עקשנות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== בלשון הקודש== | == בלשון הקודש== | ||
{{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}} | {{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}} | ||
בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה| | בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהלים יח, כז.}}. | ||
עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}. | עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}. | ||