קובנה: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | ||
== | ==[[גטו קובנה]]== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:גטו קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו קובנה בשכונת סלובודקה, כיום]] | ||
{{ציטוט צף|עם הקמת הגטו נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}} | |||
בקיץ [[תש"א]] הקימו ה[[נאצי]]ם ב{{קישור אם קיים|סלבודקה}} את [[גטו]] קובנה, ואיכלסו בו 29,760 יהודים, בתוכם כמאה משפחות מ[[:קטגוריה:קהילת חב"ד בקובנה|קהילת חב"ד בקובנה]]. | |||
=== החיים החסידיים בגטו === | |||
למרות החיים הקשים מנשוא שהיו בגטו, ה[[שמחה]] והחיות החסידית לא נעלמו מפניהם של [[חסידי חב"ד]]. יו"ר "מועצת הזקנים" (יודנראט{{הערה|השלטון היהודי בגטאות שהיה אחראי על תיווך המשטר הנאצי והקהילה היהודית}} בגטו, מר אברהם תורי (גולוב) מתאר בספרו "גטו יום יום" את ה"[[בר מצווה]]" של [[לייבל זיסמן]], בנו של ר' [[פייביש זיסמן|פייביש]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדרכי נתקלתי ב[[סוכה]], דלתה הייתה פתוחה לרווחה. ואפשר היה לראות בתוכה יהודי [[זקן|מזוקן]] ולראשו כובע שחור. הוא היה לבוש [[בגד|בגדי]] [[חג]] ופניו קרנו מ[[שמחה]]. בסוכה ישבו עוד מספר אנשים. הם שרו [[ניגון חסידי]] וליוו אותו במחיאות כפיים וברקיעת רגליים. הם שרו בהתלהבות ובדבקות, כאילו לא היו קיימים בעולם גטו ושליטים [[נאצים|גרמניים]]. | |||
כאשר ראה אותי, יצא היהודי המזוקן מן הסוכה. הוא אחז בשרוולי ושאל שאלת תם: "מה אתה עושה בסוכות בסביבתנו? שלום עליכם! ו[[יום טוב]] שמח!" הוא היה שרוי במצב רוח מרומם ואף נראה כי לגם כוסית [[משקה]] לכבוד החג. הוא לא הקשיב לתשובתי, שאני ממהר לפגישה. | |||
:"האם כבר ישבת בסוכה השנה?" חקר אותי היהודי המזוקן. | |||
:"לא', עניתי. 'לא היה לי זמן. תסלח לי, אני ממהר". | |||
היהודי, זיסמאן שמו, והוא אגב מכר שלי, סוחר מ[[קובנה]] ו[[חסיד]]. הוא הסתכל עלי בתימהון, כאילו הייתי כופר בעיקר. הוא תפס בזרועי ומשך אותי לתוך הסוכה. 'נא להיכנס' רעם בקולו. | |||
:ואני שוב:"אני ממהר לפגישה בענייני הכלל". | |||
דבריי לא השפיעו על היהודי המזוקן. 'אין דבר רק לרגע', הוא הושיב אותי בכוח על ספסל בסוכה. | |||
הוא רמז לאשתו דרך החלון של הסוכה וזו נכנסה מיד לסוכה ובידיה [[יי"ש]] ועוגה. הוא בעל שמחה, היהודי המזוקן. בנו נהיה היום [[בר מצווה]], הוא ביקש ממני לשתות כוסית יי"ש ולברך את ברכת 'שהכל', וכמובן לטעום מן העוגה. תוך כדי דיבור פצחו היהודים שוב בניגון. | |||
.. היהודים שרו בדבקות וב[[אמונה]] בחסדו של [[השם יתברך]], ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו}}. | |||
המניין החסידי התקיים בביתם של [[פייביש זיסמן|משפחת זיסמן]], והיא גם הייתה מהבודדים שהקימו [[סוכה]] ב[[חג הסוכות]]. | |||
בגטו התעללו ה{{קישור אם קיים|נאצים}} במיוחד ביהודים בעלי [[זקן]] והדרת פנים מיוחדת, מה שגרם לכמעט כל יהודי הגטו להוריד את זקנם. היחידים שנותרו עם זקן מלא היו ר' פייביש והרב אברהם דובער שפירא, רבה של קובנה, שהיה מרותק למיטת חוליו. | |||
=== חיסול התושבים === | |||
[[קובץ:אנדרטה לגטו קובנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לנרצחי הגטו ב[[בית העלמין]] ב[[חולון]]]] | |||
ב[[ז' חשוון]] ערכו הנאצים "אקציה" בילדי הגטו. השמועות על האקציות הנוראיות הגיעו לגטו עוד לפני שערכו זאת הגרמנים אצלם, ומשפחות רבות החביאו את ילדיהם במקומות מסתור. כשהתחילו הגרמנים באקציה גילו שחסרים להם הרבה יהודים ולצורך כך תפסו את אנשי "המשטרה היהודית", ואחרי עינויים קשים חלקם נשברו וגילו על מקומות מסתור. | |||
רק | במהלך החיפושים אחר הילדים מצאו את ילדו של ר' פייביש, חיים ישראל, ולקחו אותו יחד עם אביו ל"פורט התשיעי"{{הערה|מצודה בה רצחו הגרמנים חלק מיהודי הגטו}} שם נרצחו. באותה אקציה נרצחו 9,000 יהודים. לאחר מכן העבירו 6,000 נוספים ל[[מחנה ריכוז|מחנות עבודה]]. עד לשנת [[תש"ג]] נותרו רק כ-4,000 יהודים בגטו. | ||
בתחילת חודש [[חשוון]] העבירו 2,800 יהודים למחנות עבודה ב[[אסטוניה]], כשאת הקשישים והילדים הנותרים שלחו לאושוויץ. | |||
עם התקרבות הצבא האדום הועברו שארית הפליטה לתוככי [[גרמניה]]. בתום המלחמה נותרו מיהודי קובנה רק כ-2,000 יהודים (8 אחוז בסה"כ). | |||
=== חסידי חב"ד שנרצחו בגטו === | |||
(רשימה חלקית{{הערה|מתוך כ-100 משפחות}}) | |||
*[[פייביש זיסמן]] | |||
*[[יהושע אייזיק ברוך]] | |||
*[[סנדר בלוי]] | |||
*חיים ישראל זיסמן, ילדו של ר' פייביש | |||
=== התעניינות [[הרבי הריי"צ]] במצבם של יהודי הגטו === | |||
בשנת [[תש"ו]] כשר' [[דובער זיסמן|דובער]] ו[[לייבל זיסמן]] נכנסו ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי הריי"צ]] התעניין אצלם הרבי אודות מצבם של כמה מהחסידים מהקהילה בקובנה (כמו ה[[משפיע]]ים [[יהושע אייזיק ברוך]] ו[[סנדר בלוי]]), וכשסיפרו לו שנרצחו החל הרבי לבכות. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' - [[ | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46 | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:עיירות בליטא}} | {{תבנית:עיירות בליטא}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:05, 23 בדצמבר 2024
קובנה היא העיר השניה בגודלה בליטא, שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני השואה כ-20,000 יהודים, רובם ליטאים. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר בסלבודקה, שכונה[1] המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר לרוסיה וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("תחום המושב").
חסידי חב"ד בקובנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה בשואה, בגטו קובנה. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית הכנסת ובית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות (חדר שני). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ, והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו.
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הרב יהושע אייזיק ברוך[2]. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר בלוי. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.
העיר במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא, ובכ"ט בסיוון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בסלבודקה.
גטו קובנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| " | עם הקמת הגטו נפתחו מניינים.. מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות | " |
– אלחנן פרסון, יהדות ליטא | ||
בקיץ תש"א הקימו הנאצים בסלבודקה את גטו קובנה, ואיכלסו בו 29,760 יהודים, בתוכם כמאה משפחות מקהילת חב"ד בקובנה.
החיים החסידיים בגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות החיים הקשים מנשוא שהיו בגטו, השמחה והחיות החסידית לא נעלמו מפניהם של חסידי חב"ד. יו"ר "מועצת הזקנים" (יודנראט[3] בגטו, מר אברהם תורי (גולוב) מתאר בספרו "גטו יום יום" את ה"בר מצווה" של לייבל זיסמן, בנו של ר' פייביש:
בדרכי נתקלתי בסוכה, דלתה הייתה פתוחה לרווחה. ואפשר היה לראות בתוכה יהודי מזוקן ולראשו כובע שחור. הוא היה לבוש בגדי חג ופניו קרנו משמחה. בסוכה ישבו עוד מספר אנשים. הם שרו ניגון חסידי וליוו אותו במחיאות כפיים וברקיעת רגליים. הם שרו בהתלהבות ובדבקות, כאילו לא היו קיימים בעולם גטו ושליטים גרמניים. כאשר ראה אותי, יצא היהודי המזוקן מן הסוכה. הוא אחז בשרוולי ושאל שאלת תם: "מה אתה עושה בסוכות בסביבתנו? שלום עליכם! ויום טוב שמח!" הוא היה שרוי במצב רוח מרומם ואף נראה כי לגם כוסית משקה לכבוד החג. הוא לא הקשיב לתשובתי, שאני ממהר לפגישה.
