שלום מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:03, 2 בספטמבר 2024

הרב שלום מרוזוב (ד' שבט תרפ"ג – ל' סיון תשס"ו) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים המרכזית וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בד' שבט תרפ"ג ברוסטוב, שם שימש אביו הרב אלחנן דוב מרוזוב, כמזכירו של הרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.

בשנת תרפ"ד כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ללנינגרד, שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של הרבי הריי"צ. לאחר מאסרו של האב בשנת תרפ"ז המשפחה עברה לנעוול. בתרפ"ט ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול ובתרצ"א התיישב בלנינגרד. בחורף תרצ"ח, בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.

ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ברוסיה הסובייטית ובימי המלחמה למד ולימד גם בישיבת תומכי תמימים כותאיס שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא ארצות הברית בפאקינג שבגרמניה ולבסוף הגיע לפריז.

הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתש"י הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, לניו יורק ונכנס ל'יחידות' לרבי הריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד שבט תש"י. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: "אוי, חאניע!..." והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - "זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות". מספרים שהרבי התרגש מאוד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...

ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש בברוקלין, כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך חב"ד. בשנת תשי"ז התחתן עם מרת עטא דבורה גליק. בשנת תשל"ד מונה על ידי הרבי ור' שמריהו גוראריה לראש ישיבה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

הפצת תורה וחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו "הצנע לכת", הורה לו הרבי למסור שיעורים בנגלה.

לרב מרוזוב הייתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האריז"ל, וחסידות בהיותו בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד את תורת הקבלה.

כן היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.

רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם נהגו לשאלו את שאלותיהם הקשות .

כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.

הרב אהרן לייב רסקין נהג להתייעץ עימו בעריכת מראי המקומות לשיחותיו של הרבי, בפרט בעת שציין הרבי לספרי קבלה^[1].

בשנת תש"נ נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מרכז לעניני חינוך, קה"ת ומחנה ישראל.

ביום שני ל' סיון תשס"ו לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו עטא דבורה - נפטרה בב' תמוז תשע"ד
בנו, הרב יוסף יצחק מרוזוב - קראון הייטס
בנו, הרב אלחנן דוב מרוזוב - שיפסד ביי, ניו יורק
בנו, הרב דוד מנחם מענדל מרוזוב - קראון הייטס
בנו, הרב יהושע מרוזוב (חתנו של הרב יצחק מאיר גוראריה) - קראון הייטס
בנו, הרב לוי מרוזוב - נשלח על ידי הרבי לנהל לימוד יהדות לצעירים במלבורן, אוסטרליה
בתו, מרת חנה גורקוב - מסצ'וסטס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק יעקובסון, חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב, תרגום מאלגמיינער ז'ורנאל, באתר שטורעם נט.
ביטול חסידי אמיתי

↑ הרב אהרן לייב רסקין עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים בית שמש, תשרי תשפ"ג. דקה: 40:00 באתר גוגל דרייב.

[1] הרב אהרן לייב רסקין עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים בית שמש, תשרי תשפ"ג. דקה: 40:00 באתר גוגל דרייב.

[1]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].
-ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהייתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.
+לרב מרוזוב הייתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, [[תנ"ך]] ו[[מדרש]], [[זוהר]] ו[[כתבי האריז"ל]], וחסידות בהיותו בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד את [[תורת הקבלה]].
-הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענווה ובצניעות. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה ופורסם ב[[אוצר של יראת שמים|יראת השמים]] שלו.
+כן היה מוכר כמומחה גדול בהלכות [[קידוש החודש]] ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.
+רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם נהגו לשאלו את שאלותיהם הקשות .
 כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.
+הרב [[אהרן לייב רסקין]] נהג להתייעץ עימו בעריכת [[מראי מקומות|מראי המקומות]] לשיחותיו של הרבי, בפרט בעת שציין הרבי לספרי קבלה{{הערה|הרב אהרן לייב רסקין עם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], [[תשרי]] [[תשפ"ג]]. [https://drive.google.com/file/d/13-B3pfPfFYEi20leBGTFKfOI7pcTxq-9/view?usp=drive_link דקה: 40:00] {{שמע}} באתר גוגל דרייב.}}.
 בשנת [[תש"נ]] נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].