גאורגיה – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תיקון קישור והסרת קישור מיותר |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]] | [[קובץ:הוקרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנדיב מר [[מיכאל מיראלשוילי]] מקבל אות הוקרה מראשי [[מרכז תורה וחסד]] בדינר חגיגי שנערך על ידי הארגון, הפועל עם יוצאי גרוזיה המתגוררים בארץ הקודש]] | ||
'''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא | '''גֵּאוֹרְגִיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''საქართველო''', נהגה בעברית: סַכָּרְתְבֵלוֹ. משמעות השם 'גיאורגיה' הוא 'אדמה חקלאית'. הגיאורגים עצמם מכנים את עצמם בשם "כּארתבֶלֶבּי" ואת שפת הדיבור הגרוזינית-גיאורגית בשם "כּארתוּלי", ועל פי המסורת שבידם נמנים הם על צאצאי כרתלוס, שהיה מצאצאי יפת בן נוח{{מקור}}.}} או '''גְּרוּזְיָה'''{{הערה|ההיגוי הנפוץ יותר, על פי שמה של המדינה ברוסית.}}, היא מדינה במזרח [[אירופה]], השוכנת בצידו המזרחי של הים השחור. | ||
שטחה של המדינה הוא כ-70,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] חיים בה כ-3.8 מיליון תושבים. היא גובלת ב[[רוסיה]] מצפון, ב[[אזרבייג'ן]] במזרח, בארמניה ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה שוכן הים השחור. | |||
במשך שנים ארוכות השתייכה המדינה ל[[ברית המועצות]] ועם ההכרזה על התפרקותה בשנת [[תשנ"א]], הפכה למדינה עצמאית. בעיר הבירה טבילסי מתגוררים מעל למליון תושבים המהווים כרבע מכלל תושבי המדינה. | |||
רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב"ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה. | רבותינו נשיאינו שלחו את תלמידיהם לפעול בקרב יהדות גרוזיה לחיזוק הזהות היהודית מתוך [[מסירות נפש]], החל מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ועד לימינו אלה, כאשר רבים מבני העדה הגיאורגית הפכו בעצמם לחסידי חב"ד, בהם מנהיגי וראשי העדה, גדולי החכמים והרבנים שבה. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנת [[תקמ"ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס"א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ' לסרייב. | בשנת [[תקמ"ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס"א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ' לסרייב. | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין. | ||
בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}. | |||
לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית. | |||
====יהדות גאורגיה==== | ====יהדות גאורגיה==== | ||
| שורה 44: | שורה 38: | ||
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | ||
בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת | בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב [[סימון יעקבשווילי]], ראש משפחת ג'ייקובסון החב"דית. | ||
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | ||
| שורה 123: | שורה 117: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | [[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | ||
[[קטגוריה:מדינות העולם]] | |||
[[en:Georgia]] | |||