אברהם דריזין (מאיור): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:36, 13 באוקטובר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב אברהם דריזין ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, מנהל רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי וממנהלי ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל. היה מעמודי התווך של הישוב כפר חב"ד בעשור הראשון לקיומו ושד"ר ומשפיע בארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שברוסיה לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'זאל' הישיבה, ראה את הבחורים עם זקן "שלם", והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את הבחורים ה'עובדים' מתפללים, ומנגנים בדביקות ניגונים שובי לב החליט להישאר בליובאוויטש.

בשנת תרע"ח גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה ליובאוויטש לעיר קרמנצ'וג.

בשנת תר"פ, שנת חייו האחרונה בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נסע לקראת חודש תשרי במסירות נפש יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו לרוסטוב (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת תרפ"ה נשא לאישה את מרת שרה, בתו של החסיד ר' זלמן משה היצחקי. קודם לכן מונה לשמש כמגיד שיעור בישיבה בנעוול.

בשנת תרפ"ח התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות.

בשנת תרצ"ה התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר מוסקבה הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת לחסידי חב"ד באזור.

באותה התקופה עצרה המשטרה החשאית חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו לסמרקנד, כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לצאת מברית המועצות באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים, וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים פוקינג שבגרמניה, ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת חסידות.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ, עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים ארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל ששכנה בעיר לוד. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' אפרים וולף לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים עולי תימן השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת כפר חב"ד היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

בחג הסוכות היה ר' אברהם מתוועד כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס לסוכה בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה בשמחת תורה. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ח אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם בשכונת קראון הייטס. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ'שלוחא דרבנן' של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי ארצות הברית. את מרבית שעות היום הקדיש לתפילה וללימוד ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת תשמ"ה מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש כמשפיע בקראון הייטס.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם נפטר בי' ניסן תנש"א ונטמן בסמיכות לציון הקדוש בבית החיים מונטיפיורי בניו יורק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף יצחק קמינצקי, אנשים חסידים היו - כפר חב"ד, תשס"ד
שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ניו יורק, תשמ"ט
זושא וולף, ימי תמימים כפר חב"ד תשס"ט
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
משה יוסף רובין A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים" ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 157-166.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

הרב שלום בער דריזין, קראון הייטס
הרב ישראל דריזין - נפטר י' תמוז תשס"ד.
הרב מענדל דריזין, קראון הייטס
הרב חיים יצחק דריזין - שימש כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

חתניו

הרב מרדכי לוין - כפר חב"ד
הרב ראובן קמינצקי - כפר חב"ד
הרב יוסף משה מרוזוב - קראון הייטס
הרב חיים יצחק קוגל - קראון הייטס
הרב יעקב קאפיל רובין - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - בורו פארק
הרב נחום פינסון - קראון הייטס

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמואל אבידור, בכפר חב"ד - ערב יום טוב, עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז
בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור, באתר 'לחלוחית גאולתית'

