טבילה במקווה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(56 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{למחיקה|סיבה=איחוד עם הערך [[מקווה]]}}
'''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר{{הערה|כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.}}, ולפעמים כהידור והכנה חסידית ל[[עבודת התפילה]].
'''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר {{הערת שוליים|כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.}}, ולפעמים כהידור והכנה חסידית ל[[עבודת התפילה]].


== טבילה ללא כוונה ==
== טבילה ללא כוונה ==


לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערת שוליים|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}. אף שבודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור דרוש כוונת המקוה: ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני, עיי"ש.
לאחד שאמר לרבי שהליכת {{מונחון|פב"פ|פלוני בן פלוני}} למקוה אינה מועילה, כי הוא טובל ללא כוונות וטבילתו הפכה להרגל, השיב הרבי שאמירה זו היא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערה|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}.
 
הכוונות בעת הטבילה נחשבות למעלה גדולה, אדמו"ר הזקן כתב ב[[סידור עם דא"ח|סידורו]] בדרוש כוונת המקוה: "ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני".
 
{{ערך מורחב|ערך=[[כוונת המקווה]]}}


== טבילה לפני התפילה ==
== טבילה לפני התפילה ==
ב[[ליקוטי תורה]] מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלוש הכנות הנדרשות לפני התפילה ומהן טבילה מקווה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/4001380890 פרשת תבוא מג, ב]}}, אך הוא מדבר על [[מקווה#מי חייב בטבילה|טבילת עזרא]] הנצרכת דווקא ל[[מקווה#מי חייב בטבילה|בעל קרי]]{{הערה|כך משמע מתוכן דבריו ומהמקורות אותם מצטט.}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] הביא את הטבילה לפני התפילה כחלק מסדר עבודתו של חסיד [[פנימי]]{{הערה|הוא אף מדגיש שם שלא מדובר בטבילה מוכרחת לצאת מטומאה אלא טבילה לתוספת טהרה. ספר השיחות תש"ז ע' 99.}}.


אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפלה, מוסבר בסידור אדמו"ר הזקן הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם ע"פ נגלה, ע"פ דברי הרשב"א - הובא במגן אברהם ריש סי' ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{הערת שוליים|1=[[יומא]] ל, א}}.
הרבי הסביר את ענינה של הטבילה כהכנה לתפילה על פי [[נגלה]], על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא כ[[כהנים|כוהן]] המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{הערה|1=[[יומא]] ל, א.}}.


הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה.{{הערת שוליים|1=וכלשון ה[[רמב"ם]] פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין ג"כ [[לקוטי תורה]] לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.}}
הרבי מסביר, כי אף שלא קבעו טבילה זו חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה{{הערה|1=וכלשון ה[[רמב"ם]] פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין גם כן [[לקוטי תורה]] לרבנו הזקן פרשה תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.}}.
 
הרבי ענה לא' ששאלו ב[[יחידות]] כמה פעמים ללכת למקווה ביום חול: {{ציטוט| זה תלוי בהרגש, ואי אפשר לומר בזה דבר קבוע, ואם יש בזה ספק אפשר לשאול משפיעים{{הערה|היכל מנחם א, רכ.}}}}
 
בשנים הראשונות של הישיבה בלוד, עודד הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב [[משה ליפא רבינוביץ]] שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום{{הערה|המשפיע, חלק א, ע' 460}}.
 
ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]] מרבה לומר בהתוועדויותיו שלימוד חסידות ללא הליכה למקווה לא מועיל ובמובן מסויים יכול להזיק (חס ושלום){{הערה|הרב [[טוביה זילברשטרום]] סיפר זאת בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 62.}}.
 
בשנת [[תשע"ד]] בעקבות התנגדות של [[צה"ל]] לאפשר לחיילים חב"דיים טבילה במקווה, פרסם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]] גילוי דעת הלכתי, בו קובע כי הטבילה במקווה לפני התפילה הינה חובה של ממש לחסידי חב"ד, ועל כן המערכת הצבאית מחוייבת לאפשר זאת לחיילים המשרתים בצה"ל כפי הנוהל לאפשר לחייל למלא את כל התחייבויותיו הדתיות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/adfa99ae2928e8addc15ed238481b440.jpg לתצלום המכתב] {{אינפו}} {{קישור שבור|}}}}.
 
===סדר החשיבות בהכנות לתפילה===
בסדר החשיבות בהכנות הנדרשת לתפילה קיים פולמוס בין המשפיעים בין טבילה במקווה לבין [[לימוד חסידות]], יש שהורו שחסיד שנאלץ לוותר על אחד מהדברים יקפיד דווקא על טבילה במקווה, ויש שהורו שעליו להקפיד דווקא על לימוד חסידות, המצדדים בהקפדה על לימוד חסידות נימקו זאת בהסבר שלימוד החסידות נחשב כמקווה, על בסיס דברי ה[[רמב"ם]]{{הערה|ספר טהרה, הלכות מקואות, פרק אחד עשר הלכה יב.}} שהטבילה תלויה בכוונת ליבו של הטובל ועליו לטבול מתוך תנועה של [[תשובה]] כדי שהטבילה תועיל. משפיע הנמנה על אלו הנותנים חשיבות ללימוד חסידות אף הורה לחסיד להתפלל לפני [[נץ החמה]] (אפשרות המובאת ב[[אחרונים]] כהיתר רק בשעת הדחק) כדי שיוכל ללמוד חסידות לאחר התפילה, המשפיע נימק את הוראתו בכך שלתפילה לפני נץ החמה יש התר בשעת הדחק, אך אין התר לוותר לימוד חסידות אפילו בשעת הדחק, עם זאת גם משפיע זה הורה ש'לעת הצורך' (לשונו של המשפיע) יש ללכת למקווה בשל דברי [[אדמור הזקן]] ב[[ליקוטי תורה]] [[טבילה במקווה#טבילה לפני התפילה|המובאים לעיל]]{{הערה|מתוך פולמוס שנערך בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 62 במדור חיי רבי של הרב [[ישראל אלפנביין]], המשפיע המצדד חשיבות הטבילה במקווה הוא הרב [[טוביה זילברשטרום]], והמשפיע המצדד בחשיבות לימוד החסידות הוא הרב [[מנחם מענדל וועכטר]].}}.


== חציצה ==
== חציצה ==
בענין טבילה במקוה יש ב' דינים{{הערת שוליים|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערת שוליים|רמב"ם הל' מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערת שוליים|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם. . אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ]. . אינו חוצץ ואע"פ שחופה את רובו"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}.
בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{הערה|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל ה[[גוף]] במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערה|רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערה|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערה|שם=רמבם|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"{{הערה|שם=רמבם}}.
 
שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{הערה|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערה|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט ה[[גוף]] או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}}.
 
== טבילה ב[[שבת]] ==


שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו. . בבת אחת"{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערת שוליים|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}}
על פי ה[[הלכה]] אסור לרחוץ ב[[שבת]] בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.


== טבילה בשבת ==
אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}}.


על פי ההלכה אסור לרחוץ בשבת בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא לחמין שהיד סולדת בהן.
מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה ב[[שבת קודש]], ואין נמנעים כלל מטבילה במים חמים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf האם מותר לטבול במקווה חם בשבת?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 42.}}.


אין גם לרחוץ בשבת אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים.{{הערת שוליים|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדה"ז, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}}
==תחליף לטבילה==
לאחד ששאל האם [[נטילת ידיים]] יכולה להוות תחליף לטבילה במקווה, השיב הרבי כי היא מועילה לתוספת טהרה אך לא להעלאת הטומאה מהאדם{{הערה|אגרות קודש, חלק י', עמ' שנ"ג.}}. בהזדמנות נוספת כתב הרבי כי במקרה של [[אונס]], אפשר ללמוד מספר [[משנה|משניות]] מ[[סדר טהרות]] ובמיוחד מ[[מסכת מקוואות]] כתחליף לטבילה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2878.htm?q=ילמוד%20איזה%20משניות אגרות קודש, חלק ט', עמ' רנ"ג].}}.


מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה בשבת קודש.
== ראו גם ==
== ראה עוד ==
*[[מקווה]]
*[[מקווה]]
*[[מקווה חב"ד]]
*[[מקווה חב"ד]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב יהודה לייב נחמנסון, [https://hamishpatim.co.il/להכניס-חבר-למקוה-ללא-תשלום/ שו"ת בענייני מקוה] באתר ואלה המשפטים {{וידאו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_7.html הנחיצות לטבול כל יום במקווה • לקט מיוחד מרבותינו נשיאנו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]

גרסה אחרונה מ־01:26, 9 ביוני 2024

הטבילה במקווה, היא לפעמים נצרכת ביותר[1], ולפעמים כהידור והכנה חסידית לעבודת התפילה.

טבילה ללא כוונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחד שאמר לרבי שהליכת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
פב"פ למקוה אינה מועילה, כי הוא טובל ללא כוונות וטבילתו הפכה להרגל, השיב הרבי שאמירה זו היא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה[2].

הכוונות בעת הטבילה נחשבות למעלה גדולה, אדמו"ר הזקן כתב בסידורו בדרוש כוונת המקוה: "ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני".

ערך מורחב – כוונת המקווה

טבילה לפני התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליקוטי תורה מביא אדמו"ר הזקן שלוש הכנות הנדרשות לפני התפילה ומהן טבילה מקווה[3], אך הוא מדבר על טבילת עזרא הנצרכת דווקא לבעל קרי[4]

אדמו"ר הריי"צ הביא את הטבילה לפני התפילה כחלק מסדר עבודתו של חסיד פנימי[5].

הרבי הסביר את ענינה של הטבילה כהכנה לתפילה על פי נגלה, על פי דברי הרשב"א - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככוהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא[6].

הרבי מסביר, כי אף שלא קבעו טבילה זו חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה[7].

הרבי ענה לא' ששאלו ביחידות כמה פעמים ללכת למקווה ביום חול:

זה תלוי בהרגש, ואי אפשר לומר בזה דבר קבוע, ואם יש בזה ספק אפשר לשאול משפיעים[8]

בשנים הראשונות של הישיבה בלוד, עודד הרב שלמה חיים קסלמן ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב משה ליפא רבינוביץ שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום[9].

המשפיע הרב חיים שלום דייטש מרבה לומר בהתוועדויותיו שלימוד חסידות ללא הליכה למקווה לא מועיל ובמובן מסויים יכול להזיק (חס ושלום)[10].

בשנת תשע"ד בעקבות התנגדות של צה"ל לאפשר לחיילים חב"דיים טבילה במקווה, פרסם הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד גילוי דעת הלכתי, בו קובע כי הטבילה במקווה לפני התפילה הינה חובה של ממש לחסידי חב"ד, ועל כן המערכת הצבאית מחוייבת לאפשר זאת לחיילים המשרתים בצה"ל כפי הנוהל לאפשר לחייל למלא את כל התחייבויותיו הדתיות[11].

סדר החשיבות בהכנות לתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסדר החשיבות בהכנות הנדרשת לתפילה קיים פולמוס בין המשפיעים בין טבילה במקווה לבין לימוד חסידות, יש שהורו שחסיד שנאלץ לוותר על אחד מהדברים יקפיד דווקא על טבילה במקווה, ויש שהורו שעליו להקפיד דווקא על לימוד חסידות, המצדדים בהקפדה על לימוד חסידות נימקו זאת בהסבר שלימוד החסידות נחשב כמקווה, על בסיס דברי הרמב"ם[12] שהטבילה תלויה בכוונת ליבו של הטובל ועליו לטבול מתוך תנועה של תשובה כדי שהטבילה תועיל. משפיע הנמנה על אלו הנותנים חשיבות ללימוד חסידות אף הורה לחסיד להתפלל לפני נץ החמה (אפשרות המובאת באחרונים כהיתר רק בשעת הדחק) כדי שיוכל ללמוד חסידות לאחר התפילה, המשפיע נימק את הוראתו בכך שלתפילה לפני נץ החמה יש התר בשעת הדחק, אך אין התר לוותר לימוד חסידות אפילו בשעת הדחק, עם זאת גם משפיע זה הורה ש'לעת הצורך' (לשונו של המשפיע) יש ללכת למקווה בשל דברי אדמור הזקן בליקוטי תורה המובאים לעיל[13].

חציצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים[14]: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"[15] מן התורה[16]. ב) "לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים"[17], ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"[17].

שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"[18], וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"[19] הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה[20].

טבילה בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי ההלכה אסור לרחוץ בשבת בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי חיים נאה המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.

אין גם לרחוץ בשבת אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים[21].

מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה בשבת קודש, ואין נמנעים כלל מטבילה במים חמים[22].

תחליף לטבילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחד ששאל האם נטילת ידיים יכולה להוות תחליף לטבילה במקווה, השיב הרבי כי היא מועילה לתוספת טהרה אך לא להעלאת הטומאה מהאדם[23]. בהזדמנות נוספת כתב הרבי כי במקרה של אונס, אפשר ללמוד מספר משניות מסדר טהרות ובמיוחד ממסכת מקוואות כתחליף לטבילה[24].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.
  2. עיין חגיגה יח, ע"ב ושם. חולין לא, א. שו"ע יו"ד סו"ס קצח.
  3. פרשת תבוא מג, ב
  4. כך משמע מתוכן דבריו ומהמקורות אותם מצטט.
  5. הוא אף מדגיש שם שלא מדובר בטבילה מוכרחת לצאת מטומאה אלא טבילה לתוספת טהרה. ספר השיחות תש"ז ע' 99.
  6. יומא ל, א.
  7. וכלשון הרמב"ם פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין גם כן לקוטי תורה לרבנו הזקן פרשה תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.
  8. היכל מנחם א, רכ.
  9. המשפיע, חלק א, ע' 460
  10. הרב טוביה זילברשטרום סיפר זאת בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 62.
  11. לתצלום המכתב (הקישור אינו פעיל, ג' בסיוון ה'תשפ"ד)
  12. ספר טהרה, הלכות מקואות, פרק אחד עשר הלכה יב.
  13. מתוך פולמוס שנערך בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 62 במדור חיי רבי של הרב ישראל אלפנביין, המשפיע המצדד חשיבות הטבילה במקווה הוא הרב טוביה זילברשטרום, והמשפיע המצדד בחשיבות לימוד החסידות הוא הרב מנחם מענדל וועכטר.
  14. ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.
  15. רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.
  16. ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.
  17. 17.0 17.1 רמב"ם שם הי"ב.
  18. רמב"ם שם ה"ז.
  19. או שערה אחת (רמב"ם שם).
  20. לקוטי שיחות כרך לט, ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה, אגרת התשובה ד.
  21. שולחן ערוך סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.
  22. להרחבה ראו האם מותר לטבול במקווה חם בשבת?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 42.
  23. אגרות קודש, חלק י', עמ' שנ"ג.
  24. אגרות קודש, חלק ט', עמ' רנ"ג.