עקשנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''עקשנות''' או '''עיקשות''' (בתורה שבכתב מכונה הנהגה זו בשם '''קשיות עורף'''), היא התנהגות המתאפיינת בעמידה על עקרונות או דברים בצורה עקבית ובהתמדה מבלי לוותר או להשתכנע ומבלי להתפשר במאומה. בלשון המורגלת עקשנות מוגדרת כמידה רעה, בשונה מנחישות העשויה להישבר במקום הצורך ומוגדרת כמידה טובה.
+'''עקשנות''' או '''עיקשות''' (בתורה שבכתב מכונה הנהגה זו בשם '''קשיות [[עורף]]'''), היא התנהגות המתאפיינת בעמידה על עקרונות או דברים בצורה עקבית ובהתמדה מבלי לוותר או להשתכנע ומבלי להתפשר במאומה. בלשון המורגלת עקשנות מוגדרת כמידה רעה, בשונה מנחישות העשויה להישבר במקום הצורך ומוגדרת כמידה טובה.
 בתורת החסידות מבואר שמידה זו עצמה, יכולה להיות המידה הקשה ביותר בצד הקליפה, ויכולה גם להיות המעלה הנפלאה ביותר בצד הקדושה כשהיא מבטאת את ההתקשרות העצמית של יהודי באלוקות ששום דבר לא יכול לבטל אותה או להסתיר עליה.
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 == בלשון הקודש==
 {{ציטוט צף|לא להתייאש אם הניסיון הראשון או גם השני אינו מצליח, כי כך הוטבע בטבע הבריאה, שאפשר שכמה פעמים לא יבוא לפועל, אבל תוקף הרצון מצליח סוף סוף|אגרות קודש חלק יד, אגרת ה'ד}}
-בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהילים יח, כז.}}.
+בתורה שבכתב, השורש עק"ש מורה על עיקום ועיוות, כך לדוגמא משה רבינו מכנה את בני ישראל "דור עיקש ופתלתול"{{הערה|דברים לב, ה.}}, והנביא מיכה אומר "את כל הישרה יעקשו"{{הערה|מיכה ג, ט.}}, ובלשונו של דוד המלך: "עם עקש תתפתל"{{הערה|תהלים יח, כז.}}.
 עקשנות במשמעות המקובלת כיום{{הערה|וראה בבעל הטורים על שמות ז, ג (בנוגע לפרעה, "ואני אקשה את לב פרעה") שעל קשיות לב זו נאמר "עם עקש תתפתל - עקש בגימטריא 'מלך מצרים'".}}, מכונה בתורה בלשון 'קשה עורף', כפי שנאמר בדברי הסנגוריה של משה רבינו על בני ישראל, שאומר לקב"ה שהטבע שלהם הוא "עם קשה עורף"{{הערה|תשא לד, ט.}}.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 הרבי מבאר את הלשון שנאמרה בנוגע לפרעה "כבד לב פרעה", שאף שמבואר במקומות רבים שהוא ענין העקשנות וקשיות העורף (ולכן 'פרעה' אותיות 'הערף'), הפסוק מדייק ואומר 'כבד '''לב''' פרעה', כיון שבאופן כללי ענין העקשות שייך לכח המעשה דווקא, ואילו פרעה היא עקשן בעצם, שלא רק שההנהגה שלו בפועל היתה באופן של עקשות, אלא שהיה עיקש בעצם{{הערה|שם=לב|1=[https://chabadlibrary.org/books/1301470100 לקוטי שיחות חלק לב שיחה ב' לפרשת וארא, עמוד 32].}}.
 ==בצד השלילה==
@@ שורה 29: / שורה 28: @@
 אף שטבע זה יכול לבוא באופן שלילי, כאשר מנתבים אותו לעבודת השם יש בו מעלה יתירה, שאם מוסכם אצלו דבר מסויים, אף אם לא מאיר בו רגש של אהבת ה' או יראת השם, יעמוד בהחלטתו בתוקף ולא יפול מזה לעולם, וכל עיקר היסוד של עבודת השם בתורה ומצוות תלוי בזה{{הערה|שם=תוח}}.
-בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]]  היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}.
+בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}.
 בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקו"ת בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}.
@@ שורה 36: / שורה 35: @@
 הרבי הזכיר את העקשנות בנוגע לעניני [[גאולה ומשיח]], הן בנוגע לעצמו שלמרות שלא רואה כיצד דבריו בענין זה פועלים על החסידים, ממשיך בכך בעקשנות מתוך בטחון שבסופו של דבר הדברים יפעלו את פעולתם{{הערה|שיחת ויקהל פקודי שבת מברכים החודש ניסן תשמ"ז.}}, והן בנוגע לחסידים, שדרושים 'עשרה עקשנים' שיתעקשו לפעול אצל הקב"ה את הגאולה השלימה{{הערה|[[השיחה הידועה]], שיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א בסופה. בהמשך לכך בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה [[נשי ובנות חב"ד|נשות חב"ד]], שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים [[קבלת המלכות|המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי]] ואמרו "אנחנו כאן, מניין נשים "עם [[קשה עורף]]" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד".}}.
 ==ראו גם==