יוהנסבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
|||
| (37 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לשכתב|נראה מועתק מאתר כלשהו, לנסח בצורה אנציקלופדית}} | ||
[[קובץ:יוהנסבורג.jpg|ממוזער|מרכז העיר יוהנסבורג]] | [[קובץ:יוהנסבורג.jpg|ממוזער|מרכז העיר יוהנסבורג]] | ||
יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה. | '''יוהנסבורג''' - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה. אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים. יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר. הקהילה החב"דית החלה עם קהילה חב"דית ובה חשובי החסידים: הרב [[ירמיהו אלאי]], הרב [[ישראל חסדן]], והרב [[אלתר הילביץ]]. וכיום בעיר שלוחים ובהם הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]], הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], הרב [[יהודה שטרן]] והרב [[דוד יצחק חסדן]], בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]]. | ||
==התפתחות קהילת חב"ד== | |||
{{להשלים|מה מצבה בשנים האחרונות?}} | |||
הקהילה החב"דית החלה להפתחת כאשר חסידים הגיעו מליטא ומדינות אחרות. על חשובי החסידים בתקופה הראשונה של הקהילה נמנים: הרב [[ירמיהו אלאי]], הרב [[ישראל חסדן]], והרב [[אלתר הילביץ]] והרב [[קאפיל באכער]]. הרבי שלח אגרות והוראות לכל אחד מהם באופן פרטי והיו גם הוראות משותפות{{הערה|מדור אגרות פרסום ראשון, שבועון בית משיח גיליון פסח, 1407}}. | |||
בתקופה הבאה, הגיעו לעיר שלוחים ובהם הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]], הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], הרב [[יהודה שטרן]] והרב [[דוד יצחק חסדן]], וכיום ביוהנסבורג ישנם בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג]]. | |||
== | ==חשובי החסידים ביוהנסבורג== | ||
===הרב אילאי=== | |||
[[קובץ:ירמיהו אלאי.jpg|ממוזער|ירמיהו אלאי]] | |||
הרב [[ירמיהו אלאי]] - הגיע לדרום אפריקה בשנת [[תרצ"ז]] ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כ[[שד"ר]] מטעם ישיבת "תורת חסד" ב[[בריסק]]{{הערה|אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.}}. | |||
בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג. | |||
מספר ימים לפני [[י' שבט תשי"א]] שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/05/645d2855dbd9c_1683826773.pdf תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11].}}. | |||
===רב וראש השוחטים=== | |||
הרב [[ישראל חסדן]] - בשנת [[תש"ח]] הגיע בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר וורמבאטס. | |||
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה. | |||
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים ביוהנסבורג הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות. | |||
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]]{{הערה| ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]'''}} | |||
===מנהל מוסדות חינוך=== | |||
[[קובץ:הרב הילביץ.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב אלתר הילביץ]] | |||
הרב [[אלתר הילביץ]]{{הערה|אביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] כיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין. סבו החסיד המפורסם הרב [[אברהם לנדא]] מזעמבין}} - הגיע ליוהנסבורג בשנת [[תשי"א]]. | |||
עמד בראש החינוך היהודי ביוהנסבורג, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב ל[[ירושלים]] בשנת [[תשל"ה]]. | |||
===יוזם השליחות=== | |||
הרב [[קאפיל באכער]] - נולד בשנת תש"א ביוהנסבורג למשפחה מגזע חב"ד ובנערותו התקרב ולמד בישיבות תומכי תמימים בארה"ב וקנדה. לאחר חתונתו בשנות הכ' התיישב ביוהנסבורג והשתלב בקהילה החב"דית שהלכה וצמחה באותן שנים. | |||
יזם הבאת השליח הראשון הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] והיה מעמודי התווך של הקהילה והמוסדות כל ימיו. נפטר בחודש אדר ב' תשפ"ד{{הערה|ראה: [[שבועון בית משיח]], גיליון 1406, סיפור חייו של הרב קאפיל באכער}}. | |||
שלושת ילדיו שלוחים ביוהנסבורג.{{הערה|[https://col.org.il/news/161621 הרב אברהם קאפיל באכער ע"ה]}}. | |||
===השד"ר=== | ===השד"ר=== | ||
השד"ר הרב יוסף ויינברג הגיע תדיר לדרום אפריקה במשך עשרות שנים והיה שותף פעיל להתוועדויות ופעילות חב"דית ביוהנסבורג. | השד"ר הרב יוסף ויינברג - הגיע תדיר לדרום אפריקה במשך עשרות שנים והיה שותף פעיל להתוועדויות ופעילות חב"דית ביוהנסבורג. | ||
הרב ויינברג, מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת דרום אפריקה. | הרב ויינברג, מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת דרום אפריקה. | ||
==השלוחים== | |||
===השליח הראשון הרב ליפסקר=== | |||
הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] שליח הרבי ביוהנסבורג - הינו השליח הראשון של הרבי בדרום אפריקה ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים, ויושב ראש ועד הרבנים במדינה. | |||
בשנת [[תשל"א]] התחתן עם רעייתו מאשי בת הרב [[אהרון פופאק]] ופחות משנה לאחר החתונה יצאו לפעול בשליחות הרבי ביוהנסבורג דרום אפריקה, בעקבות בקשתו של יליד המקום ר' [[קאפיל באכער]] שהתקרב לשורשיו החב"דיים על ידי ה[[שד"ר]] הנודד ר' [[יוסף ויינברג]] שביקש מהרבי לשלוח אברך להפיץ יהדות בדרום אפריקה. הרב [[ישראל חסדן]] פעל רבות כדי להביא את השליח הרב ליפסקר ליוהנסבורג. | |||
בהתוועדות שקדמה ליציאה לשליחות הכריז הרבי קודם חלוקת בקבוקי המשקה{{הערה|'שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 356}} ש"יש פה שליח שלי הנוסע למרחקים"{{הערה|גם בהזדמנויות אחרות, הקפיד הרבי להשתמש בביטוי 'מרחקים' או 'מקומות הרחוקים' ולא השתמש במילים דרום-אפריקה.}}, והעניק לרב ליפסקר בקבוק לחיים להצלחה בשליחות. | |||
ביחידות שקודם היציאה לשליחות הרבי הורה להתעכב בדרך ב[[אנגליה]] וב[[ארץ ישראל]], ואף נתן להם הוראות שונות שעליהם לבצע במקומות אלו, כגון ביקור במקומות הקדושים בארץ ישראל, וכן העניק להם במתנה סידור וספר תניא, והורה להם להתחיל לעסוק בהפצת המעיינות כבר במטוס. | |||
כארבע שנים לאחר שהחל בפעילות, דאג להצטרפותם של הרב [[יוסף יצחק גולדמן]] ורעייתו לסייע בשליחות הרבי. | |||
במשך שנותיו בדרום אפריקה זכה להצלחה רבה בהחייאת הקהילה היהודית והקמת מוסדות חינוך צדקה וחסד, כשלאורך כל השנים הקפיד לכתוב לרבי דו"ח חודשי מפורט, וזכה שהרבי יתבטא בפניו באחת היחידויות: "נו, מה אומר לך? אני שמח!"{{הערה|מייד לאחר מכן כשראה את מבע פניו של הרב ליפסקר שהביע שביעות רצון מכך שגרם שמחה לרבי, הוסיף הרבי ואמר: "איך ייתכן שאברך יהיה שבע רצון? מי שיש לו מה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות".}}. | |||
כחלק מתפקידיו, שימש בתפקיד יושב ראש ועד הרבנים בדרום אפריקה {{הערה|שלום מגידמן, '''שליח הרבי למרחקים''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1884 עמוד 25. '''דרום אפריקה אינה שונה''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1944}}. | |||
===השליח הרב גולדמן=== | |||
[[קובץ:י גולדמן.png|ממוזער|הרב גולדמן בראיון לJEM]] | |||
הרב '''[[יוסף יצחק גולדמן]]''' - (יליד שנת [[תש"י]], 1950) הוא משלוחי הרבי ביוהנסבורג, דרום אפריקה, דרשן מפורסם, ששימש במשך שנים ארוכות כרב בית הכנסת המרכזי ביונהסבורג וכנשיא אגודת הרבנים בדרום אפריקה. | |||
בשנת [[תשל"ו]] נענה לבקשתו של הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] ובהסכמת וברכת הרבי יצא לפעול ב[[שליחות]] בדרום אפריקה, ובשנת [[תשמ"ו]] מונה כרב בית הכנסת ביוהנסבורג. | |||
נודע כפה מפיק מרגליות ודרשותיו עולות באופן קבוע לרשת האינטרנט וזוכות לאחוזי צפיה גבוהים, ואף מתורגמות לעברית, ספרדית וגרמנית. | |||
שימש כנשיא איגוד הרבנים בדרום אפריקה (SA Rabbinical Association) וכחבר בוועד בית הספר האקדמי לתורה (ליובאוויטש) שנמנה בין מקימיו בשנת תשמ"ג, ואף שימש כרבו הראשון. | |||
הקים והגיש תוכנית רדיו יהודי אותה הגיש מידי שבוע במשך 24 שנה. | |||
ייזם וייסד את מחנה הקיץ גן ישראל בחופשת הקיץ, את 'פסטיבל האורות' עם חנוכיית הענק לימי החנוכה, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד. | |||
בחודש כסלו תשפ"א פרש מתפקידו והעביר אותו לסגנו הרב [[יהודה שטרן]], מתוך מטרה לפנות זמן לפיתוח פרוייקטים חדשים, כתיבת ספרים ומסירת הרצאות מסביב לגלובוס{{הערה|1=[https://anash.org/senior-south-africa-shliach-will-seek-new-ventures/ דיווח באתר אנ"ש].}}. | |||
===השליח הרב שטרן=== | |||
השליח הרב [[יהודה שטרן]] - נישא לרעייתו בת הרב [[אברהם ויגלר]]{{הערה|אחיהם של הרבנים [[שלמה ויגלר|שלמה]] ו[[צבי ויגלר|צבי]]}} מראשוני השלוחים ביוהנסבורג. לאחר נישואיו למד למבחני [[סמיכה לרבנות]] ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן יצא לשליחות ביוהנסבורג | |||
בשנת [[תשס"ח]] מינהו הרב [[יוסף יצחק גולדמן]] לסגנו ברבנות בית הכנסת המרכזי ביוהנסבורג, ובשנת [[תש"פ]] העביר את התפקיד לרב שטרן{{הערה|1=[https://anash.org/senior-south-africa-shliach-will-seek-new-ventures/ דיווח באתר אנ"ש].}}. | |||
ב[[חשון]] [[תשפ"ד]] היה הנואם המרכזי בבאנקט [[כינוס השלוחים העולמי]]. | |||
===השליח הרב חסדן=== | |||
הרב [[דוד יצחק חסדן]] - רב ושליח ב[[יוהנסבורג]], בנו של הרב [[ישראל חסדן]] ואביהם של שלושה שלוחים ביוהנסבורג. הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ"ג ומכהן כרב בית כנסת ומנהל מוסדות חינוך חב"דיים. | |||
הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא "פארק" ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר. ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה. | |||
פעילות בית הכנסת | |||
*תפילות לשומרי מצוות ומקורבים | |||
*פעילות חגים | |||
*קורסים לחינוך מבוגרים | |||
*תוכניות ילדים בני נוער | |||
*מרכז קהילתי | |||
*מכון תורני. | |||
הרב חסדן מנהל מוסדות חב"ד "תורה אקדמי" ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב"דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''', [[אדר]] [[תשפ"ג]]. הרב [[אהרן דב הלפרין]], ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים}}. | |||
בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג. | |||
==מוסדות חב"ד ביוהנסבורג== | |||
{{להשלים}} | |||
*'''ישיבת [[תומכי תמימים יוהנסבורג|תות"ל אור מנחם]]''' - ישיבה גדולה. נוסדה בשנת [[תשד"מ]]{{הערה|ומתייחדת בכך שהיא בין הישיבות הבודדות המופיעות בתולדות הרבי ב[[שלשלת היחס]]. בראשה עמד הרב [[לוי ויינברג]]}}. ראש הישיבה - הרב [[נועם וגנר]], משפיע - הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]. | |||
*'''תיכון חב"ד''' - תיכון לבנות הקהילה החב"דית בעיר עם כ-600 תלמידות. מנכ"ל - יוסי ליברו | |||
==אישים== | ==אישים== | ||
*הרב [[יוסף ויינברג]] | *הרב [[יוסף ויינברג]] - שד"ר | ||
*הרב [[ירמיהו אלאי]] | *הרב [[ירמיהו אלאי]] - רב וחבר בי"ד | ||
*הרב [[אלתר הילביץ]] | *הרב [[אלתר הילביץ]] - מנהל מוסדות | ||
*הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] | *הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] - שליח | ||
*הרב [[ישראל חסדן]] | *הרב [[ישראל חסדן]] - ראש השוחטים | ||
*הרב [[דוד יצחק חסדן]] | *הרב [[דוד יצחק חסדן]] - שליח | ||
*הרב [[יוסף יצחק גולדמן]] | *הרב [[יוסף יצחק גולדמן]] - שליח | ||
*הרב [[יהודה שטרן]] | *הרב [[יהודה שטרן]] - שליח | ||
*הרב [[לוי ויינברג]] | *הרב [[לוי ויינברג]] - ישיבה | ||
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]] | *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]] - ישיבה | ||
*הרב [[נועם ווגנר]] | *הרב [[נועם ווגנר]] - ישיבה | ||
*הרב [[קאפיל באכער]] | *הרב [[קאפיל באכער]] - תומך השלוחים | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]], הוצאת [[חזק]], [[תשפ"ג]] | *[[שניאור זלמן ברגר]], חסדי ישראל, תולדות הרב [[ישראל חסדן]], הוצאת [[חזק]], [[תשפ"ג]] | ||
*[[שבועון בית משיח]], ר' [[אברהם רייניץ]] גיליון 1406, סיפור חייו של הרב קאפיל באכער | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[yeshivajoburg.org/ אתר הישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג]''' | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf דברי ימי התלמידים השלוחים לדרום אפריקה]''', תשורה ששונקין-דאנאוו תש"פ | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3500012/jewish/QA-Connected-Above-South-African-Rabbi-Builds-Connections-Below.htm הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי]''' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]] | [[קטגוריה: יבשת אפריקה]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה מועתק מאתר כלשהו, לנסח בצורה אנציקלופדית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה. אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים. יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר. הקהילה החב"דית החלה עם קהילה חב"דית ובה חשובי החסידים: הרב ירמיהו אלאי, הרב ישראל חסדן, והרב אלתר הילביץ. וכיום בעיר שלוחים ובהם הרב מנחם מענדל ליפסקר, הרב יוסף יצחק גולדמן, הרב יהודה שטרן והרב דוד יצחק חסדן, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג.
התפתחות קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקהילה החב"דית החלה להפתחת כאשר חסידים הגיעו מליטא ומדינות אחרות. על חשובי החסידים בתקופה הראשונה של הקהילה נמנים: הרב ירמיהו אלאי, הרב ישראל חסדן, והרב אלתר הילביץ והרב קאפיל באכער. הרבי שלח אגרות והוראות לכל אחד מהם באופן פרטי והיו גם הוראות משותפות[1].
בתקופה הבאה, הגיעו לעיר שלוחים ובהם הרב מנחם מענדל ליפסקר, הרב יוסף יצחק גולדמן, הרב יהודה שטרן והרב דוד יצחק חסדן, וכיום ביוהנסבורג ישנם בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג.
חשובי החסידים ביוהנסבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אילאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ירמיהו אלאי - הגיע לדרום אפריקה בשנת תרצ"ז ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כשד"ר מטעם ישיבת "תורת חסד" בבריסק[2].
בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג.
מספר ימים לפני י' שבט תשי"א שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי[3].
רב וראש השוחטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל חסדן - בשנת תש"ח הגיע בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר וורמבאטס.
כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו[4] ונטל חלק בפרוייקטים שונים ביוהנסבורג הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב מנחם מענדל ליפסקר אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב יוסף ויינברג בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר עזרת אחים ר' ישראל דוכמן[5]
מנהל מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אלתר הילביץ[6] - הגיע ליוהנסבורג בשנת תשי"א.
עמד בראש החינוך היהודי ביוהנסבורג, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים בשנת תשל"ה.
יוזם השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב קאפיל באכער - נולד בשנת תש"א ביוהנסבורג למשפחה מגזע חב"ד ובנערותו התקרב ולמד בישיבות תומכי תמימים בארה"ב וקנדה. לאחר חתונתו בשנות הכ' התיישב ביוהנסבורג והשתלב בקהילה החב"דית שהלכה וצמחה באותן שנים.
יזם הבאת השליח הראשון הרב מנחם מענדל ליפסקר והיה מעמודי התווך של הקהילה והמוסדות כל ימיו. נפטר בחודש אדר ב' תשפ"ד[7].
שלושת ילדיו שלוחים ביוהנסבורג.[8].
השד"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]
השד"ר הרב יוסף ויינברג - הגיע תדיר לדרום אפריקה במשך עשרות שנים והיה שותף פעיל להתוועדויות ופעילות חב"דית ביוהנסבורג.
