רחובות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:00, 10 בספטמבר 2024

רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"^[1]. בקיץ תשי"ב הוקם ברחובות בית ספר חב"ד ובשנת תשכ"ט החלה להתגבש קהילה חב"דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב"דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.

בית ספר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.

חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ט החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב חיים חייקין, הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב שלמה איידלמן, הרב אריק חן, הרב יעקב שמואלי, הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב אריה לייב דמיחובסקי^[2].

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'^[3] ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה.

במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי, בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.

במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב^[4].

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

מעונות.
גני ילדים לבנים ולבנות.
גני עולל - חינוך מיוחד
סוד הגן הנעלם - גנים טיפוליים.
תיכון חסידי לבנות.

ישיבות וכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשו עמד עשרות שנים הרב מאיר אהרון ע"ה וכיום הרב יהודה לייב נחמנסון, ובהנהלת הרב אליעזר מזרחי והרב שלמה מזרחי.
ישיבת דעת רחובות - בעבר הייתה ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

תומכי תמימים רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תומכי תמימים רחובות, היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב חיים אהרן^[5].

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

מקוואות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברחובות יש שתי מקוואות חב"ד;

מקוה חב"ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי^[6] ^[7].
מקוה חב"ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות

ניסיון להקמת שכונת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ד הרב מנחם מענדל קעניג התמודד בבחירות לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב"ד.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה.

לקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב מנחם מענדל קעניג מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב"ד שסימנה את הפתק ח"י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.

בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר^[8].

ועד חסידי חב"ד רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארגון ועד חסידי חב"ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב"ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ"ב (1982).

מנהלים: הרב אפרים מיפעי והרב יוסף יצחק לוין (בן הרב אריה לוין).

מטרות הועד:

מקוואות – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.
הפעלת מרכז קהילתי ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.
הגברת הפעילות החינוכית במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.
להקים ולהפעיל שעורי תורה וחסידות חב"ד
להקים מכונים ללימוד ברוח חסידות חב"ד.
הוצאה לאור של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות
הקמת בתי כנסת פעילים לפי נוסח ומנהגי חב"ד
תמיכות ומלגות לנזקקים, תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים

בתי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב יהודה אריה לייב לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.

בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב אברהם מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשד"מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול. מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב יצחק ערד.

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.

בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים. בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.

בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן^[9].

מוסדות חב"דיים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין
נשי חב"ד רחובות
שפרה ופועה
משרד בית דין רבני חב"ד.
קרן המקוואות.
משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.
בית תבשיל לחיות בכבוד של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב ארז קרלנשטיין והרב מנחם מענדל קעניג (רחובות).
מרכז אגרות קודש בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב אלימלך שחר.

מינוי רב קהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב"דיים פעלו למנות את הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב"ד, שנערכו בג' מנחם אב תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי^[10], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד^[3].

תפקידים נוספים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיע הקהילה היה הרב יהודה אריה לייב לוין ע"ה
משפיע, הרב אפרים מיפעי (חתן הרב יעקב מזרחי)
מנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות הרב אלימלך שחר.
רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב יחיאל גלוכובסקי בן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.
רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב שמואל גלוכובסקי בן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטגוריה:אישים ברחובות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכה מאנשי רחובות רבי יומי
התייסדות קהילת חב"ד בעיר, הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
↑ תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי
↑ ^3.0 ^3.1 בית משיח 274
↑ אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות
↑ אחיו של הרב מאיר אהרן ע"ה ראש הכולל
↑ [https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע"ה
↑ התרמה בשנת תשפ"ב
↑ כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה
↑ אתר בית חב"ד רחובות
↑ מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.

[1] חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.

[2] תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי

[בית_משיח_274-3] 3.0 ^3.1 בית משיח 274

[4] אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות

[5] אחיו של הרב מאיר אהרן ע"ה ראש הכולל

[6] [https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע"ה

[7] התרמה בשנת תשפ"ב

[8] כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה

[9] אתר בית חב"ד רחובות

[10] מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בשנת [[תשכ"ט]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר.
-על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב חיים חייקין, הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב יעקב שמואלי, הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.
+על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.
 בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ==מוסדות חינוך==
 [[קובץ:תלמוד תורה חב"ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב"ד רחובות, נחנך אלול תשפ"ג]]
-בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התלתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה.
+בשנת תשמ"ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות "חדר" לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ד הגיע התלמוד תורה למבנה קבע שנבנה במיוחד עבור התלמוד תורה.
 במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
@@ שורה 77: / שורה 77: @@
 לקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב אברהם ביטקין מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב"ד שסימנה את הפתק ח"י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].
-בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר.
+בבחירות אלו נכנס נציג חב"ד למועצת העיר הרב אריה ליפסקר{{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.
-===התנכלויות מצד גורמים עוינים לחב"ד לפני הבחירות===
-כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב"ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה.
 ==ועד חסידי חב"ד רחובות==
@@ שורה 119: / שורה 116: @@
 * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].
 * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)]].
-* [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]] ו [http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]}}.
+* [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].
 ==מינוי רב קהילה==
 [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
-עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.
+עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב"דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב"ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.
 ===תפקידים נוספים בקהילה===