סגול – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=סגול|תמונה=סגול.jpg}} | {{אות|שם=סגול|תמונה=סגול.jpg}} | ||
'''סֶגול''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל e, והוא מורכב משלוש נקודות המוצבות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה. הסגול | '''סֶגול''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל e, והוא מורכב משלוש נקודות המוצבות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה. הסגול הוא [[תנועה קטנה]] והוא אחד משלושת סימני הניקוד שיכולים להיות חטפים. | ||
בתורת החסידות, מקביל הסגול לספירת ה[[חסד]], ומסיבה זאת ב[[תפילת העמידה]] מקומה בשם הוי"ה של חתימת ברכת סלח לנו שכנגד החסד. | בתורת החסידות, מקביל הסגול לספירת ה[[חסד]], ומסיבה זאת ב[[תפילת העמידה]] מקומה בשם הוי"ה של חתימת ברכת סלח לנו שכנגד החסד. | ||
לפי חוקרי הלשון, פירוש המילה 'סגול' בארמית הוא 'אשכול', והתנועה נקראת כן כיון שצורתה (נקודה מתחת לשתי נקודות) מזכירה אשכול ענבים{{הערה|ולשיטתם, זו גם הסיבה שהטעם סגול ב[[טעמי המקרא]] (המכונה גם 'סגולתא') נקרא כך.}}. | לפי חוקרי הלשון, פירוש המילה 'סגול' בארמית הוא 'אשכול', והתנועה נקראת כן כיון שצורתה (נקודה מתחת לשתי נקודות) מזכירה אשכול ענבים{{הערה|ולשיטתם, זו גם הסיבה שהטעם סגול ב[[טעמי המקרא]] (המכונה גם 'סגולתא') נקרא כך.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
לפי תורת החסידות, "סגול" הוא מלשון "סגולה", שמכיוון שאותיותיהם שוות, הרי זה מורה שעניינם אחד הוא. עניינו של הסגול (וכן של טעם המקרא סגולתא) ושייכותו לעם ישראל עליו נאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט, ה) התבאר במאמרי חסידות רבים{{הערה|ראו גם: מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן תשכ"ח. תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט, חלק ג [אדר] עמ' קעג ואילך. מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן תשל"ד. תורת מנחם - ספר המאמרים תשל"ד, עמ' סא ואילך.}}. | לפי תורת החסידות, "סגול" הוא מלשון "סגולה", שמכיוון שאותיותיהם שוות, הרי זה מורה שעניינם אחד הוא. עניינו של הסגול (וכן של טעם המקרא סגולתא) ושייכותו לעם ישראל עליו נאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט, ה) התבאר במאמרי חסידות רבים{{הערה|ראו גם: מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן תשכ"ח. תורת מנחם - ספר המאמרים מלוקט, חלק ג [אדר] עמ' קעג ואילך. מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן תשל"ד. תורת מנחם - ספר המאמרים תשל"ד, עמ' סא ואילך.}}. | ||
הניקוד סגול מקביל בחסידות ל[[ספירת החסד]], והוא התנועה קטנה של [[צירה]], וכמו שאר התנועות הקטנות שנחשבות 'עבד' של התנועות הגדולות גם הוא נחשב עבד של ה'צירה' שמקביל לספירת הבינה, כיון שהחסד נוצר ונמשך מהבינה{{הערה|כמו שכתוב 'כי עמך מקור חיים', שפירושו הוא ספירת הבינה, שהיא המקור של החיים והחסד.}}{{הערה|אור התורה ואתחנן, שפ.}}. | הניקוד סגול מקביל בחסידות ל[[ספירת החסד]], והוא התנועה קטנה של [[צירה]], וכמו שאר התנועות הקטנות שנחשבות 'עבד' של התנועות הגדולות גם הוא נחשב עבד של ה'צירה' שמקביל לספירת הבינה, כיון שהחסד נוצר ונמשך מהבינה{{הערה|כמו שכתוב 'כי עמך מקור חיים', שפירושו הוא ספירת הבינה, שהיא המקור של החיים והחסד.}}{{הערה|אור התורה ואתחנן, שפ.}}. | ||