בית כנסת של העקידה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית כנסת של העקידה''' הינו בית כנסת על יד [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], שבו התקיים "מעמד העקידה החב"די". | {{בית כנסת| | ||
|שם=בית כנסת של העקידה | |||
|תמונה=בית כנסת העקידה.jpeg | |||
|כתובית=בית כנסת של העקידה אחרי השיפוץ | |||
|עיר=[[ליובאוויטש]] | |||
|מדינה=[[רוסיה]] | |||
|תאריך יסוד=[[תרכ"ו]] לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
|תאריך סגירה=[[תרע"ח]], לאחר עזיבת [[אדמו"ר הרש"ב]] את ליובאוויטש. בשנת [[תשפ"א]] נבנה על חורבותיו בית כנסת חדש | |||
|גבאי= | |||
|[[רב]] בית הכנסת= | |||
|[[משפיע]] בית הכנסת= | |||
|מספר מתפללים= | |||
|ראו גם= | |||
}} | |||
'''בית כנסת של העקידה''' הינו בית כנסת על יד [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], שבו התקיים "מעמד העקידה החב"די". | |||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
הבית הכנסת הוקם בשנת [[תרכ"ו]], כמה חודשים אחרי פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בסמוך לציון, בדומה לבית | הבית הכנסת הוקם בשנת [[תרכ"ו]], כמה חודשים אחרי פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בסמוך לציון, בדומה לבית הכנסת על יד אוהל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[נייז'ין]]. | ||
הרב [[ | הרב [[רפאל נחמן כהן]] כתב בספרו [[ליובאוויטש וחייליה]] מתקופת לימוד בישיבה ב[[ליובאוויטש]]: "הכניסה לאוהל הייתה דרך בית כנסת שהיה בנוי לידו, בצפונו היה דלת שבה נכנסים לאהל ושם מונח קרש לסימן שעד כאן מותר לכהנים להכנס". | ||
בבית הכנסת היו מקיימים תפילות מידי שבת וחג, וגם שם התקיים "מעמד העקידה" החב"די{{הערה|כפי שסיפר [[הרבי]] בהתוועדות [[י"ב תמוז]] [[תש"כ]]}}: כאשר היה [[הרבי הריי"צ]] בן 15, לקח אותו אביו [[הרבי הרש"ב]] לבית הכנסת הזה, אחרי שטבל בנהר, פתח את ארון הקודש ואמר: "הנני מביא היום את בני לעקידה. בענין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול ח"ו. ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי. הנני כורת ברית עמך. מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים". | בבית הכנסת היו מקיימים תפילות מידי שבת וחג, וגם שם התקיים "מעמד העקידה" החב"די{{הערה|כפי שסיפר [[הרבי]] בהתוועדות [[י"ב תמוז]] [[תש"כ]]}}: כאשר היה [[הרבי הריי"צ]] בן 15, לקח אותו אביו [[הרבי הרש"ב]] לבית הכנסת הזה, אחרי שטבל בנהר, פתח את ארון הקודש ואמר: "הנני מביא היום את בני לעקידה. בענין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול ח"ו. ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי. הנני כורת ברית עמך. מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים". | ||
ב[[יום הכיפורים]] [[הרשב"ץ]] היה מתפלל בבית כנסת העקידה בהוראת [[הרבי הרש"ב]]{{מקור}}. | |||
== | אחרי שעזב [[הרבי הרש"ב]] עם הישיבה, בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תרע"ח]], הרסו הגויים את האוהל ואת הבית הכנסת. | ||
== שחזור בית הכנסת == | |||
בשנת [[תשפ"א]] שוחזר הבית הכנסת על ידי השליח הרב [[גבריאל גורדון]], וסיפר שמצא רצפת העץ המפויחת מתחת לשכבת אדמה: "גילינו גם, בתוך ערימות העפר, שאריות של מנורות, מסמרים וצירים מבית הכנסת שבו הייתה פרשת העקידה. ברצפה החדשה הותרנו מספר מקומות שבהם ניתן לראות חלקים מהרצפה של בית הכנסת שהיה במקום ונשרף, הנחנו שם רצפת זכוכית כדי שהבאים למקום יוכלו לראות במו עיניהם את הרצפה העתיקה. אנחנו עובדים בפיתוח בית העלמין ואיתור מצבות בליובאוויטש כבר למעלה מ-5 שנים, כמובן תוך התייעצות עם הרבנים על כל צעד ושעל". | בשנת [[תשפ"א]] שוחזר הבית הכנסת על ידי השליח הרב [[גבריאל גורדון]], וסיפר שמצא רצפת העץ המפויחת מתחת לשכבת אדמה: "גילינו גם, בתוך ערימות העפר, שאריות של מנורות, מסמרים וצירים מבית הכנסת שבו הייתה פרשת העקידה. ברצפה החדשה הותרנו מספר מקומות שבהם ניתן לראות חלקים מהרצפה של בית הכנסת שהיה במקום ונשרף, הנחנו שם רצפת זכוכית כדי שהבאים למקום יוכלו לראות במו עיניהם את הרצפה העתיקה. אנחנו עובדים בפיתוח בית העלמין ואיתור מצבות בליובאוויטש כבר למעלה מ-5 שנים, כמובן תוך התייעצות עם הרבנים על כל צעד ושעל". | ||
אחר שנה | אחר שנה וחצי של עבודה, שוחזר בית הכנסת ההיסטורי, בדרומו של המבנה שבו טמונים ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], כפי שהיה בעבר, כאשר הכניסה מבית הכנסת אל הציונים נמצאת בצפון בית הכנסת וחלון גדול מאפשר ל[[כהנים]] – לראשונה אי פעם – לראות את מקום מנוחתם. הקהל הקדוש יכול גם להתפלל וללמוד במקום ואף הוצבו שם [[ארון קודש]] וספרייה. | ||
{{ליובאוויטש}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://chabad.info/news/623586/ התרגשות בעיירה ליובאוויטש: שוחזר "בית הכנסת של העקדה"] | *[https://chabad.info/news/623586/ התרגשות בעיירה ליובאוויטש: שוחזר "בית הכנסת של העקדה"] {{אינפו}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־05:37, 19 באוגוסט 2024
| בית כנסת של העקידה | |
|---|---|
 בית כנסת של העקידה אחרי השיפוץ | |
| עיר | ליובאוויטש |
| מדינה | רוסיה |
| תאריך יסוד | תרכ"ו לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק |
| תאריך סגירה | תרע"ח, לאחר עזיבת אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש. בשנת תשפ"א נבנה על חורבותיו בית כנסת חדש |
בית כנסת של העקידה הינו בית כנסת על יד אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש, שבו התקיים "מעמד העקידה החב"די".
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבית הכנסת הוקם בשנת תרכ"ו, כמה חודשים אחרי פטירת אדמו"ר הצמח צדק, בסמוך לציון, בדומה לבית הכנסת על יד אוהל אדמו"ר הזקן בהאדיטש ואדמו"ר האמצעי בנייז'ין.
הרב רפאל נחמן כהן כתב בספרו ליובאוויטש וחייליה מתקופת לימוד בישיבה בליובאוויטש: "הכניסה לאוהל הייתה דרך בית כנסת שהיה בנוי לידו, בצפונו היה דלת שבה נכנסים לאהל ושם מונח קרש לסימן שעד כאן מותר לכהנים להכנס".
בבית הכנסת היו מקיימים תפילות מידי שבת וחג, וגם שם התקיים "מעמד העקידה" החב"די[1]: כאשר היה הרבי הריי"צ בן 15, לקח אותו אביו הרבי הרש"ב לבית הכנסת הזה, אחרי שטבל בנהר, פתח את ארון הקודש ואמר: "הנני מביא היום את בני לעקידה. בענין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול ח"ו. ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי. הנני כורת ברית עמך. מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים".
ביום הכיפורים הרשב"ץ היה מתפלל בבית כנסת העקידה בהוראת הרבי הרש"ב[דרוש מקור].
אחרי שעזב הרבי הרש"ב עם הישיבה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ח, הרסו הגויים את האוהל ואת הבית הכנסת.
שחזור בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשפ"א שוחזר הבית הכנסת על ידי השליח הרב גבריאל גורדון, וסיפר שמצא רצפת העץ המפויחת מתחת לשכבת אדמה: "גילינו גם, בתוך ערימות העפר, שאריות של מנורות, מסמרים וצירים מבית הכנסת שבו הייתה פרשת העקידה. ברצפה החדשה הותרנו מספר מקומות שבהם ניתן לראות חלקים מהרצפה של בית הכנסת שהיה במקום ונשרף, הנחנו שם רצפת זכוכית כדי שהבאים למקום יוכלו לראות במו עיניהם את הרצפה העתיקה. אנחנו עובדים בפיתוח בית העלמין ואיתור מצבות בליובאוויטש כבר למעלה מ-5 שנים, כמובן תוך התייעצות עם הרבנים על כל צעד ושעל".
אחר שנה וחצי של עבודה, שוחזר בית הכנסת ההיסטורי, בדרומו של המבנה שבו טמונים הרביים, כפי שהיה בעבר, כאשר הכניסה מבית הכנסת אל הציונים נמצאת בצפון בית הכנסת וחלון גדול מאפשר לכהנים – לראשונה אי פעם – לראות את מקום מנוחתם. הקהל הקדוש יכול גם להתפלל וללמוד במקום ואף הוצבו שם ארון קודש וספרייה.
| ליובאוויטש | ||
|---|---|---|
| העיירה | ליובאוויטש • תומכי תמימים ליובאוויטש • ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים | |
| אתרי העיירה | בית העלמין בליובאוויטש • אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש • אוהל הרבניות • הזאל הגדול • בית שניאורסון • בית כנסת של העקידה • קבר האחים היהודי בליובאוויטש | |
| מאורות בעיירה | השריפה הגדולה • ליובאוויטש בשואה | |
| ספרים על העיירה | ליובאוויטש - העיירה של חב"ד • ליובאוויטש וחייליה | |
