כתף – הבדלי גרסאות
הוספת ערך תגית: קישורים לדפי פירושונים |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{איברים}} | ||
ה'''כתפיים''' הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את '''השכמות''', עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה{{הערה|בחלקה היא אף שקופה לאור.}}, בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן. | ה'''כתפיים''' הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את '''השכמות''', עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה{{הערה|בחלקה היא אף שקופה לאור.}}, בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==בתנ"ך ובמדרש== | ==בתנ"ך ובמדרש== | ||
הכתף מופיעה בתנ"ך בהקשרים שונים, כך | הכתף מופיעה בתנ"ך בהקשרים שונים, כך לדוגמה מודגש שמשא הלוויים בני [[קהת]] הוא בכתף{{הערה|במדבר ז, ט: "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו".}}, בברכת משה לשבטים{{הערה|דברים לג, יב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".}}, ועוד. | ||
(בנוסף למשמעות הישירה של כתף, היא מופיעה גם כהשאלה, כמו בתיאור המשכן: "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז, יד. וברשב"ם: "לצד מזרח בכניסת העזרה".}}). | (בנוסף למשמעות הישירה של כתף, היא מופיעה גם כהשאלה, כמו בתיאור המשכן: "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז, יד. וברשב"ם: "לצד מזרח בכניסת העזרה".}}). | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
(בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}). | (בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}). | ||
במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו | במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו לדוגמה [[קונטרס אחרון - פרק ו']], [https://chabadlibrary.org/books/4001381062 לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב], [https://chabadlibrary.org/books/4001380701 לקוטי תורה מסעי צד, ב]. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים [[אחור באחור]] ו[[אחור בפנים]].}}. | ||
למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}. | למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===בגימטריא ת"ק=== | ===בגימטריא ת"ק=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חמש מאות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חמש מאות]]}} | ||
בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות ב[[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון]], למעלה יותר - בדעת ד[[אריך אנפין]], ולמעלה | בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות ב[[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון]], למעלה יותר - בדעת ד[[אריך אנפין]], ולמעלה יותר בדעת ד[[עתיק]]. | ||
שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש{{הערה|חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.}}, אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש '''מאות''' – ת"ק. | שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש{{הערה|חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.}}, אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש '''מאות''' – ת"ק. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}} | [[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}} | ||
==ברייטע פלייצעס== | ==ברייטע פלייצעס== | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע ה[[שליחות]]{{הערה|"כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).}}, בנוגע להשתמטות מהשתתפות ב[[בחירות]]{{הערה|אג"ק חלק יא קסז.}}, ועוד. | הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע ה[[שליחות]]{{הערה|"כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).}}, בנוגע להשתמטות מהשתתפות ב[[בחירות]]{{הערה|אג"ק חלק יא קסז.}}, ועוד. | ||
==ראו גם== | |||
*[[אפוד]] | |||
*[[י"ב גבולי אלכסון]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אברי גוף האדם]] | [[קטגוריה:אברי גוף האדם]] | ||