ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''ברכות שלפני [[קריאת שמע]]''' הן ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם", הנאמרות מידי יום בסדר [[תפילת שחרית]]. | |||
'''ברכות [[קריאת שמע]] ''' הן | ==תוכן הברכות== | ||
תיקנו [[חז"ל|חכמים]] בנוסח [[תפילת שחרית]], לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני [[קריאת שמע]], ואחת לאחריה{{הערה|[[מסכת ברכות]] משנה יא, א. [[רמב"ם]] הלכות קריאת שמע א, ה. [[טור]] [[אורח חיים]] סימן נח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן נט, א.}}. | |||
הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל}}, וחתימתה {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת}}, ועוסקת בשבח [[הקדוש ברוך הוא]] שיצר את ה[[שמש]] ה[[ירח]] וה[[כוכבים]] ב[[שמים]] המאירים את [[כדור הארץ]] ב[[יום]] וב[[לילה]], וב[[מלאכים]] המשבחים אף הם את הבורא. | |||
הברכה השניה נפתחת ב{{ציטוטון|אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ}} ומסתיימת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה}}, ומדברת באהבת השם את [[עם ישראל]], ש[[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ו[[מתן תורה|העניק]] להם את ה[[תורה]] וה[[מצוות]], וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא ה[[גאולה]] ו[[קיבוץ גלויות]]. | |||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
הברכה השניה לא פותחת ב"ברוך אתה ה'", כדין ברכה הסמוכה לברכה קודמת{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [[אורח חיים]] ס, [https://chabadlibrary.org/books/3101020927 א].}}. | |||
בנוסח הברכה השניה יש [[כוונת התפילה|לכוון]] לאירועים היסטוריים וענינים ש[[מצוה]] לזכור אותם: באמירת "ובנו בחרת" יש לזכור את [[מעמד הר סיני]], שאז [[בחירת העצמות בישראל|בחר]] הקדוש ברוך הוא ב[[עם ישראל]]; "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" - מעשה [[עמלק]], עליו אמרו [[חז"ל]] "שאין השם שלם עד שימחה זרעו"; "להודות לך" - [[מרים הנביאה#הדיבור במשה|לשון הרע]] שסיפרה [[מרים]] על [[משה רבינו]], כיון שה[[פה]] לא נברא אלא להודות להשם, ולא לדבר [[לשון הרע]]; "וליחדך ולאהבה את שמך" - [[חטא העגל]], שאין לנהוג כמעשה זה, היפך [[אהבת ה']]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [[אורח חיים]] ס, [https://chabadlibrary.org/books/3101020930 ד].}}. | |||
==בעבודת השם== | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[קדוש וברוך]], [[קדוש קדוש קדוש]], [[ברוך כבוד ה' ממקומו]]}} | |||
ב[[חסידות]] מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה ל[[קריאת שמע]], שלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה| השאלה נשאלה על-ידי [[הרשב"א]] ופוסקים נוספים שמביא ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מו.}}: | |||
תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא ל[[אהבת ה']] בצורה המושלמת ביותר, [[בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך]], עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת [[התבוננות]] בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר ה[[מלאכים]] העומדים ב[[עולמות הרוחניים]], כולל ה[[שרפים]], ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] וכולם [[ביטול|בטלים]] ל[[אור אין סוף]], ואומרים [[קדוש קדוש קדוש]] ו[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, [[צמצום|צימצם]] את עצמו והשרה את [[שכינה|שכינתו]] דווקא על [[עם ישראל]] הנמצאים ב[[גוף]] גשמי ב[[עולם הזה]], וכך נוצר באדם רגש [[יראה]] ו[[אהבת ה']]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]].}}. | |||
באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור ה[[נפש האלוקית]], שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור [[נפש הבהמית]] ששורשה הוא ב[[חיות הקודש]], ב[[פני שור]] שב[[מרכבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] נשא כח, ג, ובמקומות רבים.}}. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את ה[[תאווה|תאוות]] הגשמיים, ותתכלל גם היא ב[[אש]] ה[[אהבה]] להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם [[התהוות|מתהווים]] רק מ[[ביטול האור למאור|הארה]] מ[[ספירת המלכות]], והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של [[יש מאין]] - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו [[אור השמש בשמש|זיו השמש שצריך תמיד את השמש]]. על-ידי התבוננות זו נעשה ה[[בירור]] לנפש הבהמית{{הערה|באריכות רבה ב[[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אדמו"ר הרש"ב]], [[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי" | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה אחרונה מ־12:50, 29 בינואר 2025
הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם", הנאמרות מידי יום בסדר תפילת שחרית.
תוכן הברכותעריכה
תיקנו חכמים בנוסח תפילת שחרית, לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני קריאת שמע, ואחת לאחריה[1].
הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל", וחתימתה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת", ועוסקת בשבח הקדוש ברוך הוא שיצר את השמש הירח והכוכבים בשמים המאירים את כדור הארץ ביום ובלילה, ובמלאכים המשבחים אף הם את הבורא.
הברכה השניה נפתחת ב"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ" ומסתיימת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", ומדברת באהבת השם את עם ישראל, שבחר בהם והעניק להם את התורה והמצוות, וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא הגאולה וקיבוץ גלויות.
בהלכהעריכה
הברכה השניה לא פותחת ב"ברוך אתה ה'", כדין ברכה הסמוכה לברכה קודמת[2].
בנוסח הברכה השניה יש לכוון לאירועים היסטוריים וענינים שמצוה לזכור אותם: באמירת "ובנו בחרת" יש לזכור את מעמד הר סיני, שאז בחר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל; "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" - מעשה עמלק, עליו אמרו חז"ל "שאין השם שלם עד שימחה זרעו"; "להודות לך" - לשון הרע שסיפרה מרים על משה רבינו, כיון שהפה לא נברא אלא להודות להשם, ולא לדבר לשון הרע; "וליחדך ולאהבה את שמך" - חטא העגל, שאין לנהוג כמעשה זה, היפך אהבת ה'[3].
בעבודת השםעריכה
ערכים מורחבים – קדוש וברוך, קדוש קדוש קדוש, ברוך כבוד ה' ממקומו |
בחסידות מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה לקריאת שמע, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[4]:
תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא לאהבת ה' בצורה המושלמת ביותר, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת התבוננות בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר המלאכים העומדים בעולמות הרוחניים, כולל השרפים, האופנים וחיות הקודש וכולם בטלים לאור אין סוף, ואומרים קדוש קדוש קדוש וברוך כבוד ה' ממקומו. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, צימצם את עצמו והשרה את שכינתו דווקא על עם ישראל הנמצאים בגוף גשמי בעולם הזה, וכך נוצר באדם רגש יראה ואהבת ה'[5].
באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור הנפש האלוקית, שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור נפש הבהמית ששורשה הוא בחיות הקודש, בפני שור שבמרכבה[6]. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את התאוות הגשמיים, ותתכלל גם היא באש האהבה להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם מתהווים רק מהארה מספירת המלכות, והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של יש מאין - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו זיו השמש שצריך תמיד את השמש. על-ידי התבוננות זו נעשה הבירור לנפש הבהמית[7].
לקריאה נוספתעריכה
- אדמו"ר הרש"ב, המשך תרס"ו דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי"
קישורים חיצונייםעריכה
- ברכות קריאת שמע בסידור תהילת ה'
- ברכות קריאת שמע בספר 'ואני תפילתי' עמוד 84
הערות שוליים
- ↑ מסכת ברכות משנה יא, א. רמב"ם הלכות קריאת שמע א, ה. טור אורח חיים סימן נח. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן נט, א.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, א.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, ד.
- ↑ השאלה נשאלה על-ידי הרשב"א ופוסקים נוספים שמביא הבית יוסף באורח חיים סימן מו.
- ↑ תניא פרק מ"ט.
- ↑ לקוטי תורה נשא כח, ג, ובמקומות רבים.
- ↑ באריכות רבה בהמשך תרס"ו דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.