לדלג לתוכן

ניגון הרועה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
קישורים חיצוניים: תיקנתי קישור לאתר שעכשיו לא פעיל
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(31 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
שם ה[[ניגון]] '''הרועה''' (במקורו באידיש '''דער פאסטוך'''), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על-ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.
שם ה[[ניגון]] '''הרועה''' (במקורו באידיש '''דער פאסטוך'''), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג ה[[ניגונים]] הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.


כמונקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכשהרבי הריי"צ היה בוורשא (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת תומכי תמימים שרו שם הרבה את הניגון הזה, ועל פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר שיחי' אמר הרבי בשנת ת"ש שכשישירו את הניגון הזה ימשיכו רווחה לבחורים הנמצאים בעת צרה (במלחמה).
כמו כן נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) כי כאשר שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ורשה]] (אחרי שעבר ל[[ריגא]]) עם ישיבת [[תומכי תמימים]] נגנו שם הרבה את הניגון הזה, על פי דברי המנגן ר' [[מנחם מנדל ליפסקר]].  


ניגון זה הוא ניגון ס' ב[[ספר הניגונים]], והוא גם אחד מניגוני [[ניקולייב]].
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], בסעודת יום השבת (שבת פ' פנחס ת"ש), אדמו"ר הריי"צ החל לדבר אודות מעלת הנגינה. הוא הסביר את הפתגם "קול מעורר הכוונה", שיש כוונה של האדם שהיא מוגבלת כי הראייה של האדם היא מוגבלת, אבל הניגון מעורר גם את הכוונה העליונה, כוונת הבורא, שהיא בלתי מוגבלת. ועל יסוד מאמר המשנה "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר", שלניגון יש כוח להוציא ולהמשיך נשמות, הפטיר אדמו"ר הריי"צ משפט שמיימי: "כעת ינגנו את הניגון הידוע מורשה בהתעוררות פנימית, כדי להמשיך לכאן על ידי הניגון את תלמידי תומכי תמימים שבוורשה"{{הערה|ספר השיחות ת"ש, שיחת פ' פנחס אות ו'.}}.


[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
אדמו"ר הריי"צ היה אז כבר ב[[ארצות הברית]] (אבל עדיין לא ב-[[770]], אלא עדיין בבית מלון גרייסטון, [[ניו יורק]]), ובו בזמן היו תלמידי תומכי תמימים בתוך ההפגזות של הנאצים, בוורשה.


ניגון זה הוא ניגון ס' ב[[ספר הניגונים]], והוא גם אחד מניגוני [[ניקולייב]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
;ביצועים
* [https://chassidus-content.com/yi/player/10636?categoryId=26194 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQNWFsWVZuVllKTXM/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://col.org.il/news/124093 הפקה מיוחדת של ניגון הרועה] שירה - ישעיהו גופין. הפקה - אבי פיאמנטה {{COL|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=479 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=410 לשמיעת הניגון מתוך "נעימות חב"ד"]
;אודות
* הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2019/02/blog-post_19.html דער פאסטוך: ניגון שמושך מהצד השני של האוקיינוס]''', אתר קיר הניגונים


 
{{ניגוני חב"ד}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/060.rm&gif=060 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=479 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
 
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=410 לשמיעת הניגון מתוך "נעימות חב"ד"]

גרסה אחרונה מ־18:31, 26 בנובמבר 2025

שם הניגון הרועה (במקורו באידיש דער פאסטוך), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.

כמו כן נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) כי כאשר שהה אדמו"ר הריי"צ בורשה (אחרי שעבר לריגא) עם ישיבת תומכי תמימים נגנו שם הרבה את הניגון הזה, על פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר.

בזמן מלחמת העולם השנייה, בסעודת יום השבת (שבת פ' פנחס ת"ש), אדמו"ר הריי"צ החל לדבר אודות מעלת הנגינה. הוא הסביר את הפתגם "קול מעורר הכוונה", שיש כוונה של האדם שהיא מוגבלת כי הראייה של האדם היא מוגבלת, אבל הניגון מעורר גם את הכוונה העליונה, כוונת הבורא, שהיא בלתי מוגבלת. ועל יסוד מאמר המשנה "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר", שלניגון יש כוח להוציא ולהמשיך נשמות, הפטיר אדמו"ר הריי"צ משפט שמיימי: "כעת ינגנו את הניגון הידוע מורשה בהתעוררות פנימית, כדי להמשיך לכאן על ידי הניגון את תלמידי תומכי תמימים שבוורשה"[1].

אדמו"ר הריי"צ היה אז כבר בארצות הברית (אבל עדיין לא ב-770, אלא עדיין בבית מלון גרייסטון, ניו יורק), ובו בזמן היו תלמידי תומכי תמימים בתוך ההפגזות של הנאצים, בוורשה.

ניגון זה הוא ניגון ס' בספר הניגונים, והוא גם אחד מניגוני ניקולייב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביצועים
אודות


הערות שוליים

  1. ספר השיחות ת"ש, שיחת פ' פנחס אות ו'.