עקשנות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== בלשון הקודש== | == בלשון הקודש== | ||
{{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}} | {{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}} | ||
בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה| | בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהלים יח, כז.}}. | ||
עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}. | עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
אף שטבע זה יכול לבוא באופן שלילי, כאשר מנתבים אותו לעבודת השם יש בו מעלה יתירה, שאם מוסכם אצלו דבר מסויים, אף אם לא מאיר בו רגש של אהבת ה' או יראת השם, יעמוד בהחלטתו בתוקף ולא יפול מזה לעולם, וכל עיקר היסוד של עבודת השם בתורה ומצוות תלוי בזה{{הערה|שם=תוח}}. | אף שטבע זה יכול לבוא באופן שלילי, כאשר מנתבים אותו לעבודת השם יש בו מעלה יתירה, שאם מוסכם אצלו דבר מסויים, אף אם לא מאיר בו רגש של אהבת ה' או יראת השם, יעמוד בהחלטתו בתוקף ולא יפול מזה לעולם, וכל עיקר היסוד של עבודת השם בתורה ומצוות תלוי בזה{{הערה|שם=תוח}}. | ||
בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] | בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}. | ||
בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקו"ת בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}. | בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקו"ת בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}. | ||