ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ): הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (מיזוג הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שער ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות חלק ג.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שער חלק ג']] | |||
[[קובץ:זכרונות א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]] | [[קובץ:זכרונות א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההדפסה החדשה של חלק א' המתורגם ל[[לשון הקודש]].]] | ||
'''ספר הזכרונות''' (ג' כרכים) כולל את זכרונות [[אדמו"ר הריי"צ]] כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. | '''ספר הזכרונות''' (ג' כרכים) כולל את זכרונות [[אדמו"ר הריי"צ]] כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
==מטרת עריכת ופרסום הספר== | ==מטרת עריכת ופרסום הספר== | ||
במכתב לעורך ר' [[דוד לייב מקלר]] מתאריך כ"ב [[טבת]] [[תש"ח]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב עמ' רפה.}} ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו [[הרבי]] את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]]: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר [[התורה]] מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא [[ספר בראשית]] ורק אחר כך [[שמות]] [[ויקרא]] וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם. | במכתב לעורך ר' [[דוד לייב מקלר]] מתאריך כ"ב [[טבת]] [[תש"ח]]{{הערה|שם=אגרות קודש|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב עמ' רפה.}} ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו [[הרבי]] את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]]: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר [[התורה]] מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא [[ספר בראשית]] ורק אחר כך [[שמות]] [[ויקרא]] וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם. | ||
תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים. | תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
ב[[אדר]] [[תש"ג]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' קסט.}} אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים. | ב[[אדר]] [[תש"ג]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' קסט.}} אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים. | ||
מיד עם חזרתו של מקלר מאירופה בשנת [[תש"ח]] שיגר לו [[הרבי מלך המשיח]] עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב{{הערה| | מיד עם חזרתו של מקלר מאירופה בשנת [[תש"ח]] שיגר לו [[הרבי מלך המשיח]] עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב{{הערה|שם=אגרות קודש}} בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו. | ||
בפועל רק באמצע שנת [[תשי"ב]] החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ב עמ'רמו.}} מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי [[אדר]] | בפועל רק באמצע שנת [[תשי"ב]] החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ב עמ'רמו.}} מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי [[אדר]] תשי"ב - [[אלול]] [[תשי"ג]] פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער' והספר יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]]. | ||
==חלקי הספר== | ==חלקי הספר== | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
===חלק א'=== | ===חלק א'=== | ||
חלק א' של הספר כולל בתוכו: | חלק א' של הספר כולל בתוכו: | ||
*פרקים א-ט: מהווים מעין הקדמה, המספרים על יסודות בחיי ופעולת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] קודם התגלות [[הבעל שם טוב]], ותולדות ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | *פרקים א-ט: מהווים מעין הקדמה, המספרים על יסודות בחיי ופעולת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] קודם התגלות [[הבעל שם טוב]], ותולדות ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | ||
לאחר הסיפור על הצדיקים הנסתרים הראשונים שפעלו בעיירה ליובאוויטש, חותם אדמו"ר הריי"צ את הפרקים האלו בדברי הערכה אודות מרכזיותה של העיירה ליובאוויטש ומהותה המשתקף משמה, אהבה, ומסיים במשפט: "לאור כל האמור הנני פותח בסיפור תולדותיה של חסידות חב"ד, תולדות רועיה הרוחניים, ויחוסם המשפחתי, כפי שהן מקובלות במסורת בית ליובאוויטש, ורשומים בכתבים הגנוזים אצלי". | לאחר הסיפור על הצדיקים הנסתרים הראשונים שפעלו בעיירה ליובאוויטש, חותם אדמו"ר הריי"צ את הפרקים האלו בדברי הערכה אודות מרכזיותה של העיירה ליובאוויטש ומהותה המשתקף משמה, אהבה, ומסיים במשפט: "לאור כל האמור הנני פותח בסיפור תולדותיה של חסידות חב"ד, תולדות רועיה הרוחניים, ויחוסם המשפחתי, כפי שהן מקובלות במסורת בית ליובאוויטש, ורשומים בכתבים הגנוזים אצלי". | ||
*פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[רוסיה הלבנה]]. במהלך הנדודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשתי השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם. | *פרקים י-נ"ח: תולדות [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי [[רוסיה הלבנה]]. במהלך הנדודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי [[יהודי]]ם שונים, לדרכים ב[[עבודת ה']], ל[[סיפורי צדיקים]], ובעיקר לשתי השיטות - ה[[חסידות]] וה[[התנגדות לחסידות]], והחילוקים ביניהם. | ||
כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן. | כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן. | ||
*פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל. | *פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו ה[[חסיד]] של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל. | ||
| שורה 56: | שורה 54: | ||
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]]. | חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]], על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, [[הרש"ג]]. | ||
רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען זשורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[בית משיח]], [[כ"ג תמוז]] [[תשנ"ה]].}}. | רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח [[חשוון]] [[תר"צ]] לי"ג [[תמוז]] של אותה שנה, בעיתון '[[מארגען זשורנאל]]' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים{{הערה|באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון [[שבועון בית משיח|בית משיח]], [[כ"ג תמוז]] [[תשנ"ה]].}}. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' [[שאול שמעון דויטש]], והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. [[הרבי]] הורה ל[[קה"ת]] להדפיס את הספר, וכן הורה שהרב [[יהושע דובראווסקי]] יעבור על הספר ויוסיף בהערות מהמקורות החבדיי"ם שפורסמו מאז שפורסמו זכרונות אלו. | בשנת [[תשנ"ג]] מצא את העיתונים ר' [[שאול שמעון דויטש]], והחל לערוך אותם לדפוס ב[[אידיש]] תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ל[[לשון הקודש]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. [[הרבי]] הורה ל[[קה"ת]] להדפיס את הספר, וכן הורה שהרב [[יהושע דובראווסקי]] יעבור על הספר ויוסיף בהערות מהמקורות החבדיי"ם שפורסמו מאז שפורסמו זכרונות אלו. | ||
כשהספר הי' מוכן לדפוס, מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], הכניס את הפתח דבר של הספר אל הרבי שאישר את ההדפסה. בפתח דבר אף נכתב על הרבי את התואר '[[מלך המשיח]]', והרבי אישר זאת{{הערה| | כשהספר הי' מוכן לדפוס, מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], הכניס את הפתח דבר של הספר אל הרבי שאישר את ההדפסה. בפתח דבר אף נכתב על הרבי את התואר '[[מלך המשיח]]', והרבי אישר זאת{{הערה|קובץ "מלך המשיח שליט"א" (ראשון לציון, תשפ"ד), ע' 11. וראה שם ע' 24. ערך [[ספר בשורת הגאולה]].}}. | ||
בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]]. בשנת [[תשס"ו]] נדפס שוב הכרך בהוצאה חדשה. | בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] החלה הדפסת הספר בהוצאת [[קה"ת]]. בשנת [[תשס"ו]] נדפס שוב הכרך בהוצאה חדשה. | ||
| שורה 88: | שורה 86: | ||
===מהדורה באנגלית=== | ===מהדורה באנגלית=== | ||
בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי אשתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' תעב.}} של הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו הנהלת הארכיון של ר' | בשנת [[תש"ט]] יצא לאור על ידי [[קה"ת]] תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי אשתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' תעב.}} של הרב [[ניסן מינדל]], [[מזכיר]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשס"ד]] הוציאו הנהלת הארכיון של ר' ניסן מינדל את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו. | ||
בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]]. | בשנת [[תשס"ד]] הוציאו [[קה"ת|הוצאת קה"ת ניו יורק]] את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]]. | ||
| שורה 97: | שורה 95: | ||
===מהדורה בצרפתית=== | ===מהדורה בצרפתית=== | ||
ספר הזכרונות תורגם לצרפתית | ספר הזכרונות תורגם לצרפתית{{הערה|כמובא בהקדמה לספר הזכרונות בלה"ק חלק א.}}. | ||
===מהדורה בספרדית ובפורטוגזית=== | ===מהדורה בספרדית ובפורטוגזית=== | ||
| שורה 109: | שורה 107: | ||
*'''ספר הזכרונות באנימציה''' - מופק על ידי ר' [[דורון הגי]] (פני מלך). | *'''ספר הזכרונות באנימציה''' - מופק על ידי ר' [[דורון הגי]] (פני מלך). | ||
*'''ספר הזכרונות להאזנה (באנימציה)''' - מופק על ידי סטודיו mmedia 770{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/806495/ הפרק הראשון לדוגמא]{{וידפו}}}}. | *'''ספר הזכרונות להאזנה (באנימציה)''' - מופק על ידי סטודיו mmedia 770{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/806495/ הפרק הראשון לדוגמא]{{וידפו}}}}. | ||
*'''השורשים שלנו''' - מדור המופיע | *'''השורשים שלנו''' - מדור המופיע בעיתון [[קינדערלאך]], (מוסף [[עיתון כפר חב"ד]]). | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* ספר הזכרונות - ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות: '''[https://drive.google.com/file/d/1fzDiWfX4pk0ZAvh4EjNUJ0fuV6pqtCgs/view?usp=sharing חלק א'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1TgbPaBQzJcmwcjSOhVEHa24LkJUXWtWm/view?usp=sharing חלק ב'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1iwreoAOKEG2q53IOJRhhzNT_3F8MooMS/view?usp=sharing חלק ג']''' {{PDF}} | * ספר הזכרונות - ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות: '''[https://drive.google.com/file/d/1fzDiWfX4pk0ZAvh4EjNUJ0fuV6pqtCgs/view?usp=sharing חלק א'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1TgbPaBQzJcmwcjSOhVEHa24LkJUXWtWm/view?usp=sharing חלק ב'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1iwreoAOKEG2q53IOJRhhzNT_3F8MooMS/view?usp=sharing חלק ג']''' {{PDF}} | ||
* ספר הזכרונות - בתרגום ללשון הקודש: '''[https://beta.hebrewbooks.org/58821 חלק א'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58822 חלק ב']''' {{PDF}} | * ספר הזכרונות - בתרגום ללשון הקודש: '''[https://beta.hebrewbooks.org/58821 חלק א'] {{*}} [https://beta.hebrewbooks.org/58822 חלק ב']''' {{PDF}} | ||
| שורה 119: | שורה 116: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* שמואל קראוס, בית משיח, גליון 45, ט' תמוז תשנ"ה, עמ' 16, מאמר על "רשימת הזכרונות של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע". | * שמואל קראוס, בית משיח, גליון 45, ט' תמוז תשנ"ה, עמ' 16, מאמר על "רשימת הזכרונות של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע". | ||
קראוס, בית משיח, גליון 46, ט"ז תמוז תשנ"ה, עמ' 17. חלק שני מהמאמר הנ"ל. | קראוס, בית משיח, גליון 46, ט"ז תמוז תשנ"ה, עמ' 17. חלק שני מהמאמר הנ"ל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:46, 28 באוגוסט 2024
ספר הזכרונות (ג' כרכים) כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו הרבנית רבקה, ומדודו הרז"א, על ימי ראשית החסידות וחסידות חב"ד.
נערך ותורגם לשפת האידיש על ידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר.
מטרת עריכת ופרסום הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב לעורך ר' דוד לייב מקלר מתאריך כ"ב טבת תש"ח[1] ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של הרבי הריי"צ: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר התורה מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא ספר בראשית ורק אחר כך שמות ויקרא וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם.
תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים.
. . על דרך זה היא המשמעות העיקרית של זכרונות אלו. כמטרה העיקרית אין הכוונה עד כמה שזה לא יהי' חשוב לספר את תולדות חייו של פלוני ופלוני כדי שידעו את תולדות הדורות או האישים ההם עיקר המטרה היא להראות לנו דוגמא חי' כיצד יהודי רב, למדן, סוחר, בעל מלאכה, קבצן, כל אחד מהם יהודי גדול בתחומו עברו את חייהם. וזה יראה לנו את הדרך הנכונה בזמננו וגם יקל עלינו להתגבר על הקשיים הקשורים בהליכה בדרך כזו."
ראשית פרסום הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ת"ש מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר דוד לייב מקלר - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"צ.
ביום ה' תשרי תש"א החל הסופר לפרסם בעיתון האידי 'מארגען זשורנאל' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסום חלקה הראשון הוא סיים בחודש אדר תש"ב.
באדר תש"ג ביקש[2] אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.
מיד עם חזרתו של מקלר מאירופה בשנת תש"ח שיגר לו הרבי מלך המשיח עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב[1] בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.
בפועל רק באמצע שנת תשי"ב החל[3] מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי אדר תשי"ב - אלול תשי"ג פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער' והספר יצא לאור בשנת תשכ"ה.
חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תיאור אדמו"ר הריי"צ[4], כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן), חותנו ר' חיים אברהם מליאזנא וגיסו ר' יוסף יצחק, עד ח"י אלול תק"ה. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות אדמו"ר הזקן. בסוף הספר הובאו כמה הערות מכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א.
חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק א' של הספר כולל בתוכו:
- פרקים א-ט: מהווים מעין הקדמה, המספרים על יסודות בחיי ופעולת הצדיקים הנסתרים קודם התגלות הבעל שם טוב, ותולדות העיירה ליובאוויטש.
לאחר הסיפור על הצדיקים הנסתרים הראשונים שפעלו בעיירה ליובאוויטש, חותם אדמו"ר הריי"צ את הפרקים האלו בדברי הערכה אודות מרכזיותה של העיירה ליובאוויטש ומהותה המשתקף משמה, אהבה, ומסיים במשפט: "לאור כל האמור הנני פותח בסיפור תולדותיה של חסידות חב"ד, תולדות רועיה הרוחניים, ויחוסם המשפחתי, כפי שהן מקובלות במסורת בית ליובאוויטש, ורשומים בכתבים הגנוזים אצלי".
- פרקים י-נ"ח: תולדות ברוך (אב אדמו"ר הזקן) בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי רוסיה הלבנה. במהלך הנדודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי יהודים שונים, לדרכים בעבודת ה', לסיפורי צדיקים, ובעיקר לשתי השיטות - החסידות וההתנגדות לחסידות, והחילוקים ביניהם.
כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.
- פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו החסיד של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.
החלק יצא לאור בקיץ תש"ז.
חלק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד הבעש"ט בשם ר' ברוך מויאזין, נדודיו והתקרבותו לבעש"ט, והמשך נדודי ר' ברוך אב אדמו"ר הזקן - עד לחתונתו.
עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.
חלק זה יצא לאור בשנת תשכ"ה.
חלק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות אדמו"ר הריי"צ, אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים תרפ"ט - תר"צ, על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, הרש"ג.
רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח חשוון תר"צ לי"ג תמוז של אותה שנה, בעיתון 'מארגען זשורנאל' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים[5].
בשנת תשנ"ג מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס באידיש תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ללשון הקודש בשבועון כפר חב"ד. הרבי הורה לקה"ת להדפיס את הספר, וכן הורה שהרב יהושע דובראווסקי יעבור על הספר ויוסיף בהערות מהמקורות החבדיי"ם שפורסמו מאז שפורסמו זכרונות אלו.
כשהספר הי' מוכן לדפוס, מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, הכניס את הפתח דבר של הספר אל הרבי שאישר את ההדפסה. בפתח דבר אף נכתב על הרבי את התואר 'מלך המשיח', והרבי אישר זאת[6].
בחודש סיוון תשנ"ד החלה הדפסת הספר בהוצאת קה"ת. בשנת תשס"ו נדפס שוב הכרך בהוצאה חדשה.
תרגומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהדורה בלה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
סניף קה"ת כפר חב"ד הוציא לאור את הספר בתרגום ללשון הקודש מאת הרב טוביה בלוי. התרגום פורסם לראשונה בשנת תשכ"ג בבטאון חב"ד ובין השנים תשמ"א – תשד"מ בשבועון כפר חב"ד.
כשהרבי נשאל, לגבי עריכת מהדורה זו, על המקור שנכתב בלשון הקודש, השיב הרבי שכיוון שבמהדורת האידיש נוסף הרבה על הרשימות המקוריות, כדאי לתרגמו מחדש מאידיש[7].
תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של אוריאל צימר; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של הרבי מלך המשיח על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.
חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק א' יצא לאור על ידי קה"ת במימון צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש בכ"ד טבת תשמ"ג.
חלק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעבודת התרגום והעריכה של חלק ב' השתתפו בנוסף לרב בלוי גם הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ור' פרץ אוריאל בלוי.
