מאיר פריימן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
 
(104 גרסאות ביניים של 48 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|' מאיר פריימן (COL)]]
[[קובץ:מאיר פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר פריימן]]
הרב '''מאיר פריימן''' נולד בחודש טבת בשנת [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, משפחת ר' אהרן זפריימן - מגזע חסידי חב"ד, סבו היה מחסידי הצ"צ - הרב ישראל שמש.  
הרב '''מאיר פריימן''' ([[כ"א בטבת]] [[תש"ה]] – [[י"ב בתשרי]] [[תשנ"ו]]) היה מנכ[[רשת אהלי יוסף יצחק]], מזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ועסקן ציבורי רב פעלים.


עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 13 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דף גמ' אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]] ע"ה והרב [[יעקב לנדא]] עוהרב [[נחום שמריהו ששונקין]], באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד.
==תולדות חיים==
[[קובץ:ר%27_מאיר_-_החסיד_שאמר_הנני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר - החסיד שאמר הנני]]
נולד ב[[כ"א טבת]] [[תש"ה]] למשפחה ירושלמית, לאביו ר' אהרן פריימן - שהיה מגזע חסידי חב"ד, צאצא של הרב ישראל שמש, מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]].


בשנת תשכ"ה, נסע לראשונה לרבי שליט"א.
עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 12 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דפי גמרא אצל הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב [[יעקב לנדא]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]], במסגרת ישיבות הערב, מיסודו ובהנהלתו, של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] [[חב"ד]] בירושלים, ובהדרכת המחנך הרב [[נפתלי רוט]]. באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד והחל לנהוג בדרכיה.


לאחר נשואיו נתמנה ר' מאיר למזכיר [[וועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני ה"כפר".
בהיותו בגיל עשרים בשנת [[תשכ"ה]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה.


לאחר מכן נתמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], השוכן ב "[[כפר חב"ד ב']]".
התחתן עם מרת זלטה בת ר' [[ברוך פריז]].


כן עמד מאחורי כתיבת "[[ספר תורה לילדי ישראל]]", והקמת בית כנסת "[[בית נחום יצחק]]", בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.
ב[[מלחמת יום כיפור]] גויס כנהג הטנק של [[אריאל שרון|אריק שרון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/78016 תמונות מהמלחמה {{col}}]}}.
===עסקנות ציבורית===
===מזכיר ועד כפר חב"ד===
[[קובץ:עילוי פריימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט]]
נתמנה בהסכמת הרבי למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וקידם רבות את עניני [[כפר חב"ד]].


בשנת [[תשמ"ו]] נתמנה על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] ובתפקיד זה פעל במסירות נפש עד יומו האחרון.
נשא בתפקידו כמזכיר במשך קרוב לעשרים שנה ונחשב ליד ימינו של יו"ר ועד [[כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולאחר סיום תפקידו של הרב מיידנצ'יק, אף הרב פריימן סיים את תפקידו.


נפטר בי"ב [[תשרי]] בשנת [[תשנ"ו]] והשאיר אחריו בנים ובני בנים, [[שלוחים]] ו[[משפיע|משפיעים]] - משפחת ר' [[נפתלי שפרינגר]], [[נהריה]]. משפחת ר' [[אשר אייזנבאך]], [[כפר חב"ד]]. משפחת ר' [[זלמן נוטיק]], [[ירושלים]]. משפחת ר' [[יוסף יצחק פריימן]], [[זכרון יעקב]]. משפחת ר' [[שלום בער פריימן]], [[כפר תבור]]. משפחת ר' [[גרשון העניך שנור]], [[גני תקווה]]. משפחת ר' [[יואל מן]], [[אור עקיבא]]. משפחת ר' [[יוסף יצחק רוזנברג]], [[חיפה]].  משפחת ר' [[משה קוט]], [[ביתר עילית]], משפחת ר' [[אהרן פריימן]] מ[[לוד]].
===מנהל סמינר===
התמנה לנהל את סמינר [[בית רבקה]], ב[[כפר חב"ד ב']].


