אכילה – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כך כותב [[הרבי]]: | כך כותב [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'. | {{ציטוט|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה|ספרים]] (גם מ[[מדע|חכמי הטבע]]) שה[[טבע|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'. | ||
וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}} | וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}} | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==אכילה לפני התפילה== | ==אכילה לפני התפילה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}} | ||
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}. | ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}{{הערה|ויקרא יט, כו}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}. | ||
נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}. | |||
==אכילה לעתיד לבוא== | ==אכילה לעתיד לבוא== | ||
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה: | בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה: | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
אולם במקום אחר{{הערה|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר". | אולם במקום אחר{{הערה|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר". | ||
==ראו | ==ראו גם== | ||
*[[מזון]] | |||
*[[סעודה]] | |||
*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | *[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג). | *מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג). | ||