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]]. ומאז כתב במשך כמה שנים בכפר חב"ד.
בשנת [[תנש"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי.


לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". אליטוב משמש כפרשן הפוליטי של העיתון וכותב הטור "המטבחון" על המתרחש מאחורי הקלעים של הפוליטיקה. בשנים האחרונות משמש אליטוב גם כסגן עורך העיתון.  
בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]]. ומאז כתב במשך מספר שנים בשבועון כפר חב"ד יחד עם [[ בנימין ליפקין ]] תחת השם מאניס לביא.
 
לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת [[תשע"א]] משמש אליטוב כעורך של העיתון. אליטוב כותב טור פוליטי מידי שבוע בעיתון שזוכה לפופלריות רבה .  


אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].


בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו בנימין ליפקין את "[[שלמות הארץ (ספר)]]", הכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.
בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו [[בנימין ליפקין]] את הספר  'שלמות הארץהכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.
 
בשנתיים האחרונות עורך אליטוב (יחד עם [[בנימין ליפקין]]) ספר על הרב [[שניאור זלמן גוראריה|שניאור זלמן (ג'ימי) גוראריה]], פועלו ועסקנותו הציבורית<ref>'''אחד יחיד ומיוחד''', [[בנימין ליפקין]], [[חב"ד און ליין]], ערב [[ראש השנה]] [[תשס"ט]]</ref>.
 
העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב. מיוחסת לו האימרה כי "חבהיא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
בשנת [[תשע"ד]] הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יוסי_אליטוב_ברשימת_100_המשפיעים_בתקשורת_הישראלית_80437.html יוסי אליטוב ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת הישראלית] ישבט תשע"ד.}}.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחבעוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית ר' שמואל גנץ, מקהילת חברחובות, ומתגורר כיום ב[[ביתר עלית]].


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמוהשביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
בשנת [[תשע"ז]] הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' [[אריה ארליך]] והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "[[ברגע האמת]]" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך חיש קל לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.


לפי עמדה זו, לחסידי חביש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
== ספריו ==
*'''[[באגרות מלך]]''' - עם [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי, [[תשמ"ט]].
*'''בן פורת יוסף''' - תולדות חייו של הרב [[עובדיה יוסף]], [[תשס]].
*'''שלמות הארץ''' - ליקוט מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעולותיו של הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום. השתתף בעריכה גם ר' בנימין ליפקין, ויצא לאור בשנת [[תשנ"ו]] על ידי [[קרן ארץ ישראל]]. הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.
*'''[[בכל ביתי נאמן הוא]]''' - על חייו של החסיד הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], (שותף עורך עם ר' [[בנימין ליפקין]]), [[תשע"א]].
* '''[[ברגע האמת]]''' - עם [[אריה ארליך]] ושלום ירושלמי, הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, [[תשע"ז]].
* '''צמאה לך''' - אבני דרך לחיים במשנת הבעש"ט, הספר נערך יחד עם העיתונאי יאיר שרקי, [[מעיינותיך]], [[תשע"ט]].


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
== משפחתו ==
* בנו, דוידי אליטוב, [[ביתר עילית]]
* בנו, מנחם מענדל אליטוב, [[בית שמש]]


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kikarhashabat.co.il/author.php?id=46 כתבות] ו[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=יוסי+אליטוב&from=10 מאמרי הגות ופוליטיקה] באתר כיכר השבת
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=311 תגית יוסי אליטוב] {{חב"ד און ליין|}}


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]
[[קטגוריה:סופרים]]

גרסה אחרונה מ־17:46, 5 בפברואר 2024

ר' יוסף יצחק אליטוב

ר' יוסף יצחק אליטוב (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי. מעורכי עיתון "משפחה".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג במנחם אב תשל"ג בארגנטינה, לאביו הרב שמעון גד אליטוב.

בישיבה קטנה למד בישיבת תורת אמת בירושלים, בישיבה גדולה בקריית גת ולאחר מכן ב770, שם הוסמך לרבנות.

בשנת תנש"א היה חבר מערכת הספר באגרות מלך יחד עם הרב שמואל שלמה ליפשיץ ועזריאל זעליג אשכנזי.

בשנת תשנ"ד שהה אליטוב ב770 במסגרת שנת הקבוצה וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" בשבועון כפר חב"ד. ומאז כתב במשך מספר שנים בשבועון כפר חב"ד יחד עם בנימין ליפקין תחת השם מאניס לביא.

לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת תשע"א משמש אליטוב כעורך של העיתון. אליטוב כותב טור פוליטי מידי שבוע בעיתון שזוכה לפופלריות רבה .

אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשנ"ו חיבר אליטוב ביחד עם חברו בנימין ליפקין את הספר 'שלמות הארץ' הכולל את שיחותיו הקדושות של הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעילותו של הרב יוסף יצחק גוטניק בתחום.

בשנת תשע"ד הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית[1].

אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית ר' שמואל גנץ, מקהילת חב"ד רחובות, ומתגורר כיום בביתר עלית.

בשנת תשע"ז הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' אריה ארליך והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "ברגע האמת" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך חיש קל לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים