מכת בכורות – הבדלי גרסאות
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בהקשר זה מתחדש הבנה עמוקה במושג ”ופסחתי“: אף שכל חג הפסח נקרא על שם ”פסיחה“ – דילוג – על בתי בני ישראל, לכאורה מדובר בפרט טכני בתוך מהלך ההכאה. אך לאור הביאור, מתברר שהפסיחה עצמה, כלומר הצלת ישראל, הייתה תכלית היציאה האלוקית בלילה ההוא. ההגנה הייתה עד כדי כך מדויקת, שגם יהודי ששהה בביתו של מצרי ניצל מהמכה, ולמרות שייתכן לחשוב ש”יכול ילקה כמותו“, הרי שנאמר ”ולא יהיה בהם נגף“ – בזכות אותה ”פסיחה“ ייחודית על בתי ישראל. | בהקשר זה מתחדש הבנה עמוקה במושג ”ופסחתי“: אף שכל חג הפסח נקרא על שם ”פסיחה“ – דילוג – על בתי בני ישראל, לכאורה מדובר בפרט טכני בתוך מהלך ההכאה. אך לאור הביאור, מתברר שהפסיחה עצמה, כלומר הצלת ישראל, הייתה תכלית היציאה האלוקית בלילה ההוא. ההגנה הייתה עד כדי כך מדויקת, שגם יהודי ששהה בביתו של מצרי ניצל מהמכה, ולמרות שייתכן לחשוב ש”יכול ילקה כמותו“, הרי שנאמר ”ולא יהיה בהם נגף“ – בזכות אותה ”פסיחה“ ייחודית על בתי ישראל. | ||
== | == מכת בכורות: שילוב של חסד וגבורה == | ||
[[הבעל שם טוב]] ביאר למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים: בכור נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, היינו כח החכמה שבקדושה, שעל ידיו יכול האדם לדבוק בקדושתו יתברך. רק 'בכור השפחה'{{הערה|שמות יא ה.}} שהם הקליפות, חכמה דקליפה, מבדילים בין השכל ובין קונו, שימנעו מן האדם לייחד שכלו לעבודת ה', וזה היה סיבת גלות מצרים, רוצה לומר נוטריקון - מצ"ר ים: המצר ומגביל את ה-'ים' - כח החכמה שבקדושה. | מכת בכורות היא מכת הנגף האחרונה במצרים, שבה "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור במצרים" (שמות י"ב). מבחינה קבלית ותיאולוגית, מכת בכורות משקפת שילוב מורכב בין גילוי ה' עצמו להצלת עם ישראל לבין גילוי הדין והגאולה, הנובעים משני קווי יסוד של חסד וגבורה. | ||
המכת בכורות מתאפיינת בכך שההצלה והנגף אינם נעשים על ידי מלאכים או שליחים אלא על ידי ה' בעצמו, כפי שנאמר: "אני ה' ולא מלאך" (מדרש, השוואה בין הביטויים "וה' הכה" ו"בית דינו"). גילוי זה מדגיש את האפקט המוחלט של האלוהות בהתערבות גלויה במציאות, כאשר אין תיווך אלא ה' בפועל, המחליט להציל ולגזור. | |||
הפסוק "וה' הכה כל בכור" מובא במדרש עם ההסבר ש"וה' הוא ובית דינו", כלומר השילוב בין מידת הרחמים (הוי') לבין מידת הדין (בית דינו). במכת בכורות נדרש שילוב זה מפני שהנגף למצרים הוא פועל דין, ואילו ההצלה לישראל היא פועל חסד ורפואה. כך, המכת מהווה ביטוי לאחדות שתי הקווים האלה—חסד וגבורה—שהם מתמזגים ומתכללים ברגע אחד{{הערה|שם=תשי"ז|ד"ה והוי הכה תשי"ז.}}. | |||
== חצי הלילה – חיבור בין שתי פנים של הלילה == | |||
הזמן בו מתרחשת המכת בכורות הוא "בחצי הלילה", המורכב משני חצאים: חצי הלילה הראשון (לפני חצות) הוא בחינת גבורות, שבו החושך מתגבר, וחצי הלילה השני (אחרי חצות) הוא בחינת חסדים, שבו האור מתחיל לזרוח. חיבור שני החצאים הללו, הוא חיבור בין שני הקווים – חסד וגבורה – ומשקף ספירת המלכות, שהיא השורש של הנבראים. | |||
הקבלה מלמדת כי לא ניתן לשלב שתי ספירות מנוגדות (חסד וגבורה) במישור הנבראים מבלי גילוי אור נעלה שלמעלה מהם. מכת בכורות מייצגת גילוי כזה, שבו אור עליון מחבר ומאחד את שני הקווים באופן שלם וגבוה, מעבר לדו-קיום פשוט. זו גם משמעות הביטוי "ויהי בחצי הלילה" כסמל לחיבור בין חסד לגבורה. | |||
כדי שייעשה נגף למצרים והצלה לישראל במציאות הגשמית, האור האלוהי חייב לעבור דרך ספירת המלכות, שהיא שרש הנבראים ומקור ההמשכיות בעולם. עם זאת, ההמשכה היא בדרך מעבר בלבד, כלומר האור נשמר בכבודו ובעצמו ואינו מתלבש במציאות באופן מלא, כדי לא לפגוע בקיום הספירות ולשמור על השילוב הנכון בין החסד לגבורה. זאת נרמז גם בפסוק "ופסח ה' על הפתח" – פתיחת דרכו של האור דרך ספירת המלכות{{הערה|שם=תשי"ז|}}. | |||
==תוכן הפנימי של המכה להבכורות דווקא== | |||
[[הבעל שם טוב]] ביאר למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים: [[בכור]] נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, היינו כח החכמה שבקדושה, שעל ידיו יכול האדם לדבוק בקדושתו יתברך. רק 'בכור השפחה'{{הערה|שמות יא ה.}} שהם הקליפות, חכמה דקליפה, מבדילים בין השכל ובין קונו, שימנעו מן האדם לייחד שכלו לעבודת ה', וזה היה סיבת גלות מצרים, רוצה לומר נוטריקון - מצ"ר ים: המצר ומגביל את ה-'ים' - כח החכמה שבקדושה. | |||
וכאשר לקו 'בכור השפחה' שהם כח החכמה שבקליפה, והוסר הקליפה, ונמשך הקדושה במוחין של האדם{{הערה|כמ"ש בפע"ח שער חג המצות פ"ז דנתלבש אבא ואמא היינו חכמה ובינה בזרועות דאריך אנפין.}}, ממילא יצאו מהגלות. ולכן הקב"ה קידש את בכורי ישראל שהוא השכל דקדושה לעבודת המשכן והמקדש{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ד, שם שצ"ד. ושם ממשיך ומבאר מהי הבעיה בעבודת הבכורות ומדוע הוחלפו בשבט לוי}}. | |||
==פדיון הבן== | ==פדיון הבן== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון הבן]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון הבן]]}} | ||