הספר יצא לאור על ידי קה"ת כפר חב"ד בי"א ניסן תשמ"ה.
חלק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק ג' תורגם ללשון הקודש ויצא לאור בהוצאת קה"ת בשנת תשס"ז.
מהדורה באנגלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ט יצא לאור על ידי קה"ת תרגום שני החלקים הראשונים של ספר הזכרונות לאנגלית. התרגום נעשה על ידי אשתו[8] של הרב ניסן מינדל, מזכיר אדמו"ר הריי"צ. בשנת תשס"ד הוציאו הנהלת הארכיון של ר' ניסן מינדל את כרך ג' של התרגום הכולל את הפרקים האחרונים של ספר הזכרונות חלק ב' שלא תורגמו בשעתו.
בשנת תשס"ד הוציאו הוצאת קה"ת ניו יורק את ב' הכרכים הראשונים מחדש. הסיפורים המתורגמים הוקלדו ונערכו מחדש. הספר הפך לרב מכר בציבור היהודי בארצות הברית.
מהדורה ברוסית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר הזכרונות תורגם לרוסית ויצא לאור במהדורה משופרת בשנת תשס"ט בהוצאת "ייברסקאיה קניגא" (=הספר היהודי) ובמימונה של קהילת חב"ד בדנייפרופטרובסק. הספר מכיל 580 עמ'.
מהדורה בצרפתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר הזכרונות תורגם לצרפתית[9].
מהדורה בספרדית ובפורטוגזית[עריכה | עריכת קוד מקור]
תרגום של ספר הזכרונות לספרדית יצא לאור על ידי קה"ת בשני כרכים. כרך א' של ספר הזכרונות תורגם לפורטוגזית ויצא לאור על ידי קה"ת.
עיבודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הזכרונות לילדים - הוא ב' כרכים של חלקים מספר הזכרונות, מעובדים לילדים. נערך על ידי מ. בן אור ויצא לאור בשנת תשס"ז.
- דרכים נסתרות - ב' כרכים של גירסה מעובדת ומנוקדת לנוער, של ספר הזכרונות. מאה ועשרים פרקי הספר הופיעו בשבועון תורתך שעשועי (בהוצאת צעירי אגודת חב"ד). הספר מכיל ב' כרכים ונכתב על ידי הסופר שניאור זלמן רודרמן. בחודש אדר תש"ע הודפסה מהדורה שנייה של הספר.
- ספר הזכרונות באנימציה - מופק על ידי ר' דורון הגי (פני מלך).
- ספר הזכרונות להאזנה (באנימציה) - מופק על ידי סטודיו mmedia 770[10].
- השורשים שלנו - מדור המופיע בעיתון קינדערלאך, (מוסף עיתון כפר חב"ד).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הזכרונות - ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות: חלק א' • חלק ב' • חלק ג'
- ספר הזכרונות - בתרגום ללשון הקודש: חלק א' • חלק ב'
- פרקים מהסדרה ספר הזכרונות באנימציה
- ספר הזכרונות - בתרגום לאנגלית: חלק א' חלק ב'
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמואל קראוס, בית משיח, גליון 45, ט' תמוז תשנ"ה, עמ' 16, מאמר על "רשימת הזכרונות של כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) נ"ע".
קראוס, בית משיח, גליון 46, ט"ז תמוז תשנ"ה, עמ' 17. חלק שני מהמאמר הנ"ל.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ב עמ' רפה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קסט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמ'רמו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמ' תע"ב.
- ↑ באגרת מסויימת התייחס הרבי בשלילה לתוכן החלק. ראה בארוכה בשבועון בית משיח, כ"ג תמוז תשנ"ה.
- ↑ קובץ "מלך המשיח שליט"א" (ראשון לציון, תשפ"ד), ע' 11. וראה שם ע' 24. ערך ספר בשורת הגאולה.
- ↑ הרב שלום דובער לוין, ""רשימת ליובאוויטש / ספר הזכרונות", בית משיח, גליון 47, כ"ג תמוז תשנ"ה, עמ' 42.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח עמ' תעב.
- ↑ כמובא בהקדמה לספר הזכרונות בלה"ק חלק א.
- ↑ הפרק הראשון לדוגמא