אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(שחזור חלקי) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|מקום לידה=פינסק | |מקום לידה=פינסק | ||
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | |תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | ||
|מקום פעילות=ליטא, צרפת | |מקום פעילות=ליטא, צרפת | ||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא | רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי ליטא וצרפת, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | ||
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים. | |||
רוב ימיו היה [[עני]]. | רוב ימיו היה [[עני]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ||
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | |||
שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שרי המאה, ח"א, פ"ו}} | |||
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
===שאגת אריה=== | ===שאגת אריה=== | ||
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר. | חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר. | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
===ספריו האחרים=== | ===ספריו האחרים=== | ||
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]]. | * '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]]. | ||
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]]. | * '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]]. | ||
| שורה 60: | שורה 57: | ||
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | - לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}. | *בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}. | ||
*בנו רבי יהודה. | *בנו רבי יהודה. | ||
| שורה 68: | שורה 64: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר). | *רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר). | ||
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב. | *רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב. | ||
*רבי [[חיים מוולוז'ין]]. | *רבי [[חיים מוולוז'ין]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]]. | *'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | * 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | ||
גרסה אחרונה מ־22:40, 20 ביוני 2024
| רבי אריה לייב גינצבורג | |
|---|---|
| לידה | תנ"ה |
| פינסק | |
| פטירה | ט"ו תמוז תקמ"ה |
| מקום פעילות | ליטא, צרפת |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
רבי אריה לייב גינצבורג (מכונה גם השאגת אריה על שם ספרו) (ה'תנ"ה – תקמ"ה) היה מגדולי חכמי ליטא וצרפת, רב ופוסק, מהבולטים שבאחרונים. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר רב העיר מינסק. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"[1]. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו לאב"ד של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.
בשנות ה'ת"צ[2] ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך הפלפול והחילוקים[3]. רב העיר מינסק רבי יחיאל היילפרין[4] התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול[5], בעקבות כך בשנת תק"ב עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ[6] למלא מקומו[7], ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.
בשנת תקי"א נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר לוולוז'ין שם ייסד ישיבה[3] לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו[8] משנת הדפסת ספרו (תקט"ז) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.
בשנת תקכ"ו נקרא לכהן כרב, אב"ד וראש ישיבה במֵץ (שבצפון צרפת). מסופר[דרוש מקור] שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.
רוב ימיו היה עני.
רבי אריה לייב נפטר בט"ו בתמוז תקמ"ה בעיר מץ שבצרפת, ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.
גאונותו ושיטתו בלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי לוי יצחק שניאורסון לבנו הרבי[9] כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מאדמו"ר מהר"ש שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את הש"ס. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר[10]. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.
שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו במינסק לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' יחיאל היילפרין בעל ה"סדר הדורות", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה לגר"א, שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"[11]
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי האחרונים שקדמו לו אינו מתייחס כלל.
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.
מרגלא בפומיה[12] "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שאגת אריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - שאגת אריה. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של השלחן ערוך, אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת תקט"ז בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').
בשנת תקצ"ג הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מוילנה מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם[13]. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.
בשנת תרל"ד יצא לאור בוילנה ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.
ספריו האחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות: ראש השנה, חגיגה ומגילה.
- גבורות ארי, חידושים על שלוש מסכתות: תענית, יומא ומכות.
יחס רבותינו נשיאנו אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו[14] "ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך."
הרבי ציין אליו רבות[15]. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ביחידות
ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', 'שאגת אריה' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)
— יחידות הרב מאיר צבי גרוזמן, תשרי תשכ"ז. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת בשבועון כפר חב"ד גיליון 668 ע' 19.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי אשר, היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו[16].
- בנו רבי יהודה.
- בנו רבי וולף.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).
- רבי יהושע צייטלין משקלוב.
- רבי חיים מוולוז'ין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, תנש"א.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
- רשימה בענין יחסו של הרבי אליו מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- ספריו
שו"ת שאגת אריה, מהדורת וורשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks
גבורות ארי על המסכתות תענית, יומא ומכות, באתר HebrewBooks
טורי אבן על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה, באתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.
- ↑ יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).
- ↑ 3.0 3.1 בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".
- ↑ ה'ת"כ - תק"ז, בעהמח"ס "סדר הדורות". אודות רבנותו במינסק ראה גם ספר הזכרונות פרק קא.
- ↑ ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.
- ↑ ה'תפ"ג - תקס"ד, רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.
- ↑ זכר צדיק ע' צד.
- ↑ אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.
- ↑ לקוטי לוי יצחק ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי ברוך שניאור בתאריך כ' אדר תרע"ה.
- ↑ באתר של הרב יצחק גינזבורג מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמו"ר הזקן]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.
- ↑ שרי המאה, ח"א, פ"ו
- ↑ הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ המנחת חינוך וכן החת"ם סופר, החיד"א בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".
- ↑ שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.
- ↑ ראה הנסמן ברשימת הרב מרדכי מנשה לאופר שבפיסקה קישורים חיצוניים.
- ↑ הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.