יהודה לייב סלונים (חברון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=נכד אדמו"ר האמצעי, ממנהיגי קהילת חב"ד בחברון|אחר=ממונה כולל חב"ד בירושלים|ראו=יהודה לייב סלונים (ירושלים)}}
[[קובץ:יהודה לייב סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים בהשטתחות על ציונו בטבריה]]
[[קובץ:יהודה לייב סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים בהשטתחות על ציונו בטבריה]]
רבי '''יהודה ליב סלונים''' ([[תקצ"ב]] - [[כ"ז תמוז]] [[תרנ"ג]]), היה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] בן לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]], כיהן כמרכז {{הבהרה}} חסידי חב"ד בחברון.
רבי '''יהודה ליב סלונים''' ([[תקצ"ב]] - [[כ"ז תמוז]] [[תרנ"ג]]), היה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] בן לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. ביתו ב[[חברון]] היה המרכז של [[חסידי חב"ד]] בחברון.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ב]], לאביו ר' [[יעקב כולי סלונים]] ולאמו [[הרבנית מנוחה רחל]].  
נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ב]], לאביו הרב [[יעקב כולי סלונים]] ולאמו [[הרבנית מנוחה רחל]].  


בגיל [[בר מצווה]] עלה ביחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. את חגיגת הבר-מצוה שלו חגגו על סיפון האוניה שהייתה בדרכה לארץ הקודש, שם גר בעיר [[חברון]] יחד עם אמו הרבנית ולכבודה הקים בביתו בית כנסת ו[[מקוה]] טהרה.
בגיל [[בר מצווה]] עלה ביחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. את חגיגת הבר-מצוה שלו חגגו על סיפון האוניה שהייתה בדרכה לארץ הקודש, שם גר בעיר [[חברון]] יחד עם אמו הרבנית ולכבודה הקים בביתו בית כנסת ו[[מקוה]] טהרה.
שורה 9: שורה 10:
בגיל שמונה נסע לקראת ה[[ימים הנוראים]] ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].
בגיל שמונה נסע לקראת ה[[ימים הנוראים]] ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם הרבנית רעכיל בתו של רבי אלעיזר שבתי, נינת רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] ורבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]].
ביתו ב[[חברון]] היה המרכז של [[חסידי חב"ד]] בחברון. הוא מונה על ידי [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] לאחד הממונים על [[כולל חב"ד]] ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו.  
ביתו ב[[חברון]] היה המרכז של [[חסידי חב"ד]] בחברון. הוא מונה על ידי [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] לאחד הממונים על [[כולל חב"ד]] ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו.  


בסוף ימיו עבר לגור בעיר טבריה. לפני פטירתו, ביום [[כ"ז תמוז]] [[תרנ"ג]], ביקש מחסידי חב"ד ב[[טבריה]] שיכנסו אליו היות והוא מרגיש שאלו רגעיו האחרונים. כשנכנסו לחדרו ביקשם לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] דביקות חסידי ותוך כדי ניגון החזיר את נשמתו לבוראו.  
בסוף ימיו עבר לגור בעיר [[טבריה]]. לפני פטירתו, ביום [[כ"ז תמוז]] [[תרנ"ג]], ביקש מחסידי חב"ד ב[[טבריה]] שיכנסו אליו היות והוא מרגיש שאלו רגעיו האחרונים. כשנכנסו לחדרו ביקשם לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] דביקות חסידי ותוך כדי ניגון החזיר את נשמתו לבוראו.  


על פי בקשתו טבלו את גופו, לאחר פטירתו, בים כנרת. ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין|בית העלמין]] הישן בטבריה.
על פי בקשתו טבלו את גופו, לאחר פטירתו, בים כנרת. ומנוחתו כבוד ב[[בית עלמין הישן בטבריה]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*'''רעייתו''' - הרבנית רעכיל, נכדת רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].
*'''בנו''' - הרב [[זאב דב סלונים]] ([[חברון]])
*'''בנו''' - הרב [[זאב דב סלונים]] ([[חברון]])
'''בנותיו:'''
'''בנותיו:'''
*מרת לאה רבקה.
*מרת לאה רבקה. אשת הרב יעקב דוד סלוטקין
*מרת אסתר שינא שיפרה. אשתו של בן דודה אברהם זלמן שניאורסון(בן שלום קזרנובסקי)
*מרת אסתר שינא שיפרה. אשתו של בן דודה אברהם זלמן שניאורסון(בן שלום קזרנובסקי)
*מרת [[מושקא דבורה]].
*מרת [[מושקא דבורה]].

גרסה אחרונה מ־06:53, 26 ביוני 2024

תמימים בהשטתחות על ציונו בטבריה

רבי יהודה ליב סלונים (תקצ"ב - כ"ז תמוז תרנ"ג), היה נכדו של אדמו"ר האמצעי בן לבתו הרבנית מנוחה רחל. ביתו בחברון היה המרכז של חסידי חב"ד בחברון.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליובאוויטש בשנת תקצ"ב, לאביו הרב יעקב כולי סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל.

בגיל בר מצווה עלה ביחד עם הוריו לארץ הקודש. את חגיגת הבר-מצוה שלו חגגו על סיפון האוניה שהייתה בדרכה לארץ הקודש, שם גר בעיר חברון יחד עם אמו הרבנית ולכבודה הקים בביתו בית כנסת ומקוה טהרה.

בגיל שמונה נסע לקראת הימים הנוראים לליובאוויטש לאדמו"ר הצמח צדק.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם הרבנית רעכיל בתו של רבי אלעיזר שבתי, נינת רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. ביתו בחברון היה המרכז של חסידי חב"ד בחברון. הוא מונה על ידי רבותינו נשיאנו לאחד הממונים על כולל חב"ד ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו.

בסוף ימיו עבר לגור בעיר טבריה. לפני פטירתו, ביום כ"ז תמוז תרנ"ג, ביקש מחסידי חב"ד בטבריה שיכנסו אליו היות והוא מרגיש שאלו רגעיו האחרונים. כשנכנסו לחדרו ביקשם לנגן ניגון דביקות חסידי ותוך כדי ניגון החזיר את נשמתו לבוראו.

על פי בקשתו טבלו את גופו, לאחר פטירתו, בים כנרת. ומנוחתו כבוד בבית עלמין הישן בטבריה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנותיו:

  • מרת לאה רבקה. אשת הרב יעקב דוד סלוטקין
  • מרת אסתר שינא שיפרה. אשתו של בן דודה אברהם זלמן שניאורסון(בן שלום קזרנובסקי)
  • מרת מושקא דבורה.

אחיו:

אחיותיו:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  ערך זה הוא קצרמר בנושא בית רבי. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא