![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ניקולייב – הבדלי גרסאות
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) ←תולדות חב"ד בעיר: הקמת ניקאלאיעוו בשנת תקמ״ט בתור עיר נמל תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אנדרטה | [[קובץ:אנדרטה ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב]] | ||
''' | '''ניקולייב''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום דובער גוטליב]]. | ||
רבים מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים | רבים מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים [[חריטונוב]], והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ואחיו, ואביהם הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]; וניגונים שנשמעו מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!{{מקור}}}}. | ||
==תולדות חב"ד בעיר== | ==תולדות חב"ד בעיר== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]] | ||
העיר | העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. | ||
העיר | העיר ניקולייב נתייסדה בתור עיר נמל בשנת [[תקמ"ט]], ובשנת תקע"א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקולייב. אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, | ||
באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. | באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. | ||
בשנת | בשנת תקצ"ה אישר המושל הצבאי של ניקולייב את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי. | ||
בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. | בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה. | ||
בפניית נציגי הקהילה היהודית | בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקולייב למושל הצבאי מי"ז אדר [[תרי"ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקולייב, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקולייב. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר"כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקולייב, התקיימו בחירות בכ"ב אייר [[תרכ"ב]] לרבנות ניקולייב, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקולייב, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה. | ||
בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו | בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ"ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה. | ||
טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת | טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ"ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקולייב. | ||
לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ | לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י"ז אדר תר"נ וקבורתו ביום ב׳ ח"י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת [[ | בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת [[תרט"ו]], התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | ||
==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א== | ==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א== | ||
ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | ||
שם גדל הרבי עד שנת | שם גדל הרבי עד שנת תרס"ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו. | ||
במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקולייב, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקולייב ואנשיה מאז'''". | |||
[[קובץ:בית הרבי | [[קובץ:בית הרבי בניקולייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקולייב בתרפ"ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]] | ||
==רבני העיר החסידיים== | ==רבני העיר החסידיים== | ||
*הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}} | *הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}} | ||
*הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של | *הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הרש"ב}} | ||
*הרב [[שמואל | *הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.}} | ||
*הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר | *הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב | ||
==חסידי חב"ד מהעיר | ==חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב== | ||
*הרב [[שמשון | *הרב [[שמשון חריטונוב]] | ||
*הרב [[שלום | *הרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] | ||
*הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] | *הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] | ||
*הרב [[אשר גרוסמן]] | *הרב [[אשר גרוסמן]] | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==העיר כיום== | ==העיר כיום== | ||
רבה של | רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, ''' | *שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32 | ||
*'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון | *'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון | ||
{{ | {{עיירות באוקראינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:02, 19 בפברואר 2026
ניקולייב (מכונה גם בשם מיקאלאיעוו) היא העיר בה נולד הרבי. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב שלום דובער גוטליב.
רבים מניגוני חב"ד באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חריטונוב, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב מאיר שלמה ינובסקי, ואחיו, ואביהם הרב ישראל לייב ינובסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר' שמואל בצלאל אלטהויז ועוד[1].
תולדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
העיר ניקולייב נתייסדה בתור עיר נמל בשנת תקמ"ט, ובשנת תקע"א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקולייב. אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה.
בשנת תקצ"ה אישר המושל הצבאי של ניקולייב את רבנותו של הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.
בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה.
בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקולייב למושל הצבאי מי"ז אדר תרי"ד, כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב אברהם דוד לאוואוט (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקולייב, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקולייב. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר"כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקולייב, התקיימו בחירות בכ"ב אייר תרכ"ב לרבנות ניקולייב, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקולייב, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.
בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ"ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.
טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ"ד) ברבנות ראמאנאווקא), למלא את מקומו ברבנות ניקולייב.
לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י"ז אדר תר"נ וקבורתו ביום ב׳ ח"י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת תרט"ו, התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.
עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.
שם גדל הרבי עד שנת תרס"ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.
במכתב הרבי [2] לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקולייב, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקולייב ואנשיה מאז".
רבני העיר החסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אברהם דוד לאוואטאר[3]
- הרב מאיר שלמה יאנאווסקי[4]
- הרב שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) [5] [6]
- הרב שלום דובער גוטליב - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב
חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמשון חריטונוב
- הרב שלום חריטונוב
- הרב שמואל בצלאל אלטהויז
- הרב אשר גרוסמן
- הרב שניאור זלמן בראנשטיין
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז
העיר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום דובער גוטליב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד
בית משיח גליון 552 עמוד 32 - שנים ראשונות קה"ת תשפ"א, פרק ראשון
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין • עיירות בצרפת |
הערות שוליים
- ^ ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים![דרוש מקור]
- ^ chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק
- ^ סב סבו של הרבי
- ^ סבו של הרבי שהיה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הרש"ב
- ^ חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי
- ^ כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.