נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(67 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה - טקס קבלת האזרחות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר [[תש"ט|ה'תש"ט]]]]
'''הרבנית נחמה דינה''' נולדה ב [[א' חשוון תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת על יד השולחן, שנייה מימין)]]
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בבית הרפואה היהודי בקווינס שבניו יורק]]
'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[הרבי הריי"צ]] - נשיאה השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].


ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 נישאה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].  
==תולדות חייה==
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].


בקיץ [[תרפ"ז]] בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.
ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1="בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו[הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים".
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.


מאז שנולדה ביתה חנה לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את וורשא היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בשביל שיוכלו לכתוב לה. המצב היסב צער רב לה ולבני משפחתה.  
בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.


לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהילים ותפילות אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה.
מאז שנולדה בתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[ורשה]] היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.


בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת תשל"א]] השיבה את נשמתה לבורא ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.
לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהלים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".


בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ. הדבר נמשך עד הסתלקותה.
בתקופה הראשונה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה{{הערה|ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ}}. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.


==משפחתה==
בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].


'''בנותיה:'''
בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ]] בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערה|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.


* מרת חנה גורארי'
==משפחתה==
 
'''בנותיה:'''
* [[הרבנית חיה מושקא]] שניאורסאהן
* [[חנה גוראריה]].
 
* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
* [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]] הורנשטיין
* הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].
 
'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).
 
 
בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת שליש מהעם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים.  
 
עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ"רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה.
 
כאדמו"ר השביעי של חב"ד, הוא חולל תמורה בדרכה של התנועה – מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה".  
 
 
 
 
ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.
 
מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.
 
מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.
 
המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.


כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?
==קישורים חיצוניים==
'''אחיה:''' ר' בן-ציון
* [http://yomanim.com/images/9/91/טבת_תשל%22א_-_%22בית_משיח%22.pdf יומן הסתלקותה - י' טבת תשל"א] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]
*[https://col.org.il/news/102035 הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה ● ימי 770{{col}}]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], תצלום מתוך [[בטאון חב"ד]] {{שטורעם|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרבנית%20נחמה%20דינה תמונות וידיעות אחרות אודות הרבנית נחמה דינה] באתר {{אינפו}}


'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס)
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

גרסה אחרונה מ־01:19, 3 בדצמבר 2024

הרבנית נחמה דינה בטקס קבלת האזרחות האמריקאית, ט"ז אדר ה'תש"ט
הרבנית נחמה דינה (יושבת על יד השולחן, שנייה מימין)
ציונה של הרבנית נחמה דינה בבית הרפואה היהודי בקווינס שבניו יורק

הרבנית נחמה דינה (א' חשוון תרמ"ב-י' טבת תשל"א) הייתה רעייתו של הרבי הריי"צ - נשיאה השישי של חסידות חב"ד, וחמותו של הרבי.

תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בא' חשוון תרמ"ב בעיר קישינב (מולדובה) לאביה הרב ר' אברהם שניאורסון בנו של רבי ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק ולאמה הרבנית יוכבד.

בי"ג אלול תרנ"ז בהיותה בגיל 16 נישאה לאדמו"ר הריי"צ. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה[1].

בקיץ תרפ"ז בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה בתה חנה, לא יכלה לשמוע. הבעיה הייתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את ורשה היא שמעה רק אוושות. היא הייתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר הסתלקות בעלה בי' שבט תש"י הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהלים ותפילות, אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה הרבי מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".

בתקופה הראשונה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול הרש"ג ימלא את מקום בעלה[2]. כעבור תקופה שינתה את עמדתה בעניין.

בתחילת חודש טבת תשל"א חלתה ובי' טבת תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.

בימי חייה היה נוהג הרבי לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות[3]. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנותיה:

אחיה: ר' בן ציון שניאורסון. אחותה: מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו. ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים". (ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172)
  2. ויש אומרים שזו גם הסיבה לכך שהרבי ירד לקבלת הנשיאות בלי ה"ספודיק" מהרבי הריי"צ
  3. ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא