דער וועלט איז א שמאלער בריק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד.
הניגון '''אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק''', הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד.


==היסטוריה==
==אודות הניגון==
מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".}}.
מילות הניגון, הם התרגום ב[[אידיש]] של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' [[נחמן מברסלב]]{{הערה|ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".}}.
בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא '''לפחד''' כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא '''להתפחד'''', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד.
דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב"ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים{{הערה|כך כותב אדמור הצ"צ באחד מאגרותיו{{מקור}}}}.
הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]]. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].


לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.
לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.


הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' [[משה רובין]] מ[[מונטריאול]].
לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת".
 
הלחן מפי חסידי חב"ד השתמר בהקלטה בביצוע ר' [[דוד הורביץ]], וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' [[אברהם פריד]].


(לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת").
ניגון זה הוא ניגון קי"א בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].


==מילות הניגון==
==מילות הניגון==
שורה 16: שורה 20:
===תרגום===
===תרגום===
{{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}
{{ציטוט|תוכן=העולם הוא גשר צר{{ש}}והעיקר לא לפחד!}}
==אודות הניגון==
בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא '''לפחד''' כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא '''להתפחד'''', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד.
דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב"ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 30: שורה 29:
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]

גרסה אחרונה מ־17:39, 28 במאי 2024

הניגון אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק, הוא ניגון חסידי המקובל בפי חסידי חב"ד.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מילות הניגון, הם התרגום באידיש של המשפט הידוע 'העולם הזה גשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד כלל', שמקורו בכתבי ר' נחמן מברסלב[1].

בשונה מהנוסח המקובל הגורס שהעיקר הוא 'לא לפחד כלל', הביטוי המדוייק הוא 'לא להתפחד', כלומר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי פחד.

דבר זה ניתן לדייק מפסק ההלכה של הרמב"ם שמבאר במניין מצוות לא תעשה אודות האיסור לפחד במלחמה, שאף שלא ניתן לצוות על רגש הלב, האיסור על האדם הוא שלא להפחיד את עצמו ושלא להתבונן בדברים המעוררים את היראה מפני האויבים[2].

הניגון היה שגור על פיו של המשפיע החב"די, ר' משה רובין ממונטריאול. הניגון השתמר בהקלטה בביצוע ר' דוד הורביץ, וכן בתקליט שהפיק הזמר החסידי ר' אברהם פריד.

לפי מסורת המקובלת בחצרות חסידיות אחרות, מקורו של הלחן הוא מר' מאניש החזן מהעיירה צ'ורטקוב, מחסידי רוזי'ן.

לחן עממי דומה נפוץ בקהילות החסידים על המילים "וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת".

ניגון זה הוא ניגון קי"א בפרוייקט מסורת הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוֹי דֶּער וֶועלט אִיז א שְׁמָאלֶער בְּרִיק
אוּן דֶער עִקָּר נִישְׁט צוּ שְׁרֶעקְן זִיך!

תרגום[עריכה | עריכת קוד מקור]

העולם הוא גשר צר
והעיקר לא לפחד!

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ליקוטי מוהר"ן, תנינא מ"ח ב', ז': "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".
  2. כך כותב אדמור הצ"צ באחד מאגרותיו[דרוש מקור]