לדלג לתוכן

בית מנחם מענדל צפת – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
{{עריכה|כל הערך=כן}}
{{ישיבה
{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'בית מנחם מענדל' (גדולה)
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'בית מנחם מענדל' (גדולה)
שורה 16: שורה 16:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
לאחר כמה שנים בהם עלה רעיון הקמת הישיבה גדולה כהמשך לישיבה הקטנה '[[אהל מנחם מענדל]]' על שולחן הדיונים, לקראת [[י' בשבט]] [[ה'תשפ"ה]] פורסם כי בשנת [[תשפ"ו]] מתוכננת בפועל ממש הקמת ישיבה גדולה, ובראשה יעמוד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
במשך תקופה נשקלה על ידי הנהלת הישיבה הקטנה '[[אהל מנחם מענדל]]' הקמת ישיבה גדולה. לקראת [[י' בשבט]] [[ה'תשפ"ה]] פורסם כי בשנת [[תשפ"ו]] תפתח ישיבה גדולה, ובראשה יעמוד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].


לקראת שנת הלימודים תשפ"ו נערך קמפיין צ'רידי הכולל בתוכו 3 מוסדות ישיבת אוהל מנחם מענדל - ישיבה קטנה, [[ישיבת צעירי השלוחים]] - לאמריקאים, ובית מנחם מענדל - ישיבה גדולה. כמו כן נקנה מלון נטוש שישמש אחרי שיפוץ נרחב בתור קמפוס הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ו נערך קמפיין צ'רידי עבור שלוש מוסדות: ישיבת אוהל מנחם מענדל - ישיבה קטנה, [[ישיבת צעירי השלוחים]] - המיועדת לתלמידים מ[[ארצות הברית]], ובית מנחם מענדל - ישיבה גדולה. כמו כן נקנה מבנה מלון לא פעיל{{הערה|מלון ריג'נט פאלאס לשעבר}}, במטרה לשפצו ולשכן בו את הישיבה.


עד שיגמרו את עבודת השיפוץ במלון שנקנה הישיבה תשכון בבית האירוח 'רוקנשטין' בשכונת איביקור בעיר.
בא' אלול ה'תשפ"ה נפתחה הישיבה עם כשלושים תלמידים - רובם בוגרי [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]] וחלקם בוגרי ישיבות אחרות{{הערה|בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ובוגרי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת]], [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|מוסקבה]] ועוד}}. הישיבה ממוקמת בבית האירוח 'רוקנשטין' בשכונת איביקור בעיר, באופן זמני עד לשיפוץ מבנה הקבע.


בא' אלול ה'תשפ"ה נפתחה הישיבה עם כשלושים תלמידים - רובם בוגרי [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל צפת]] וחלקם בוגרי ישיבות אחרות<ref>בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ובוגרי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת]], [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|מוסקבה]] ועוד</ref>.
==ביקורת==
ביום רביעי כ"ח שבט תשפ"ה פרסמה הנהלת ישיבת [[חח"ל צפת]] גדולה - הרבנים [[יוסף יצחק וילשאנסקי|ווילשאנסקי]] ו[[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] מכתב חריף נגד היוזמה להקמת הישיבה החדשה, ובו ציינו כי מדובר בהשגת גבול: "ידועים בשער בת רבים הוראותיו הק' של כ"ק אדמו"ר מה"מ אודות שלילת הקמת מוסדות חב"ד בעיר בה ב"ה כבר קיימים מוסדות זהים, הוראה זו שלא להקים מוסדות זהים באותה עיר, ניתנה גם עבור הקמת ישיבת תומכי תמימים בעיר בה הייתה קיימת כבר ישיבה . . הוראה זו ניתנה גם במקרים בהם מפני טעמים שונים היה מקום לסבור שהישיבה החדשה איננה זהה לישיבה הקיימת, ובכל זאת שלל הרבי הקמת ישיבה חב"דית נוספת באותה עיר, ופשוט ש"אין אחר דברי המלך כלום".


==ביקורת==
עוד התייחסו במכתבם, לכך שכבר בסיוון תשפ"ג התריעו במכתב נגד הכוונה לפתוח ישיבה גדולה חב"דית נוספת בעיר, וכן לכך שלאחר פטירת השליח הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|קפלן]] נערכה אסיפה כללית על ניהול מוסדות חב"ד בצפת, ובה הוסכם בין כל הצדדים ונפסק על ידי ה[[מד"א]] הרב [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]], שהישיבה תנוהל על ידי ההנהלה העצמאית שלה ולא על ידי משפחת קפלן{{הערה|[https://chabad.info/news/1184318/ ראשי ישיבת חח"ל צפת: פתיחת ישיבה חדשה בצפת – השגת גבול]}}.
ביום רביעי כ"ח שבט תשפ"ה פרסמה ישיבת [[חח"ל צפת]] גדולה ובראשם הרבנים [[יוסף יצחק וילשאנסקי|הרב ווילשאנסקי]] ו[[שלמה זלמן לבקיבקר|הרב לבקיבקר]] מכתב{{הערה|[https://chabad.info/news/1184318/ ראשי ישיבת חח"ל צפת: פתיחת ישיבה חדשה בצפת – השגת גבול]}} בו הם מביעים את דעתם נגד פתיחת ישיבה נוספת באותו עיר{{הערה|אף שקהלי היעד אליהן פונות כל אחת מהישיבות שונות בתכלית, כמובן לכל בר דעת}}.