- "האם כבר ישבת בסוכה השנה?" חקר אותי היהודי המזוקן.
- "לא', עניתי. 'לא היה לי זמן. תסלח לי, אני ממהר".
היהודי, זיסמאן שמו, והוא אגב מכר שלי, סוחר מקובנה וחסיד. הוא הסתכל עלי בתימהון, כאילו הייתי כופר בעיקר. הוא תפס בזרועי ומשך אותי לתוך הסוכה. 'נא להיכנס' רעם בקולו.
- ואני שוב:"אני ממהר לפגישה בענייני הכלל".
דבריי לא השפיעו על היהודי המזוקן. 'אין דבר רק לרגע', הוא הושיב אותי בכוח על ספסל בסוכה. הוא רמז לאשתו דרך החלון של הסוכה וזו נכנסה מיד לסוכה ובידיה יי"ש ועוגה. הוא בעל שמחה, היהודי המזוקן. בנו נהיה היום בר מצווה, הוא ביקש ממני לשתות כוסית יי"ש ולברך את ברכת 'שהכל', וכמובן לטעום מן העוגה. תוך כדי דיבור פצחו היהודים שוב בניגון. .. היהודים שרו בדבקות ובאמונה בחסדו של השם יתברך, ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו
.
המניין החסידי התקיים בביתם של משפחת זיסמן, והיא גם הייתה מהבודדים שהקימו סוכה בחג הסוכות. בגטו התעללו הנאצים במיוחד ביהודים בעלי זקן והדרת פנים מיוחדת, מה שגרם לכמעט כל יהודי הגטו להוריד את זקנם. היחידים שנותרו עם זקן מלא היו ר' פייביש והרב אברהם דובער שפירא, רבה של קובנה, שהיה מרותק למיטת חוליו.
חיסול התושבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בז' חשוון ערכו הנאצים "אקציה" בילדי הגטו. השמועות על האקציות הנוראיות הגיעו לגטו עוד לפני שערכו זאת הגרמנים אצלם, ומשפחות רבות החביאו את ילדיהם במקומות מסתור. כשהתחילו הגרמנים באקציה גילו שחסרים להם הרבה יהודים ולצורך כך תפסו את אנשי "המשטרה היהודית", ואחרי עינויים קשים חלקם נשברו וגילו על מקומות מסתור.
במהלך החיפושים אחר הילדים מצאו את ילדו של ר' פייביש, חיים ישראל, ולקחו אותו יחד עם אביו ל"פורט התשיעי"[4] שם נרצחו. באותה אקציה נרצחו 9,000 יהודים. לאחר מכן העבירו 6,000 נוספים למחנות עבודה. עד לשנת תש"ג נותרו רק כ-4,000 יהודים בגטו.
בתחילת חודש חשוון העבירו 2,800 יהודים למחנות עבודה באסטוניה, כשאת הקשישים והילדים הנותרים שלחו לאושוויץ.
עם התקרבות הצבא האדום הועברו שארית הפליטה לתוככי גרמניה. בתום המלחמה נותרו מיהודי קובנה רק כ-2,000 יהודים (8 אחוז בסה"כ).
חסידי חב"ד שנרצחו בגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]
(רשימה חלקית[5])
- פייביש זיסמן
- יהושע אייזיק ברוך
- סנדר בלוי
- חיים ישראל זיסמן, ילדו של ר' פייביש
התעניינות הרבי הריי"צ במצבם של יהודי הגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ו כשר' דובער ולייבל זיסמן נכנסו ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ התעניין אצלם הרבי אודות מצבם של כמה מהחסידים מהקהילה בקובנה (כמו המשפיעים יהושע אייזיק ברוך וסנדר בלוי), וכשסיפרו לו שנרצחו החל הרבי לבכות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), "קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו" -
שבועון בית משיח גיליון מספר 512 (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46
הערות שוליים
| עיירות בליטא | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בלטביה • ערים בפולין |