לאחר פטירתו נתמנה לניהול ה"רשת" הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שי' לניהול הרשת, ומכהן בתפקיד זה בהצלחה עד היום הזה.
באותה תקופה, היה בין הפעילים הבולטים ברישום ילדים ל[[ספר תורה לילדי ישראל]], והקמת [[בית הכנסת]] '[[בית נחום יצחק]]', בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.
 
===מנהל הרשת===
לאחר פרישתו של מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]] הרב [[משה סלונים]], נתמנה בשנת [[תשמ"ו]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] למנהל הרשת, וכיהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.
 
בתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.
 
משפחתו מספרים שאהב את הניגון [[מאירק'ה מיין זון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120446 מאירק'ה מיין זון: השיר בחתונה - שעורר הדים • מרגש ומיוחד]{{col}}}}.
 
==אמונה טהורה==
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]{{מקור}}.
 
===פטירתו והנצחתו===
ב[[י"ב תשרי]] [[תשנ"ו]] נפטר לאחר דום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].
 
הותיר אחריו משפחה עניפה, וילדיו וחתניו פועלים רבות כהוראת הרבי להפצת יהדות בכל מקום. רעייתו זלטה, נישאה ב[[נישואין שניים]] לרבה של [[נוף הגליל]] הרב [[ישעיהו הרצל]]. מחליפו בהנהלת ה'רשת', היה הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
 
בשנת [[תשע"ד]] יצא לאור על ידי בני המשפחה ספר בשם 'ר' מאיר - החסיד שאמר הנני', הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו בעסקנות החב"דית, שנכתב על ידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.
 
על שמו נקרא בית הספר חב"ד ביבניאל.
 
==משפחתו==
*אלמנתו: מרת זלטה (לבית [[פריז]]) פריימן-הרצל, אשת הרה"ג ר' [[ישעיהו הרצל]], רב העיר נצרת עילית.
;ילדיו
*מרת שיינא חנה, אשת הרב [[נפתלי שפרינגר]], מ[[שלוחי הרבי]] ב[[נהריה]].
*מרת ביילה, אשת הרב [[אשר אייזנבאך]], רב ביה"כ [[רייטשיק שול]] ב[[כפר חב"ד]].
*מרת נחמה, אשת הרב [[זלמן נוטיק]]{{הערה|נפטר ב[[ז' חשון]] [[תשפ"א]]}}, [[ירושלים]] - [[משפיע]] אנ"ש ב[[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[יוסף יצחק פריימן]] ואשתו מרת רות לבית שחר - [[שליח הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].
*הרב [[שלום דובער פריימן]] ואשתו מרת דינה לבית נחשון - [[שליח הרבי]] ב[[כפר תבור]].
*מרת שטערנא שרה, אשת הרב [[גרשון שנור]] - שליח הרבי ב[[גני תקווה]].
*מרת רבקה, אשת הרב [[יואל מן]] - משלוחי הרבי ב[[אור עקיבא]].
*מרת דבורה לאה, אשת הרב יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי ב[[חיפה]].
*מרת רייזל רחל, אשת הרב משה קוט, [[ביתר עילית]].
*הרב אהרן פריימן ואשתו מרת חנה לבית לוין, מחנך בתלמוד תורה חב"ד ב[[לוד]].
 
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''ר' מאיר - החסיד שאמר הנני''', תשע"ד.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=515&ArticleID=1350 מדור מיוחד על] מאיר פריימן
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=515&ArticleID=1350 קווים לדמותו של ר' מאיר פריימן], [[גיליון התקשרות]] 531, באתר [[צא"ח]].
*'''[https://col.org.il/news/143486 כשלמורה לא היה לשלם על הגן לילדותיה ושקלה לעזוב ההוראה]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77807_he_1.pdf הכפר של הרבי - ערב ראש השנה תשע"ד]''', 2 פרקים מתוך הספר 'החסיד שאמר הנני'
 
{{סדרה|הקודם=[[משה סלונים]]|הבא=[[ישראל ברוך בוטמן]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשמ"ו]] - [[תשנ"ו]]}}
 
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פריימן מאיר]]
{{מיון רגיל: פריימן מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת פריימן]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]

גרסה אחרונה מ־12:09, 14 באוקטובר 2024

הרב מאיר פריימן

הרב מאיר פריימן (כ"א בטבת תש"הי"ב בתשרי תשנ"ו) היה מנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק, מזכיר ועד כפר חב"ד, ועסקן ציבורי רב פעלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מאיר - החסיד שאמר הנני

נולד בכ"א טבת תש"ה למשפחה ירושלמית, לאביו ר' אהרן פריימן - שהיה מגזע חסידי חב"ד, צאצא של הרב ישראל שמש, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

עוד בהיותו נער התפרסם כעילוי, ובהגיעו לגיל 12 כבר נבחן במבחן פומבי על 300 דפי גמרא אצל הרב שלמה יוסף זוין, הרב יעקב לנדא והרב נחום שמריהו ששונקין, במסגרת ישיבות הערב, מיסודו ובהנהלתו, של הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, ובהדרכת המחנך הרב נפתלי רוט. באותה תקופה אף התקרב לחסידות חב"ד והחל לנהוג בדרכיה.

בהיותו בגיל עשרים בשנת תשכ"ה, נסע לרבי לראשונה.

התחתן עם מרת זלטה בת ר' ברוך פריז.

במלחמת יום כיפור גויס כנהג הטנק של אריק שרון[1].

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מזכיר ועד כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

'העילוי הפלאי' סריקה מעיתון עין בעין, שנת תשי"ט

נתמנה בהסכמת הרבי למזכיר ועד כפר חב"ד, וקידם רבות את עניני כפר חב"ד.

נשא בתפקידו כמזכיר במשך קרוב לעשרים שנה ונחשב ליד ימינו של יו"ר ועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק, ולאחר סיום תפקידו של הרב מיידנצ'יק, אף הרב פריימן סיים את תפקידו.

מנהל סמינר[עריכה | עריכת קוד מקור]

התמנה לנהל את סמינר בית רבקה, בכפר חב"ד ב'.

באותה תקופה, היה בין הפעילים הבולטים ברישום ילדים לספר תורה לילדי ישראל, והקמת בית הכנסת 'בית נחום יצחק', בשיכונים החדשים בכפר חב"ד.

מנהל הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פרישתו של מנהל רשת אהלי יוסף יצחק הרב משה סלונים, נתמנה בשנת תשמ"ו על ידי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש למנהל הרשת, וכיהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.

בתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

משפחתו מספרים שאהב את הניגון מאירק'ה מיין זון[2].

אמונה טהורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק[דרוש מקור].

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ב תשרי תשנ"ו נפטר לאחר דום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.

הותיר אחריו משפחה עניפה, וילדיו וחתניו פועלים רבות כהוראת הרבי להפצת יהדות בכל מקום. רעייתו זלטה, נישאה בנישואין שניים לרבה של נוף הגליל הרב ישעיהו הרצל. מחליפו בהנהלת ה'רשת', היה הרב ישראל ברוך בוטמן.

בשנת תשע"ד יצא לאור על ידי בני המשפחה ספר בשם 'ר' מאיר - החסיד שאמר הנני', הסוקר את תולדות חייו ופעולותיו בעסקנות החב"דית, שנכתב על ידי הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.

על שמו נקרא בית הספר חב"ד ביבניאל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אלמנתו: מרת זלטה (לבית פריז) פריימן-הרצל, אשת הרה"ג ר' ישעיהו הרצל, רב העיר נצרת עילית.
ילדיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
משה סלונים
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק
תשמ"ו - תשנ"ו
הבא:
ישראל ברוך בוטמן

הערות שוליים