== צוות הישיבה ==
== צוות הישיבה ==
שורה 41: שורה 41:
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן|אלתר אליהו הכהן פרידמן]].
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן|אלתר אליהו הכהן פרידמן]].
* הרב [[מנחם מענדל מינצברג]].
* הרב [[מנחם מענדל מינצברג]].
=== התלמידים השלוחים ===
* הת' מנחם מענדל הלוי קפלן
* הת' חיים עוזר רבינוביץ'
* הת' מנחם מענדל קוט
* הת' חיים עוזר הכהן כץ
* הת' מנחם מענדל גליצנשטיין


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 49: שורה 57:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 לראשונה מזה שנים: ישיבה גדולה חדשה בחב"ד. מי הצוות?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/122678 לראשונה מזה שנים: ישיבה גדולה חדשה בחב"ד. מי הצוות?]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/news/1184318/ ראשי ישיבת חח"ל צפת: פתיחת ישיבה חדשה בצפת – השגת גבול]''' {{אינפו}}
{{קצרמר}}
{{קצרמר}}



גרסה אחרונה מ־20:14, 13 בינואר 2026


יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'בית מנחם מענדל' (גדולה)

מבנה הישיבה (מלון 'ריג'נט פאלאס' לשעבר)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד א' אלול תשפ"ה
מיקום נווה אורנים צפת
מייסד הרב חיים קפלן, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב יעקב רייצס, הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן והרב מנחם מענדל מינצברג
ראש הישיבה הרב שניאור זלמן קפלן
משגיח ראשי הרב איתמר זילברשטרום
מספר תלמידים 30

ישיבת בית מנחם מענדל היא ישיבה גדולה הפועלת תחת מוסדות צעירי השלוחים החל משנת תשפ"ו בעיר צפת.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך תקופה נשקלה על ידי הנהלת הישיבה הקטנה 'אהל מנחם מענדל' הקמת ישיבה גדולה. לקראת י' בשבט ה'תשפ"ה פורסם כי בשנת תשפ"ו תפתח ישיבה גדולה, ובראשה יעמוד הרב שניאור זלמן קפלן.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ו נערך קמפיין צ'רידי עבור שלוש מוסדות: ישיבת אוהל מנחם מענדל - ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים - המיועדת לתלמידים מארצות הברית, ובית מנחם מענדל - ישיבה גדולה. כמו כן נקנה מבנה מלון לא פעיל[1], במטרה לשפצו ולשכן בו את הישיבה.

בא' אלול ה'תשפ"ה נפתחה הישיבה עם כשלושים תלמידים - רובם בוגרי אהל מנחם מענדל צפת וחלקם בוגרי ישיבות אחרות[2]. הישיבה ממוקמת בבית האירוח 'רוקנשטין' בשכונת איביקור בעיר, באופן זמני עד לשיפוץ מבנה הקבע.

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי כ"ח שבט תשפ"ה פרסמה הנהלת ישיבת חח"ל צפת גדולה - הרבנים ווילשאנסקי ולבקיבקר מכתב חריף נגד היוזמה להקמת הישיבה החדשה, ובו ציינו כי מדובר בהשגת גבול: "ידועים בשער בת רבים הוראותיו הק' של כ"ק אדמו"ר מה"מ אודות שלילת הקמת מוסדות חב"ד בעיר בה ב"ה כבר קיימים מוסדות זהים, הוראה זו שלא להקים מוסדות זהים באותה עיר, ניתנה גם עבור הקמת ישיבת תומכי תמימים בעיר בה הייתה קיימת כבר ישיבה . . הוראה זו ניתנה גם במקרים בהם מפני טעמים שונים היה מקום לסבור שהישיבה החדשה איננה זהה לישיבה הקיימת, ובכל זאת שלל הרבי הקמת ישיבה חב"דית נוספת באותה עיר, ופשוט ש"אין אחר דברי המלך כלום".

עוד התייחסו במכתבם, לכך שכבר בסיוון תשפ"ג התריעו במכתב נגד הכוונה לפתוח ישיבה גדולה חב"דית נוספת בעיר, וכן לכך שלאחר פטירת השליח הרב קפלן נערכה אסיפה כללית על ניהול מוסדות חב"ד בצפת, ובה הוסכם בין כל הצדדים ונפסק על ידי המד"א הרב ביסטריצקי, שהישיבה תנוהל על ידי ההנהלה העצמאית שלה ולא על ידי משפחת קפלן[3].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועד ההנהלה המורחב[עריכה | עריכת קוד מקור]

התלמידים השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הת' מנחם מענדל הלוי קפלן
  • הת' חיים עוזר רבינוביץ'
  • הת' מנחם מענדל קוט
  • הת' חיים עוזר הכהן כץ
  • הת' מנחם מענדל גליצנשטיין

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חיים צבי כץ, ‏כל תלמיד הוא תכלית הכוונה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2108 עמוד 50 (תשפ"ה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים