דף היומי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]]
+[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי [[יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא]], עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]]
-תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. התקנה לא התקבלה בקרב אדמו"רי וחסידי ליובאוויטש.
+תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. התקנה לא התקבלה בקרב אדמו"רי וחסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד]].
 == תקנת הדף היומי בחב"ד ==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה.
-הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}.
+הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת [[קרבנות הנשיאים]], דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}.
-לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות.
+לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בספרי ה'הנחות'.
-עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|כך לדוגמה עודד הרבי את הרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ממונטריאול שמסר שיעור קבוע בדף היומי.}}, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר אודות לימוד "דף היומי" - "שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}.
+עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|כך לדוגמה עודד הרבי את הרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] מ[[מונטריאול]] שמסר שיעור קבוע בדף היומי.}}, וגם ללימוד דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר אודות לימוד "דף היומי" - "שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}.
 גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה.