כ"ה בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (לצערנו אי אפשר לקבוע בבירור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
יום זה מוזכר ב[[מסכת תענית]] כיום חג לרגל כיבוש חומת שומרון. | יום זה מוזכר ב[[מסכת תענית]] כיום חג לרגל כיבוש חומת שומרון. | ||
הרבי אישר את הכינוי של יום זה בשם 'יום הבהיר'{{הערה|פתח דבר לקונטרס 'ואברהם זקן בא בימים' (מברכים החודש כסלו תשל"ז) מוצאי כ"ף מר חשון תש"נ: "לקראת יום הבהיר כ"ה מרחשון הבעל"ט, - שבשנה זו הוא גם יום התחלת לימוד הרמב"ם במחזור השביעי".}}. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תש"ג]] (5/11/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]], הובל לכבשונות בטרבלינקה. | *[[תש"ג]] (5/11/1942 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]], הובל לכבשונות בטרבלינקה{{הערה|בקשר למאורע זה כתב הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה בשנת תשי"א: "ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושה השם, ודם עבדיו יקום, וכיפר אדמתו עמו, בשובו שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר".}}. | ||
*[[תש"י]] (17/11/1949 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[מרדכי רוקח]], אחיו של ה[[אדמו"ר]] [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]]. | *[[תש"י]] (17/11/1949 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[מרדכי רוקח]], אחיו של ה[[אדמו"ר]] [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]]. | ||
*[[תשס"ד]] (20/11/2003 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נתן נטע ברכהן]], ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] וזכה להיות משלוחיו. שימש כרב הראשי של ריגא. | *[[תשס"ד]] (20/11/2003 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נתן נטע ברכהן]], ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] וזכה להיות משלוחיו. שימש כרב הראשי של ריגא. | ||
גרסה אחרונה מ־17:05, 27 בנובמבר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ"ה בחשוון הוא היום העשרים וחמישה בחודש חשוון.
יום זה מוזכר במסכת תענית כיום חג לרגל כיבוש חומת שומרון.
הרבי אישר את הכינוי של יום זה בשם 'יום הבהיר'[1].
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תקפ"ח (15/11/1827 למניינם) - רבי יצחק יואל מליניץ, נפטר.
- תש"י (17/11/1949 למניינם) - רבי מרדכי רוקח מבילגוריי (המכונה גם 'בילגוריא', עיר בדרום מזרח פולין), מחבר 'תכלת מרדכי', נפטר.
- תשע"ט - הרב אליהו שמואל שמרלר, ראש ישיבות צאנז בארץ הקודש, נפטר.
- תשמ"ט- הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשמ"ה (20/11/1984 למניינם) - בני האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זכו להיכנס ליחידות עם הרבי.
- תשמ"ח (17/11/1987 למניינם) - בית המשפט הפדרלי בארצות הברית דחה את הערעור של המשיבים על פסק הדין במשפט הספרים לטובת חסידות חב"ד.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ז (2/11/1926 למניינם) - ר' זלמן יואל לבנהרץ,
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ג (5/11/1942 למניינם) - ר' מנחם מענדל הורנשטיין, חתנו של אדמו"ר מוהריי"צ, הובל לכבשונות בטרבלינקה[2].
- תש"י (17/11/1949 למניינם) - הרב מרדכי רוקח, אחיו של האדמו"ר אהרון רוקח מבעלז.
- תשס"ד (20/11/2003 למניינם) - הרב נתן נטע ברכהן, ממקושרי אדמו"ר הריי"צ והרבי וזכה להיות משלוחיו. שימש כרב הראשי של ריגא.
- תשע"ג (10/11/2012 למניינם) - הרב שמעון יעקובוביץ, משפיע בית כנסת חב"ד במאה שערים, ירושלים.
| הפתגם היומי - כ"ה בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| השגחה העליונה בריינגט יעדען אין זיין ואוינארט צוליב חיזוק היהדות והרבצת התורה. ווען מען אקערט און מען פארזייט - וואקסט.
תרגום מאידיש: השגחה העליונה מביאה את כל אחד למקום מגוריו, בשביל חיזוק היהדות והרבצת התורה. כשחורשים וזורעים - צומח.
|
- ↑ פתח דבר לקונטרס 'ואברהם זקן בא בימים' (מברכים החודש כסלו תשל"ז) מוצאי כ"ף מר חשון תש"נ: "לקראת יום הבהיר כ"ה מרחשון הבעל"ט, - שבשנה זו הוא גם יום התחלת לימוד הרמב"ם במחזור השביעי".
- ↑ בקשר למאורע זה כתב הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה בשנת תשי"א: "ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושה השם, ודם עבדיו יקום, וכיפר אדמתו עמו, בשובו שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר".