שמות הוי' במילואם (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111. | ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111. | ||
הראשונה מארבעת אותיות השם (י') | המילוי של הראשונה מארבעת אותיות השם (י') הוא תמיד ו"ד(יו"ד), אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב '''ה"א'''(גימטריה 6), או '''ה"ה''' (10), או '''ה"י''' (15). ו' אפשר לכתוב '''ו"ו''' (גימטריה 12), '''וא"ו''' (13), או '''וי"ו''' (22). אך למרות שהעולה מכך הוא שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים{{הערה|כל אחת משלושת האותיות ה' ו' ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים שונים, ולכן יש 3X3X3 צירופים אפשריים (סה"כ 81), '''וכולם''' מופיעים בספרי הקבלה.}} - רק ארבעה מתוכם הם כלליים, והם המובאים ומבוארים בכל מקום בתורת החסידות: | ||
ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י. | ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י. | ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י. | ||
מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה" | מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"א. | ||
ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה" | ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. | ||
==חכמה בינה מידות ומלכות== | ==חכמה בינה מידות ומלכות== | ||
מבואר בתורת החסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.}} דשם ע"ב הוא ב[[ | מבואר בתורת החסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.}} דשם ע"ב הוא ב[[חכמה]], ס"ג ב[[בינה]], מ"ה ב[[ז"א]] (במדות) וב"ן ב[[מלכות]] ([[דיבור]] ו[[מעשה]]). וכן הוא [[אבי"ע (השתלשלות כללית)|בכללות ההשתלשלות]]{{הערה|תולוי"צ עמ' פח.}}: '''ב[[עקודים]]''' (חכמה דכללות) - שם ע"ב, '''ב[[נקודים]]''' ([[עולם התהו]], בינה דכללות) – שם ס"ג, ''ב[[ברודים]]'' ([[עולם התיקון]], [[אצילות]], ז"א דכללות) – שם מ"ה, '''ו[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בבי"ע]]''' (מלכות דכללות) – שם ב"ן. | ||
==הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו== | ==הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===ס"ג בבינה=== | ===ס"ג בבינה=== | ||
חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' | חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבבינה (ס"ג) דומה לזה שבחכמה (ע"ב) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'{{הערה|אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.}}. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף{{הערה|לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.}}. והעניין בזה: אות ו' באופן כללי עניינה מידות (כידוע ש-י' חכמה, ה' בינה, '''ו' מידות''', ה' מלכות), ואות ו' שבשם הוי' שבבינה היא מידות שבבינה{{הערה|היינו, שורש המידות כפי שהוא בהעלם השכל.}}, ומטעם זה דוקא המילוי '''שלה''' הוא א': כי א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות{{הערה|ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.}}. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות. | ||
===מ"ה במידות=== | ===מ"ה במידות=== | ||
עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן הוא א' | עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן הוא א' (וכאמור לעיל, שאות א' עניינה חיבור והתכללות הימין עם השמאל, החסדים עם הגבורות). | ||
===ב"ן במלכות=== | ===ב"ן במלכות=== | ||
גרסה אחרונה מ־18:43, 27 באוקטובר 2023
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
ערך זה עוסק ביחס בין ארבעת שמות ה' ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. לעניינם הפרטי ראה בקישורים בדף זה.
ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111.
המילוי של הראשונה מארבעת אותיות השם (י') הוא תמיד ו"ד(יו"ד), אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב ה"א(גימטריה 6), או ה"ה (10), או ה"י (15). ו' אפשר לכתוב ו"ו (גימטריה 12), וא"ו (13), או וי"ו (22). אך למרות שהעולה מכך הוא שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים[1] - רק ארבעה מתוכם הם כלליים, והם המובאים ומבוארים בכל מקום בתורת החסידות:
ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י.
ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה.
חכמה בינה מידות ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בתורת החסידות[2] דשם ע"ב הוא בחכמה, ס"ג בבינה, מ"ה בז"א (במדות) וב"ן במלכות (דיבור ומעשה). וכן הוא בכללות ההשתלשלות[3]: בעקודים (חכמה דכללות) - שם ע"ב, בנקודים (עולם התהו, בינה דכללות) – שם ס"ג, בברודים (עולם התיקון, אצילות, ז"א דכללות) – שם מ"ה, ובבי"ע (מלכות דכללות) – שם ב"ן.
הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"ב בחכמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם זה ממלאים את כל ארבע אותיות השם באות יו"ד - הרומזת לחכמה. היינו שם זה מורה על החכמה כפי שהיא כוללת בתוכה את כל שלושת המדריגות: שגם האותיות הו"ה (הרומזות לבינה, מדות ומלכות) נכללות בנקודת היו"ד.
ס"ג בבינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבבינה (ס"ג) דומה לזה שבחכמה (ע"ב) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'[4]. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף[5]. והעניין בזה: אות ו' באופן כללי עניינה מידות (כידוע ש-י' חכמה, ה' בינה, ו' מידות, ה' מלכות), ואות ו' שבשם הוי' שבבינה היא מידות שבבינה[6], ומטעם זה דוקא המילוי שלה הוא א': כי א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות[7]. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות.
מ"ה במידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן הוא א' (וכאמור לעיל, שאות א' עניינה חיבור והתכללות הימין עם השמאל, החסדים עם הגבורות).
ב"ן במלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלכות היא שורש הנבראים, ועניינה להשפיע כל מה שיש בה[8], ונמצא שאין חילוק בין פנימיותה לחיצוניותה - וכן הוא בשם ב"ן: הגימטריה של המילוי (הפנימיות) שווה בדיוק לגימטריה של השם עצמו (החיצוניות) – שניהם 26.
הקבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מקביל ל: | -- | ע"ב | ס"ג | מ"ה | ב"ן |
|---|---|---|---|---|---|
| באותיות השם | קוצו של יוד | י | ה | ו | ה |
| בארבעת העולמות | א"ק | אצילות | בריאה | יצירה | עשייה |
| בפרצופים | שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין א"א |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אבא |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אמא |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין זעיר אנפין |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין נוקבא |
| בגימטריה | 72 | 72 | 63 | 45 | 52 |
| בחלקי התורה | -- | טעמים | נקודות | תגים | אותיות |
| בחלקי הנשמה | יחידה | חיה | נשמה | רוח | נפש |
| בארבעת היסודות | -- | אש | מים | רוח | עפר |
| ברוחות השמים | -- | דרום | צפון | מזרח | מערב |
| באבות האומה | -- | אברהם | יצחק | יעקב | דוד |
| אורות | מוחין | צלמים | לבושין | כלים |
הערות שוליים
- ↑ כל אחת משלושת האותיות ה' ו' ה' אפשר לכתוב בשלושה אופנים שונים, ולכן יש 3X3X3 צירופים אפשריים (סה"כ 81), וכולם מופיעים בספרי הקבלה.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.
- ↑ תולוי"צ עמ' פח.
- ↑ אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.
- ↑ לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.
- ↑ היינו, שורש המידות כפי שהוא בהעלם השכל.
- ↑ ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.
- ↑ כדוגמת הדיבור, שמגלה את כל בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב מה ואיך לדבר).