צבי יהודה קוק – הבדלי גרסאות
תיקון שגיאות, פיסוק, ניסוח וקישורים |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[ליל הסדר]] [[תרנ"א]] ב[[ליטא]] לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרס"ד]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[יפו]] שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים | נולד ב[[ליל הסדר]] [[תרנ"א]] ב[[ליטא]] לאביו הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ולאמו רייזא רברה בת הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים. אבי סבתו, רפאל פלמן, היה ממקורבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תרס"ד]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[יפו]] שם כיהן אביו כרב. למד בישיבת תורת חיים ב[[ירושלים]], בישיבת אביו ביפו ובהלברשטט שב[[גרמניה]]. את עיקר תלמודו קיבל מאביו. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו. | בשנת [[תרפ"ד]] נשא את חווה לאה הוטנר, אך לא נולדו להם ילדים. לאחר שובו לארץ ישראל התמסר לעריכה, סידור והדפסה של כתבי אביו. | ||
לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש ישיבת מרכז הרב בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "[[אתחלתא דגאולה]]". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ב[[יהודה ושומרון]], והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]]. | לאחר פטירת אביו ובהמשך פטירת הרב חרל"פ, מונה לראש [[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים שייסד אביו. תחת הנהגתו הפכה הישיבה למוקד המרכזי של הציונות הדתית. הוא חינך דורות של רבנים ומנהיגים על פי התפיסה שעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל הם יחידה אחת בלתי נפרדת, וכי מדינת ישראל היא "[[אתחלתא דגאולה]]". הוא הוביל את תלמידיו להקים את גוש אמונים ואת מפעל ההתנחלות וההתיישבות ב[[יהודה ושומרון]], והיה מתנגד נחרץ לכל נסיגה ופינוי יישובים בארץ ישראל. בפרט הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני וחבל ימית. במקביל, הקים מוסדות תורניים וחינוכיים והעמיד דור של תלמידי חכמים שהפיצו את תורתו ומשנתו, והפכו אותה ליסוד בתפיסה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]]. | ||
נפטר ב[[י"ד באדר]] [[תשמ"ב]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] ליד קבר אביו. | נפטר ב[[י"ד באדר]] [[תשמ"ב]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] ליד קבר אביו. | ||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו עם זאת, כאשר שמע כי | הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. | ||
כשביקר ר' [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" ('בית חיינו' שנת תשנ"ב) וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286). | כשביקר ר' [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" ('בית חיינו' שנת תשנ"ב) וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286). | ||