לדלג לתוכן

וואלאך לר' נטע מפאהאר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''וואלאח לר' [[נטע רובינאוו מפאהאר]]''' הינו ניגון געגועים אותו היה שר ר' נטע שהיה ראש המנגנים בליובאוויטש.
'''וואלאח לר' נטע מפאהאר''' הינו ניגון געגועים של ר' [[נטע רובינאוו מפאהאר]].


בשנת תרס"ב רצה להתקבל לתומכי תמימים אך לאחר בחינה החליטו לא לקבלו. כששמע את החלטת ההנהלה, נתמלא לבו עצב והוא התיישב בחדר הסמוך לזאל שבו למדו התמימים והחל לנגן את הוואלאח המפורסם שלו. כל התמימים שישבו בזאל והגיע לאזנם ניגונו הערב של הרה"ת ר' נטע, הצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד להקשיב לניגון. כשנכנס ה[[משגיח]] וברר את פשר הדברים סיפר על כך למנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחליט לקבלו לישיבה.
בשנת [[תרס"ב]] כשהגיע להבחן ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והחליטו שלא לקבלו, נתמלא לבו עצב והוא התיישב בחדר הסמוך לזאל והחל לנגן את הוואלאח שלו.  


לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ג עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות ועל השער הושיבו את ראש המנגנים ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] הדליק אחד הבחורים פתילה אחת שהייתה קשורה לכל הנרות ובבת-אחת הודלקו כל הנרות והתמים ר' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את ניגונו שעשה רושם עז על כל המון עם הנאספים. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג).
התמימים שישבו בזאל שמעו את ניגונו הערב של ר' נטע, והצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד כדי להקשיב לניגון. כשנכנס ה[[משגיח]] וברר את פשר הדברים, סיפר על כך למנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחליט לקבלו לישיבה.


ניגון זה מופיע בשתי גירסאות ב[[ספר הניגונים]] - כניגון קל"ד בכרך א', וכרך ב' - ניגון ש"ג{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה ב[[ספר הניגונים]] במפתח עניינים לב' [[ניגונים]] אלו.}}.
לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרס"ג]] עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות. על השער הושיבו את ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] משך אחד הבחורים בחוט ובבת-אחת הודלקו כל הנרות ור' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את הוואלאח. המעמד הותיר רושם עז על כל הנאספים.
 
ניגון זה מופיע בשתי גירסאות ב[[ספר הניגונים]]. בכרך א' - ניגון קל"ד, ובכרך ב' - ניגון ש"ג{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה ב[[ספר הניגונים]] במפתח עניינים לב' [[ניגונים]] אלו.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־16:04, 24 באפריל 2026

וואלאח לר' נטע מפאהאר הינו ניגון געגועים של ר' נטע רובינאוו מפאהאר.

בשנת תרס"ב כשהגיע להבחן לתומכי תמימים ליובאוויטש והחליטו שלא לקבלו, נתמלא לבו עצב והוא התיישב בחדר הסמוך לזאל והחל לנגן את הוואלאח שלו.

התמימים שישבו בזאל שמעו את ניגונו הערב של ר' נטע, והצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד כדי להקשיב לניגון. כשנכנס המשגיח וברר את פשר הדברים, סיפר על כך למנהל פועל אדמו"ר הריי"צ שהחליט לקבלו לישיבה.

לכבוד י"ט כסלו תרס"ג עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של אדמו"ר הרש"ב עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות. על השער הושיבו את ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס אדמו"ר הרש"ב משך אחד הבחורים בחוט ובבת-אחת הודלקו כל הנרות ור' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את הוואלאח. המעמד הותיר רושם עז על כל הנאספים.

ניגון זה מופיע בשתי גירסאות בספר הניגונים. בכרך א' - ניגון קל"ד, ובכרך ב' - ניגון ש"ג[1].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גירסא א' - קל"ד
גירסא ב' - ש"ג


הערות שוליים

  1. ^ שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה בספר הניגונים במפתח עניינים לב' ניגונים אלו.