הרב ויינברג, מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[9] על מדינת דרום אפריקה.
השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השליח הראשון הרב ליפסקר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מנחם מענדל ליפסקר שליח הרבי ביוהנסבורג - הינו השליח הראשון של הרבי בדרום אפריקה ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים, ויושב ראש ועד הרבנים במדינה.
בשנת תשל"א התחתן עם רעייתו מאשי בת הרב אהרון פופאק ופחות משנה לאחר החתונה יצאו לפעול בשליחות הרבי ביוהנסבורג דרום אפריקה, בעקבות בקשתו של יליד המקום ר' קאפיל באכער שהתקרב לשורשיו החב"דיים על ידי השד"ר הנודד ר' יוסף ויינברג שביקש מהרבי לשלוח אברך להפיץ יהדות בדרום אפריקה. הרב ישראל חסדן פעל רבות כדי להביא את השליח הרב ליפסקר ליוהנסבורג.
בהתוועדות שקדמה ליציאה לשליחות הכריז הרבי קודם חלוקת בקבוקי המשקה[10] ש"יש פה שליח שלי הנוסע למרחקים"[11], והעניק לרב ליפסקר בקבוק לחיים להצלחה בשליחות.
ביחידות שקודם היציאה לשליחות הרבי הורה להתעכב בדרך באנגליה ובארץ ישראל, ואף נתן להם הוראות שונות שעליהם לבצע במקומות אלו, כגון ביקור במקומות הקדושים בארץ ישראל, וכן העניק להם במתנה סידור וספר תניא, והורה להם להתחיל לעסוק בהפצת המעיינות כבר במטוס.
כארבע שנים לאחר שהחל בפעילות, דאג להצטרפותם של הרב יוסף יצחק גולדמן ורעייתו לסייע בשליחות הרבי.
במשך שנותיו בדרום אפריקה זכה להצלחה רבה בהחייאת הקהילה היהודית והקמת מוסדות חינוך צדקה וחסד, כשלאורך כל השנים הקפיד לכתוב לרבי דו"ח חודשי מפורט, וזכה שהרבי יתבטא בפניו באחת היחידויות: "נו, מה אומר לך? אני שמח!"[12].
כחלק מתפקידיו, שימש בתפקיד יושב ראש ועד הרבנים בדרום אפריקה [13].
השליח הרב גולדמן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף יצחק גולדמן - (יליד שנת תש"י, 1950) הוא משלוחי הרבי ביוהנסבורג, דרום אפריקה, דרשן מפורסם, ששימש במשך שנים ארוכות כרב בית הכנסת המרכזי ביונהסבורג וכנשיא אגודת הרבנים בדרום אפריקה.
בשנת תשל"ו נענה לבקשתו של הרב מנחם מענדל ליפסקר ובהסכמת וברכת הרבי יצא לפעול בשליחות בדרום אפריקה, ובשנת תשמ"ו מונה כרב בית הכנסת ביוהנסבורג.
נודע כפה מפיק מרגליות ודרשותיו עולות באופן קבוע לרשת האינטרנט וזוכות לאחוזי צפיה גבוהים, ואף מתורגמות לעברית, ספרדית וגרמנית.
שימש כנשיא איגוד הרבנים בדרום אפריקה (SA Rabbinical Association) וכחבר בוועד בית הספר האקדמי לתורה (ליובאוויטש) שנמנה בין מקימיו בשנת תשמ"ג, ואף שימש כרבו הראשון.
הקים והגיש תוכנית רדיו יהודי אותה הגיש מידי שבוע במשך 24 שנה.
ייזם וייסד את מחנה הקיץ גן ישראל בחופשת הקיץ, את 'פסטיבל האורות' עם חנוכיית הענק לימי החנוכה, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד.
בחודש כסלו תשפ"א פרש מתפקידו והעביר אותו לסגנו הרב יהודה שטרן, מתוך מטרה לפנות זמן לפיתוח פרוייקטים חדשים, כתיבת ספרים ומסירת הרצאות מסביב לגלובוס[14].
השליח הרב שטרן[עריכה | עריכת קוד מקור]
השליח הרב יהודה שטרן - נישא לרעייתו בת הרב אברהם ויגלר[15] מראשוני השלוחים ביוהנסבורג. לאחר נישואיו למד למבחני סמיכה לרבנות באוסטרליה ולאחר מכן יצא לשליחות ביוהנסבורג
בשנת תשס"ח מינהו הרב יוסף יצחק גולדמן לסגנו ברבנות בית הכנסת המרכזי ביוהנסבורג, ובשנת תש"פ העביר את התפקיד לרב שטרן[16].
