זלמן שכטר שלומי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ מממנו ומחברו [[שלמה קרליבך]] לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}. | ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ מממנו ומחברו [[שלמה קרליבך]] לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}. | ||
לאחר [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] המשיכו השניים לפעול ביחד בהוראת הרבי ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי ארצות הברית. השניים לא הצטיינו בהקפדה על שמירת על ה[[הלכה]]{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/11/6566122a92ba9_1701188138.pdf '''המשלח והשליח''' - תשורה משמחת הנישואין של משפחת בויטנר], עמ' 210.}}, שלמה קרליבך את חב"ד | לאחר [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] המשיכו השניים לפעול ביחד בהוראת הרבי ב[[הפצת המעיינות]] ברחבי ארצות הברית. השניים לא הצטיינו בהקפדה על שמירת על ה[[הלכה]]{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/11/6566122a92ba9_1701188138.pdf '''המשלח והשליח''' - תשורה משמחת הנישואין של משפחת בויטנר], עמ' 210.}}, שלמה קרליבך עזב את חב"ד בעקבות הביקורת שקיבל על כך מהרבי בשנת [[תשי"ד]], אך זלמן שכטר המשיך לפעול במסגרת חסידות חב"ד עד לערך שנת [[תשכ"ד]], אז עזב לפעול במסגרת החסידות בעקבות התנסות בסמי הזייה שלא היו לרוחו של הרבי. שכטר היה משתמש בסם הזייה LSD שמייצר תחושת מציאותית לדימיונות ולמחשבות, על מנת לחוות את התהוות העולם מאין ליש, עליה היה חושב במהלך ההתנסות. הוא כתב לרבי, שהגיב בשלילה לדבר ושזוהי לא הדרך{{מקור}}. | ||
לאחר שעזב את חסידות חב"ד, הקים שכטר | לאחר שעזב את חסידות חב"ד, הקים שכטר את תנועת ההתחדשות היהודית בארצות הברית, המזלזלת בקפידה על קיום ה[[הלכה]], אך מבוססת על ה[[קבלה]] ו[[חסידות]]. הוא היה בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, והוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בשנת המ"מים הוסף לשם משפחתו את השם "שלומי" על לבטא את שאיפתו לשלום בין ישראל ואומות העולם. | ||
נישא במהלך חייו | נישא במהלך חייו ארבע פעמים, שבאחרונה שבהם עם חוה אילסן מבולדר. הותיר אחריו אחד עשר ילדים. | ||
נפטר ב[[ה' תמוז]] [[תשע"ד]] בבולדר שבקולורדו. | נפטר ב[[ה' תמוז]] [[תשע"ד]] בבולדר שבקולורדו. | ||
גרסה אחרונה מ־00:43, 6 באוגוסט 2024
משולם זלמן יחיא הכהן שכטר - שלומי (כ"ח מנחם אב תרפ"ד - ה' תמוז תשע"ד) היה ממייסדיה של תנועת ההתחדשות היהודית בארצות הברית, וחסיד חב"ד שעזב את החסידות בעקבות ביקורת מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ד בז'ולקבה שבפולין. את ראשית חייו העביר בוינה שבאוסטריה, בשנת תרצ"ח עברה משפחתו לבלגיה שהם הכיר את קהילת חסידי חב"ד במקום והתקרב לחסידות חב"ד. בשנת תש"א עבר לגור בארצות הברית, שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ והפך לחסיד חב"ד מבוהק. בשנת תש"ז הוסמך לרבנות והחל לשמש כרב קהילת חסידי חב"ד במסצ'וסטס ובקונטיקט.
בי"ט כסלו תש"י ביקש אדמו"ר הריי"צ מממנו ומחברו שלמה קרליבך לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג החנוכה באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות תפילין והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות[1][2].
