כתובים – הבדלי גרסאות
מ הגהה, קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*'''[[נחמיה]]''' - על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה{{הערה|מהרש"ל ב"ב יד, ב}}, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי. | *'''[[נחמיה]]''' - על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה{{הערה|מהרש"ל ב"ב יד, ב}}, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי. | ||
*'''[[דברי הימים]]''' - | *'''[[דברי הימים]]''' - דבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, הספר כלול בחלק הכתובים. הספר מציג בראשיתו סקירה גנאלוגית מאדם הראשון עד למשפחות שנים עשר השבטים וצאצאיהם, לאחר מכן הוא סוקר כרונולוגית את קורות עם ישראל מסוף תקופת מלכות שאול ועד לחורבן ממלכת יהודה והצהרת כורש. ספר דברי הימים נכתב בחלקו על ידי עזרא הסופר וחלקו האחר על ידי נחמיה בן חכליה{{הערה|ב"ב טו, א וראשונים שם.}}. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
{{ציטוט|תוכן=הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני"{{הערה|ישעיהו סה טז}}, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"{{הערה|אסתר ט כח}} |מרכאות=כן}}. | {{ציטוט|תוכן=הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני"{{הערה|ישעיהו סה טז}}, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"{{הערה|אסתר ט כח}} |מרכאות=כן}}. | ||
{{ | {{ספרי התנ"ך}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | |||