סירטוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]]
-'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].
+'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה''') הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]].
 אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|חליפה אותה נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).
-מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר [[יששכר דב]] זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
+מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר רבי [[שלום רוקח|השר שלום]] זיע"א שבאותם ימים היה זקן וסגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
 מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של [[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 *'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}}
 *'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
-*יש חסידים שנוהגים ללבוש סירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים, הסיבות לכך נעוצות בהנהגת [[הרבי]], שהחל מ[[תשרי]] [[תש"נ]] החל
+*ישנם חסידים הנוהגים ללבוש סירטוק בכל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים. הסיבות לכך: לפי הנהגת [[הרבי]] (החל מ[[תשרי]] [[תש"נ]]) ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של [[יום טוב]], וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1jTv2kxxfkC6C3srn62opha5SDcLwbZuA/view שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח']}}. לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול, השיב הרבי בחיוב{{הערה|המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]}}. כמו כן, במהלך [[יחידות]], הרבי הביע את רצונו בפני הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|חיים שלום דובער ליפסקר]] שכל [[אנ"ש]] יילכו עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב [[יעקב כץ]] והרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב [[רפאל צבי הרטמן]]) .}}. על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|לדוגמה: הרב [[משה קורנוויץ]], והרב [[יוסף אברהם פיזם]].}}.
-ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של [[יום טוב]], וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1jTv2kxxfkC6C3srn62opha5SDcLwbZuA/view שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח']}}), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב{{הערה|המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]}}, כמו כן הרבי הביע את רצונו ב[[יחידות]] בפני הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|חיים שלום דובער ליפסקר]] שכל [[אנ"ש]] יילכו עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב [[יעקב כץ]] והרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב [[רפאל צבי הרטמן]]) .}} על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|לדוגמה: הרב [[משה קורנוויץ]], והרב [[יוסף אברהם פיזם]].}}.
 ==מבנה הסירטוק==
 בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.
@@ שורה 57: / שורה 55: @@
 בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]{{הערה|1=[https://anash.org/rounding-a-kapota-corner-how-much/ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לעגל את פינות הסירטוק?] {{אנש}} (אנגלית)}}. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.
-השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}.
+השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראו באתר מכון הלכה חב"ד]}}.
 ==בחסידות==