לאחר קבלת הנשיאות של הרבי המשיכו השניים לפעול ביחד בהוראת הרבי בהפצת המעיינות ברחבי ארצות הברית. השניים לא הצטיינו בהקפדה על שמירת על ההלכה[3], שלמה קרליבך עזב את חב"ד בעקבות הביקורת שקיבל על כך מהרבי בשנת תשי"ד, אך זלמן שכטר המשיך לפעול במסגרת חסידות חב"ד עד לערך שנת תשכ"ד, אז עזב לפעול במסגרת החסידות בעקבות התנסות בסמי הזייה שלא היו לרוחו של הרבי. שכטר היה משתמש בסם הזייה LSD שמייצר תחושת מציאותית לדימיונות ולמחשבות, על מנת לחוות את התהוות העולם מאין ליש, עליה היה חושב במהלך ההתנסות. הוא כתב לרבי, שהגיב בשלילה לדבר ושזוהי לא הדרך[דרוש מקור].
לאחר שעזב את חסידות חב"ד, הקים שכטר את תנועת ההתחדשות היהודית בארצות הברית, המזלזלת בקפידה על קיום ההלכה, אך מבוססת על הקבלה וחסידות. הוא היה בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, והוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בשנת המ"מים הוסף לשם משפחתו את השם "שלומי" על לבטא את שאיפתו לשלום בין ישראל ואומות העולם.
נישא במהלך חייו ארבע פעמים, שבאחרונה שבהם עם חוה אילסן מבולדר. הותיר אחריו אחד עשר ילדים.
נפטר בה' תמוז תשע"ד בבולדר שבקולורדו.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביומן שכתב טוביה בלוי על מאורעות תשרי תשכ"ג סופר שלפני ההקפות בשמחת תורה הצטבר קהל גדול של יהודים מול 770, וזלמן שכטר עלה על גדר גבוהה והשמיע לקהל דברי התעוררות וחיזוק. שטוביה בלוי הביא לרבי להגיה את היומן, הוא השמיט את שכטר, ובמקום כך הוזכר שמו בתור "אחד מאנשי חב"ד"[4].
למרות שעזב את חסידות חב"ד, עדיין המשיך לשמור לה אמונים. באחת היחידויות של הרב אברהם יצחק שם טוב, התעניין אצלו הרבי על מצבו של שכטר שהתגורר אז במדינת שליחותו של שם טוב, פילדלפיה. הרבי שאל אם יש לו עמו קשר, ושהשיב בחיוב, שאל הרבי אם יש לו פרנסה, אברמ'ל שמטוב ענה שהוא אינו יודע, והרבי הגיב בפליאה כיצד יתכן שיש לו עמו קשר והוא אינו יודע אם יש לו פרנסה[5].
בתשרי תשנ"א הגיע לביקור של מספר ימים ב770, ואף עבר בחלוקת דולרים ביום ראשון. הרבי אמר לו בחלוקה: "א לאנגע צייט אייך נישט געזעהן. איר זייט דאך א כהן, במילא וועט איר מסתמא דוכן'ען, ס'קומט דאך ר"ה און א גאנצען חודש, וועט איר נישט פארגעסן דוכן'ען און ואני אברכם. זאל זיין אין א גוטע שעה בשו"ט" [תרגום ללה"ק - זה זמן רב שלא ראיתיך, אתה הרי כהן במילא מסתמא תעלה לדוכן, הרי מתקרב ראש השנה וחודש שלם אז אל תשכח לעלות לדוכן, ואני אברכם שיהיה בשעה טובה בשו"ט][6].
הערות שוליים
- ↑ יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מאנגלית דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23–35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.
- ↑ Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.
- ↑ המשלח והשליח - תשורה משמחת הנישואין של משפחת בויטנר, עמ' 210.
- ↑ טוביה בלוי, כלל ופרט, חוברת ט', אות רכ"ה, עמ' ק"ס - א'.
- ↑ זושא וולף, לשמך תן כבוד, עמ' 42, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, ניסן תשע"ו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מכון מלכות שבתפארת, בית חיינו, גיליון 102, עמ' 14, תשנ"א, באתר אוצר החכמה.