ספר הניגונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 203: שורה 203:
* '''ניגון קס"ט''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון קס"ט''' - [[ניגון ריקוד]]
* '''ניגון ק"ע''' - [[מארש נפוליאון]]
* '''ניגון ק"ע''' - [[מארש נפוליאון]]
* '''ניגון קע"א''' - [[ניגון ניצחון]]
* '''ניגון קע"א''' - [[פוילישער מארש]]
* '''ניגון קע"ב''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ב''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ג''' - [[ניגון טעמים]]
* '''ניגון קע"ג''' - [[ניגון טעמים]]
שורה 368: שורה 368:
* '''ניגון של"ד''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ד''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ה''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ו''' - ניגון שמח
* '''ניגון של"ו''' - [[ניגון של"ו|ניגון שמחה ובטחון ר' מיכאל דבורקין]]
* '''ניגון של"ז''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ז''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ח''' - [[ניגון שמחה]]
* '''ניגון של"ח''' - [[ניגון שמחה]]

גרסה אחרונה מ־15:27, 2 באפריל 2024

ספר הניגונים

ספר הניגונים הוא ספר המכיל בתוכו את תווי ניגוני חב"ד. נערך על ידי הרב שמואל זלמנוב - לבקשת אדמו"ר הריי"צ - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד השונים, לתקנם מהשגיאות ולשמרם.

ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ד ייסד אדמו"ר הריי"צ את חברת ניח"ח "במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס"[1]. כראש החברה מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב שמואל זלמנוב.

הכרך הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב זלמנוב עמל במשך שנים לאסוף את ניגוני חב"ד הרבים מפי חסידים ובעלי מנגנים ומתוך נוסחאות שונות בירר את הנוסח המקורי והמדויק של כל ניגון, אחר כך, בעזרת מוזיקאים מומחים כתב בדיוק רב את תווי הניגונים, אז הוסיף ביאור לכל ניגון וכן פרטים על מקורו ומסורתו של הניגון. כמו כן הוסיף מבוא מיוחד ובו סקירה מקיפה על מהות הנגינה וחשיבותה בעם ישראל בכלל וחשיבות הנגינה החסידית והחב"דית בפרט, וכן ליקוט מדברי וכתבי אדמו"ר הריי"צ על מהותם וחשיבותם של ניגוני חב"ד. וכך לאחר עמל רב במשך כחמש שנים הוציא לאור בשנת תש"ט את הכרך הראשון של ספר הניגונים המכיל בתוכו 175 (קע"ה) ניגונים

הכרך השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שיצא הכרך הראשון, שהתקבל בברכה אצל אנ"ש ואף בחוגים נוספים של בני ישראל, עלה בדעתו של הרב זלמנוב להמשיך להוציא ספרים נוספים שיכילו עוד ניגונים רבים, הוא כתב על כך לרבי הריי"צ שענה לו במכתב: "במענה על כתבם אדות המשכת סידור ניגוני חב"ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם - נכון במאד".

הרב זלמנוב החל לאסוף ולערוך ניגונים נוספים. בינתיים, בי' שבט תש"י, הסתלק אדמו"ר הריי"צ ואת מקומו בהנהגת חסידות חב"ד מילא הרבי שהורה לרב זלמנוב להמשיך בעבודתו, וכך לאחר עבודה מאומצת יצא לאור בשנת תשי"ח 'כרך שני - חלק א' של ספר הניגונים, המכיל 35 ניגונים (ניגון קע"ו - ניגון ר"י) עם ביאורים ותולדות הניגונים כמו בכרך הראשון.

המספר המועט, יחסית, של ניגונים בכרך זה הוא מכיוון שחשבו להוציא את כרך זה בחלקים קטנים, ולכן גם נקרא בשם 'כרך שני - חלק א', אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל מפני סיבות שונות.