בחשון תשפ"ד היה הנואם המרכזי בבאנקט כינוס השלוחים העולמי.
השליח הרב חסדן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד יצחק חסדן - רב ושליח ביוהנסבורג, בנו של הרב ישראל חסדן ואביהם של שלושה שלוחים ביוהנסבורג. הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ"ג ומכהן כרב בית כנסת ומנהל מוסדות חינוך חב"דיים.
הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא "פארק" ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר. ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה.
פעילות בית הכנסת
- תפילות לשומרי מצוות ומקורבים
- פעילות חגים
- קורסים לחינוך מבוגרים
- תוכניות ילדים בני נוער
- מרכז קהילתי
- מכון תורני.
הרב חסדן מנהל מוסדות חב"ד "תורה אקדמי" ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב"דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים[17].
בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב שניאור זלמן לבקובסקי) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג.
מוסדות חב"ד ביוהנסבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישיבת תות"ל אור מנחם - ישיבה גדולה. נוסדה בשנת תשד"מ[18]. ראש הישיבה - הרב נועם וגנר, משפיע - הרב יוסף יצחק קסלמן.
- תיכון חב"ד - תיכון לבנות הקהילה החב"דית בעיר עם כ-600 תלמידות. מנכ"ל - יוסי ליברו
אישים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף ויינברג - שד"ר
- הרב ירמיהו אלאי - רב וחבר בי"ד
- הרב אלתר הילביץ - מנהל מוסדות
- הרב מנחם מענדל ליפסקר - שליח
- הרב ישראל חסדן - ראש השוחטים
- הרב דוד יצחק חסדן - שליח
- הרב יוסף יצחק גולדמן - שליח
- הרב יהודה שטרן - שליח
- הרב לוי ויינברג - ישיבה
- הרב יוסף יצחק קסלמן - ישיבה
- הרב נועם ווגנר - ישיבה
- הרב קאפיל באכער - תומך השלוחים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תולדות הרב ישראל חסדן, הוצאת חזק, תשפ"ג
- שבועון בית משיח, ר' אברהם רייניץ גיליון 1406, סיפור חייו של הרב קאפיל באכער
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [yeshivajoburg.org/ אתר הישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג]
- דברי ימי התלמידים השלוחים לדרום אפריקה, תשורה ששונקין-דאנאוו תש"פ
- הרב דוד יצחק חסדן - השליחות ומוסדות תורה אקדמי
הערות שוליים
- ↑ מדור אגרות פרסום ראשון, שבועון בית משיח גיליון פסח, 1407
- ↑ אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.
- ↑ תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11.
- ↑ ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.
- ↑ ר' שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל
- ↑ אביו הרב מנחם מענדל הילביץ כיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין. סבו החסיד המפורסם הרב אברהם לנדא מזעמבין
- ↑ ראה: שבועון בית משיח, גיליון 1406, סיפור חייו של הרב קאפיל באכער
- ↑ הרב אברהם קאפיל באכער ע"ה
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ 'שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 356
- ↑ גם בהזדמנויות אחרות, הקפיד הרבי להשתמש בביטוי 'מרחקים' או 'מקומות הרחוקים' ולא השתמש במילים דרום-אפריקה.
- ↑ מייד לאחר מכן כשראה את מבע פניו של הרב ליפסקר שהביע שביעות רצון מכך שגרם שמחה לרבי, הוסיף הרבי ואמר: "איך ייתכן שאברך יהיה שבע רצון? מי שיש לו מה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות".
- ↑ שלום מגידמן, שליח הרבי למרחקים, שבועון כפר חב"ד גליון 1884 עמוד 25. דרום אפריקה אינה שונה, שבועון כפר חב"ד 1944
- ↑ דיווח באתר אנ"ש.
- ↑ אחיהם של הרבנים שלמה וצבי
- ↑ דיווח באתר אנ"ש.
- ↑ ר' שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, אדר תשפ"ג. הרב אהרן דב הלפרין, ספר כמותו ממש, פרק ראשון צעדים ראשונים
- ↑ ומתייחדת בכך שהיא בין הישיבות הבודדות המופיעות בתולדות הרבי בשלשלת היחס. בראשה עמד הרב לוי ויינברג