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|א' אברהם מאיור (דרייזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
+{{עריכה}}
-הרב '''אברהם דרייזין''' - מגדולי המשפיעים, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ובארץ הקודש.
+[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם מאיור]]
+'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה מעמודי התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].
-ثمة قواسم مشتركة تجمع بين ثروت الشيح حميد عبد الله بن حسين في اليمن وبين من كانت - حتى الأمس القريب - تلقب بسيدة تونس الأولي _ليلي الطرابلسي_ فمن حيث الممتلكات تملك السيدة ليلي_ بنك الزيتونة الإسلامي_ شركة الاتصالات التونسية_ شركة الطيران التونسية_ في المقابل يملك الشيخ حميد_ بنك سباء الإسلامي _ شركة سبأ فون للاتصالات_ وكالة الطيران الإماراتية _ وكالة الطيران القطرية_وكالة الإيسكريم_ كما يملك الشيخ حميد الأحمر عددا من الجامعات الخاصة والمستشفيات الخاصة , ووكالة العطور , ووكالة الأحذية, وصالة أبو اللو للمعارض الدولية _ وهذه كانت حديقة عامة فأستولى عليها الشيخ بنفوذه_ كما يملك وكالة (الشوكلاته) ويملك من الأراضي ما يساوى في المساحة مدينة (الحديدة) ..؟!!
+==תולדות חיים==
+===בברית המועצות===
+ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.
+בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה [[דרויע]] הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.
+בגיל 14 סיים את לימודיו ב[[דרויע]] ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.
-إضافة إلى شركة التلفونات الثابتة (الكبائن) كل هذا إضافة إلى قرابة (مائة وسبعون شركة تجارية تعمل في مختلف المجالات الاستثمارية ) وهناك العديد من (المدن السكنية ) التي يملكها الشيخ في عدة محافظات يمنية , ثم هناك شركة (سيمنس) وشركة (ccc) والتي سطى عليها وصادرها من عمه (يحي بن حسين) ..؟ وهناك وكالة (سيمنز الألمانية) التي شيدت محطة مارب الغازية للكهرباء ..؟؟
+ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].
+בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].
+בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".
-ترى من هو (الفاسد)..؟ ومن يقول للشيخ / حميد من أين لك هذا ..؟ بل من يجرؤ على أن يقول لحميد من أين ..؟ وكيف .؟ جاءت له هذه الثروة ..؟ وما هي مصادرها ..؟
+בשנת [[תרפ"ה]] נשא לאישה את מרת שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].
+בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].
+בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.
-ما سلف وسردناه لم يكن أوهام ولا فعل من نزق أو رغبة في الكيد للشيخ حميد، بل ما قلناه حقيقي وموثق وثابت ومن يريد أن يعرف فقط ممتلكات وثروات الشيخ / حميد بإمكانه الوصول ومعرفة هذه الحقيقة التي نقولها ونعرف أنها ليست سرا , بل حقائق ثابته فقط نتساءل - وبدافع من رغبتنا في المعرفة - ونرجوا من الشيخ أن يدلنا على مصدر ثروته وإلا فهوا (فاسد) وعليه أن يكف عن المزايدة والظهور بصورة التقي والورع الزاهد والعصامي الناجح والمتميز لقيادة (المعارضة) وتلك لوحدها من عجائب الدنيا, التي ليس لهاء مثيل، ولا يمكن أن تحدث غير في اليمن، حيث الرغبات الثأرية والكيد والاحقاد عوامل تقف وراء تحريك المشهد السياسي وهناء فقط يتم التضحية بالمصلحة الوطنية من قبل البعض مقابل تحقيق المصالح الشخصية أو رغبة في الانتصار على الخصوم والشيخ حميد الذي يتحدث بلغة عصرية ومدنية وديمقراطية وبصورة جد متحضرة هو ذاته يتفاخر بانتمائه ( لقبيلة حاشد) مع أنه يعلم أن (قبيلة حاشدة ) هي جزء من النسيج الاجتماعي اليمني وأن النظام الكهنوتي البائد حين أمر بإعدام (جده حسين الأحمر _ وعمه حميد الأحمر ) لم تَقْوَ قبيلة حاشد علي حمايتهما أو الدفاع عنهما وانقاذهما من سيف الإمام وجلاديه , ولم تثر حاشد إلا دفاعاً عن اليمن ومع كل أبناء اليمن حين ثاروا ضد النظام البائد..
+באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' [[יעקב מאסקאליק]] הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח ל[[קזחסטן]], ומקום קבורתו לא נודע.
+לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.
+בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.
-أن من المضحك المبكي أن يصبح حميد الأحمر هو قائد لواء التغيير، وهو محل رهان بعض المعتوهين والبؤساء الذين يروا في الرجل ما ليس فيه والرهان عليه كمن يراهن على بقاء المياه في كف اليد أو في غربال ..!!
+כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].
+===בארץ הקודש===
+בשנת [[תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.
-نحن لا نحسد حميد علي ما لديه من الثروة الهائلة التي تجاوزت ثروات أباطرة المال والأعمال من اليمنيين الذين عرفهم عهد الإمامة والاستعمار كتجار وواصلوا عملهم ونشاطهم بعد الثورة ولا يزالوا حتى اليوم ومع ذلك لا يملك هولاء ما يملكه الشيخ حميد الذي هو حديث السن والعهد والوعي والتجارة ومع ذلك اصبح الرجل أمبراطورا ماليا بامتياز وها هو وبعد أن امتلك الثروة يسعى لتوظيفها واستغلالها للوصول إلى السلطة ومن ثم تصبح اليمن وشعبها جزءا من أملاك الشيخ حميد الذي ما انفك في استغلال أزمات البلاد بل وصناعة الأزمات في سبيل تحقيق رغباته القاتلة .. فهل يعي حميد والمقربين منه بأن ما يسعى إليه ولأجله يقيم كل هذا الصخب والضجيج هو فعل بعيد عنه بل وابعد عليه من عين الشمس ..؟؟ نتمنى أن يفيق الشيخ حميد من سباته قبل أن يجد نفسه يواجه ويعيش في كنف الحقيقة المرة والمؤلمة .
+עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.
-==בליובאוויטש==
+באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".
-ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגי לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתי הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.
-ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].
+בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.
-לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ ‘לאכול ימים’ (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש. בכל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד כמה נערים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא . יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כמשגיח.
+ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא
-מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח לפולין, מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהורין פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו’אכל ימים’ אצל בעלי בתים בליובאוויטש.
+בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:
-מאוחר יותר עלה ל’שיעורים’, לשיעורו של ר’ [[שמואל בער בריסוב]].
+'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''
-עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).
+===בארצות הברית===
+בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.
-לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה’שיעורים’ עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל המשפיע ר' [[שאול דב זיסלין]].
+לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].
-==מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] בברית המועצות==
+ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.
-בשנות הצ' היה מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. במסירות נפש גדולה, עשה רבות בכדי שהתמימים יוכלו ללמוד.
+בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].
-==ממנהלי תומכי תמימים לוד==
+===פטירתו===
+ר' אברהם נפטר ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]] ונטמן בסמיכות ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ|ציון הקדוש]] ב[[בית החיים מונטיפיורי|בית החיים מונטיפיורי בניו יורק]]
-מספר שנים היה ממנהלי [[תומכי תמימים לוד]]. סייע רבות בגשמיות וברוחניות.
+==לקריאה נוספת==
+[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
+*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד
+*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
+*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
+*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.
-==משפיע בארצות הברית==
+==משפחתו==
+;בניו
+*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס
+*הרב ישראל דריזין - נפטר י' תמוז תשס"ד.
+*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס
+*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה
-בשנת תשי"ח עבר לארה"ב והתגורר ב[[ניו יורק]], והיה [[משפיע]].
+;חתניו:
+* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]
+* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד
+* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס
+* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס
+* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]
+* הרב [[נחום פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]] - קראון הייטס
-==לקריאה נוספת==
+==קישורים חיצוניים==
-* [[אנשים חסידים היו]] מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]
+*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
-*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
-* [[ימי תמימים]]
-{{ערך חסר}}
+{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
+[[קטגוריה:משפחת דריזין]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
+[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]