הכרך השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו האחרונות החל הרב זלמנוב לעבוד שוב על הוצאת כרך נוסף וגדול של ספר הניגונים, וגייס למלאכה את החסיד ובעל המנגן הנודע הרב יוסף יהודא מרטון. מרטון גייס אנשי מקצוע מתחומי המוזיקה והפונטיקה, ובראשם המוזיקאי והקומפוזיטור הנודע אנדריי היידו, המוזיקאי יעקב מזור ונוספים - שיחד עם הרב זלמנוב יצאו להקליט חסידים ובעלי מנגנים ותיעדו בהקלטות מגוון ניגונים ששרו חסידים ביישובים ובעיירות של חסידי חב"ד בחוץ לארץ ואף אסף מכל מי שבידו הקלטות של ניגוני חב"ד, עד שהיה בידו סכום ניגונים נכבד הראוי למלא כרך שלם. ההקלטות, הפכו לתווים בדרך כלל בכתב יד ראשוני של יעקב מזור ואיתן אביצור, ואז נכתבו באופן קליגרפי מהודר בעבודת ידו של יוסף מרטון שהכין את תווי הניגונים להדפסה. הרב זלמנוב הוסיף ראשי פרקים עבור הביאורים ושאר הפרטים לרוב הניגונים, אך טרם הספיק לסיים מלאכתו זו וכן קודם שהספיק לסדר את הניגונים על פי סוגיהם למחלקות השונות נפטר לאחר התקף לב ביום ט"ז באדר תשל"ה.

לאחר פטירתו החל בנו ר' ישראל יוסף זלמנוב לעבוד על הוצאת הכרך השלישי, אך מכיוון שלא רצה להוסיף או לגרוע מעבודתו של אביו הוחלט להוציא את הניגונים כמו שהם אף שהיו שזורים ביניהם ניגונים כפולים שהעורך לא הספיק להחליט איזו נוסחא עדיפה, רק סידרו את הניגונים על פי השיטה והסדר של הכרכים הקודמים. הכרך השלישי יצא לאור לקראת י' שבט תש"מ והוא מכיל 137 ניגונים (ניגון רי"א - ניגון שמ"ז).

בסה"כ כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (=שמ"ז) ניגונים. הספרים יצאו בהוצאת חברת ניח"ח.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, בפתח הספר מופיע מבוא מיוחד שנכתב על ידי הרב זלמנוב, בו הוא סוקר באופן מקיף את מהות הנגינה וחשיבותה בכלל ובעם ישראל בפרט, ובפרט מהות הנגינה החסידית ובתוכה המיוחדות של הנגינה החב"דית וסוגי הניגונים השונים הקיימים.

לאחר מכן ישנו ליקוט רחב היקף משיחותיו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ אודות מהות הנגינה החב"דית.

אחר כך ישנו 'מפתח הניגונים' בו מפורטים הניגונים על פי סדרם כשכל ניגון מופיע בשמו בתוספת ביאור על הניגון, ייחוסו וסדר קבלתו.

לאחר מכן מופיעים הניגונים עצמם מחולקים לשלוש מחלקות; מחלקה ראשונה - ניגונים מכוונים. כלומר, ניגונים פרי יצירתם של נשיאי החסידות, שחברו בעצמם או שהיו רגילים לשורר אותם בזמנים שונים. מחלקה שניה - ניגוני חב"ד מסורתיים. כוללת ניגונים מתלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד וכן ניגונים מגדולי חסידי חב"ד. מחלקה שלישית - ניגונים לזמנים שונים. כוללת ניגונים שלא נודעו מחבריהם שנוהגים לשוררם בזמנים שונים כמו ניגוני שבת ויום טוב, ניגוני התוועדות, ניגוני תפילה וכדומה.

הניגונים שבספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדרת אוצר הניגונים - חב"ד ספר הניגונים המחודש בהוצאת ר' אלאור ולנר

בעקבות ספר הניגונים, בעלי מנגנים חב"דיים החלו להקליט את הניגונים המופיעים בספר על הסדר, כשביניהם ר' אלי ליפסקר, ר' דוד הורביץ שיצר אוסף סולו עצמי של הניגונים עם מקורות, הסברים ודיוקים פרטניים, ור' אלאור ולנר שעיבד את הניגונים וביצע אותם בקלידים.

בשנת תש"פ יצאה לאור סדרת הספרים "אוצר הניגונים - חב"ד" ספר הניגונים המחודש בהוצאת ר' אלאור ולנר. בסדרה הושקעה עבודת מחקר רבה, גם בפרטים על הניגון, גם בכתיבת התווים, וגם בהרמוניה שהתווספה. לספר שלושה חלקים – מקורות על הניגון, תוי הניגון (עם אקורדים מושקעים ומענינים) וחלק שלישי בו תוי הניגונים עם המילים, לאותם ניגונים שיש מילים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר הניגונים, במדור 'היסטוריה חסידית' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג[2]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. מכתב אדמו"ר הריי"צ מתאריך י"א בתמוז תש"ד, נדפס בספר הניגונים כרך א' עמוד י'.
  2. מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).