ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|סגנון תורני}} {{מקורות|כל הערך=כן}}
ה'''ברכות שלפני [[קריאת שמע]]''' הן ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם", הנאמרות מידי יום בסדר [[תפילת שחרית]].
'''ברכות [[קריאת שמע]] ''' הן מתקנת חכמים אשר יש לברך שתי ברכות לפני [[קריאת שמע]].
==תוכן הברכות==
תיקנו [[חז"ל|חכמים]] בנוסח [[תפילת שחרית]], לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני [[קריאת שמע]], ואחת לאחריה{{הערה|[[מסכת ברכות]] משנה יא, א. [[רמב"ם]] הלכות קריאת שמע א, ה. [[טור]] [[אורח חיים]] סימן נח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן נט, א.}}.
 
הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל}}, וחתימתה {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת}}, ועוסקת בשבח [[הקדוש ברוך הוא]] שיצר את ה[[שמש]] ה[[ירח]] וה[[כוכבים]] ב[[שמים]] המאירים את [[כדור הארץ]] ב[[יום]] וב[[לילה]], וב[[מלאכים]] המשבחים אף הם את הבורא.
 
הברכה השניה נפתחת ב{{ציטוטון|אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ}} ומסתיימת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה}}, ומדברת באהבת השם את [[עם ישראל]], ש[[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ו[[מתן תורה|העניק]] להם את ה[[תורה]] וה[[מצוות]], וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא ה[[גאולה]] ו[[קיבוץ גלויות]].
 
==בהלכה==
==בהלכה==
[[אדמו"ר הזקן]] מקשה אודות הברכות, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]], כמו שהקשו [[הרשב"א]] ושאר פוסקים הביאו ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מ"ו.}}, ומדוע תקנו אותן לפני קריאת שמע דווקא.
הברכה השניה לא פותחת ב"ברוך אתה ה'", כדין ברכה הסמוכה לברכה קודמת{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [[אורח חיים]] ס, [https://chabadlibrary.org/books/3101020927 א].}}.
 
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|שם]].}}, כי משום שעיקר [[קריאת שמע]] היא "לקיים בכל לבבך" בשני היצרים, כלומר לעמוד נגד כל גורם המונע מאהבת ה', ו'לבבך' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו [[חז"ל]] על הפסוק "הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים". ו'נפשך' ו'מאדך' הם כפשוט, חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.  


ולכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור, ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר ה[[מלאכים]] העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של [[הקב"ה]], איך שכולם בטלים לאורו יתברך, כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא [[כנסת ישראל]] למעלה וישראל למטה כנ"ל.  
בנוסח הברכה השניה יש [[כוונת התפילה|לכוון]] לאירועים היסטוריים וענינים ש[[מצוה]] לזכור אותם: באמירת "ובנו בחרת" יש לזכור את [[מעמד הר סיני]], שאז [[בחירת העצמות בישראל|בחר]] הקדוש ברוך הוא ב[[עם ישראל]]; "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" - מעשה [[עמלק]], עליו אמרו [[חז"ל]] "שאין השם שלם עד שימחה זרעו"; "להודות לך" - [[מרים הנביאה#הדיבור במשה|לשון הרע]] שסיפרה [[מרים]] על [[משה רבינו]], כיון שה[[פה]] לא נברא אלא להודות להשם, ולא לדבר [[לשון הרע]]; "וליחדך ולאהבה את שמך" - [[חטא העגל]], שאין לנהוג כמעשה זה, היפך [[אהבת ה']]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [[אורח חיים]] ס, [https://chabadlibrary.org/books/3101020930 ד].}}.


וכן '''האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו''' לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש.  
==בעבודת השם==
{{ערך מורחב|ערכים=[[קדוש וברוך]], [[קדוש קדוש קדוש]], [[ברוך כבוד ה' ממקומו]]}}
ב[[חסידות]] מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה ל[[קריאת שמע]], שלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה| השאלה נשאלה על-ידי [[הרשב"א]] ופוסקים נוספים שמביא ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מו.}}:


== ברכת אהבת עולם ==
תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא ל[[אהבת ה']] בצורה המושלמת ביותר, [[בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך]], עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת [[התבוננות]] בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר ה[[מלאכים]] העומדים ב[[עולמות הרוחניים]], כולל ה[[שרפים]], ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] וכולם [[ביטול|בטלים]] ל[[אור אין סוף]], ואומרים [[קדוש קדוש קדוש]] ו[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, [[צמצום|צימצם]] את עצמו והשרה את [[שכינה|שכינתו]] דווקא על [[עם ישראל]] הנמצאים ב[[גוף]] גשמי ב[[עולם הזה]], וכך נוצר באדם רגש [[יראה]] ו[[אהבת ה']]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]].}}.


ברכת אהבת עולם היא המשך לדרך שהובאה, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה [[שכינה|שכינתו]] עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו א-להי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי [[אהבה]] דוחקת הבשר ולכן נקרא [[אהבת עולם]], שהיא בחינת [[צמצום]] אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא [[עולם]] בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.  
באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור ה[[נפש האלוקית]], שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור [[נפש הבהמית]] ששורשה הוא ב[[חיות הקודש]], ב[[פני שור]] שב[[מרכבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] נשא כח, ג, ובמקומות רבים.}}. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את ה[[תאווה|תאוות]] הגשמיים, ותתכלל גם היא ב[[אש]] ה[[אהבה]] להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם [[התהוות|מתהווים]] רק מ[[ביטול האור למאור|הארה]] מ[[ספירת המלכות]], והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של [[יש מאין]] - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו [[אור השמש בשמש|זיו השמש שצריך תמיד את השמש]]. על-ידי התבוננות זו נעשה ה[[בירור]] לנפש הבהמית{{הערה|באריכות רבה ב[[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.}}.


כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט [[נפש]]ו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת [[נשיקין]] ו[[אתדבקות רוחא ברוחא]] כנ"ל.
==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הרש"ב]], [[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי"


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־12:50, 29 בינואר 2025

הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם", הנאמרות מידי יום בסדר תפילת שחרית.

תוכן הברכותעריכה

תיקנו חכמים בנוסח תפילת שחרית, לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני קריאת שמע, ואחת לאחריה[1].

הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל", וחתימתה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת", ועוסקת בשבח הקדוש ברוך הוא שיצר את השמש הירח והכוכבים בשמים המאירים את כדור הארץ ביום ובלילה, ובמלאכים המשבחים אף הם את הבורא.

הברכה השניה נפתחת ב"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ" ומסתיימת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", ומדברת באהבת השם את עם ישראל, שבחר בהם והעניק להם את התורה והמצוות, וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא הגאולה וקיבוץ גלויות.

בהלכהעריכה

הברכה השניה לא פותחת ב"ברוך אתה ה'", כדין ברכה הסמוכה לברכה קודמת[2].

בנוסח הברכה השניה יש לכוון לאירועים היסטוריים וענינים שמצוה לזכור אותם: באמירת "ובנו בחרת" יש לזכור את מעמד הר סיני, שאז בחר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל; "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" - מעשה עמלק, עליו אמרו חז"ל "שאין השם שלם עד שימחה זרעו"; "להודות לך" - לשון הרע שסיפרה מרים על משה רבינו, כיון שהפה לא נברא אלא להודות להשם, ולא לדבר לשון הרע; "וליחדך ולאהבה את שמך" - חטא העגל, שאין לנהוג כמעשה זה, היפך אהבת ה'[3].

בעבודת השםעריכה

  ערכים מורחבים – קדוש וברוך, קדוש קדוש קדוש, ברוך כבוד ה' ממקומו

בחסידות מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה לקריאת שמע, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[4]:

תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא לאהבת ה' בצורה המושלמת ביותר, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת התבוננות בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר המלאכים העומדים בעולמות הרוחניים, כולל השרפים, האופנים וחיות הקודש וכולם בטלים לאור אין סוף, ואומרים קדוש קדוש קדוש וברוך כבוד ה' ממקומו. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, צימצם את עצמו והשרה את שכינתו דווקא על עם ישראל הנמצאים בגוף גשמי בעולם הזה, וכך נוצר באדם רגש יראה ואהבת ה'[5].

באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור הנפש האלוקית, שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור נפש הבהמית ששורשה הוא בחיות הקודש, בפני שור שבמרכבה[6]. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את התאוות הגשמיים, ותתכלל גם היא באש האהבה להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם מתהווים רק מהארה מספירת המלכות, והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של יש מאין - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו זיו השמש שצריך תמיד את השמש. על-ידי התבוננות זו נעשה הבירור לנפש הבהמית[7].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. מסכת ברכות משנה יא, א. רמב"ם הלכות קריאת שמע א, ה. טור אורח חיים סימן נח. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן נט, א.
  2. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, א.
  3. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, ד.
  4. השאלה נשאלה על-ידי הרשב"א ופוסקים נוספים שמביא הבית יוסף באורח חיים סימן מו.
  5. תניא פרק מ"ט.
  6. לקוטי תורה נשא כח, ג, ובמקומות רבים.
  7. באריכות רבה בהמשך תרס"ו דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.