מתנות לאביונים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:40, 13 ביוני 2024

מתנות לאביונים הינה אחת ממצוות חג הפורים, המוזכרת במגילת אסתר^[1]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם.

הרמב"ם^[2] כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה.

ה"אביון"^[3] הוא כינוי לאדם ש"תאב לכל דבר", בניגוד לעני^[4].

ביאור הלשון מתנות לאביונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"^[5]. "צדקה" הוא ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל^[6] "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא"^[7].

שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שעניינה - שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני קדושין, שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"^[8] –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו.

חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"^[9], ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכון הלכה חב"ד: שיעור וידאו בהלכות מתנות לאביונים
שו"ת מתנות לאביונים, תרשים הלכתי בגליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 15

הערות שוליים

↑ ט, כב.
↑ הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.
↑ כפירוש רש"י משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.
↑ ראה ערך
↑ ראה (לדוגמא) שבת קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.
↑ ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.
↑ תורת מנחם תשי"ד חלק ב' עמ' 142.
↑ קידושין ז, א.
↑ מגילה ז, ב.

[1] ט, כב.

[2] הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.

[3] כפירוש רש"י משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.

[4] ראה ערך

[5] ראה (לדוגמא) שבת קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.

[6] ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.

[7] תורת מנחם תשי"ד חלק ב' עמ' 142.

[8] קידושין ז, א.

[9] מגילה ז, ב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|הסברת המושג}}
+[[קובץ:הרבי נותן מתנות לאביונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נותן מתנות לאביונים]]
-'''מתנות לאביונים''', היא מצווה מדרבנן, המוטלת על כל יהודי ביום ה[[פורים]].
+'''מתנות לאביונים''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם.
-== ביאור הלשון "מתנות" ל"אביונים" ==
+[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מב[[משלוח מנות]] וב[[משתה ושמחה|סעודה]].
-[[הרבי]]<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] ח"ב עמ' 142.</REF> מבאר את דיוק הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"<REF>ראה (לדוגמא) [[שבת]] קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.</REF>. "צדקה" הו"א ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; משא"כ "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל<REF>ראה [[מגילה]] כו, ב. [[גיטין]] נ, ב. [[ב"מ]] טז, א. [[ב"ב]] קנו, א.</REF> "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא".
+ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} הוא כינוי לאדם ש"תאב לכל דבר", בניגוד ל[[עני]]{{הערה|ראה ערך}}.
-=== החילוק בין עני לאביון ===
+==ביאור הלשון מתנות לאביונים==
+[[קובץ:מתנות לאביונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק מתנות לאביונים בסיום התפילה]]
+הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "[[צדקה]] לעניים"{{הערה|ראה (לדוגמא) [[שבת]] קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.}}. "צדקה" הוא ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל{{הערה|ראה [[מסכת מגילה|מגילה]] כו, ב. [[גיטין]] נ, ב. [[ב"מ]] טז, א. [[ב"ב]] קנו, א.}} "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.
-למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", וע"ד שמצינו בדברי רז"ל<REF>[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.</REF> "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"<REF>כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.</REF> ש"תאב לכל דבר".
+שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שעניינה - שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"{{הערה|[[קידושין]] ז, א.}} –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו.
-לכן גם שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה – אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשי'", שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, – ע"ד שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"<REF>[[קידושין]] ז, א.</REF> –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים – נוגעת גם לעצמו.
+חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב.}}, ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".
-חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"<REF>[[מגילה]] ז, ב.</REF>, ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה ע"י הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".
+==ראו גם==
+*[[פורים]]
+*[[משלוח מנות]]
+*[[משתה ושמחה]]
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/655385/ מכון הלכה חב"ד: שיעור וידאו בהלכות מתנות לאביונים]''' {{וידפו}}
+*'''שו"ת מתנות לאביונים''', תרשים הלכתי בגליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 15
+{{פורים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:פורים]]

חג הפורים
ימי הפורים	פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש
מצוות הפורים	משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים
מנהגי פורים	זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן
מגילת אסתר	אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש
ענייני הפורים	מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה
התוועדויות פורים	פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו
ניגוני פורים	ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב)