חדר אור ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏היסטוריה: קישורים פנימיים)
 
(23 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
|משפיע=הרב [[אריה קירשנזפט]]
|משפיע=הרב [[אריה קירשנזפט]]
|דמויות משמעותיות=
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=כ-300
|מספר תלמידים=כ-400
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
שורה 20: שורה 20:
[[קובץ:שטח החיידר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז)]]
[[קובץ:שטח החיידר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז)]]
[[קובץ:אור ל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|תהלוכת ל"ג בעומר בחדר]]
[[קובץ:אור ל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|תהלוכת ל"ג בעומר בחדר]]
'''אור ליובאוויטש''' הוא חדר ל[[חינוך על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]], תחתיו פועלים גם גני ילדים. לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקם המוסד ברישיון של משרד החינוך כהמשך ל[[חדר ליובאוויטש]] שפעל עד אז, דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך המתאים ל[[ימות המשיח|תקופתנו]] ולימוד ענייני [[גאולה ומשיח]]. החיידר מונה נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-300 תלמידים.
'''אור ליובאוויטש''' הוא חֵיידֶר{{הערה|חֵיידֶר - כינוי מקובל לבתי ספר חרדיים לבנים, שלימודי הקודש בהם הם העיקר}} ל[[חינוך על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]], תחתיו פועלים גם גני ילדים. שהוקם לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]]. דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך להתקשרות לרבי מלך המשיח ועל לימוד ענייני [[גאולה ומשיח]] כמתאים ל[[ימות המשיח|תקופתנו]]. החיידר מונה נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] כ-400 תלמידים. והוא מחולק לשני מוסדות: הכיתות הגבוהות מוכרות כמוסד תחת הזרם המוכר שאינו רשמי, ושאר הכיתות פועלות תחת זרם הממ"ח - ממלכתי חרדי.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:מקימים את החיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר]]
[[קובץ:מקימים את החיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה לחיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי [[ועד מקומי כפר חב"ד]] והמועצה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה לחיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי [[ועד מקומי כפר חב"ד]] והמועצה]]
במהלך השנים ב[[כפר חב"ד]] לא היה מוסד שהשתית את לימודיו בענייני [[משיח וגאולה]] שהיה מוכר ומתוקצב על-ידי הממשלה. במהלך השנים ניסו לפעול להקמת מוסד כזה שיאושר ויתוקצב על-ידי משרד החינוך אך הדבר נחל כישלון. בשנת [[תש"פ]] קבוצה של הורים ב[[כפר חב"ד]] החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - מוסד שיקבל הכרה רשמית ממשרד החינוך, מיד לאחר מכן הם החלו בפעילות תמריצית אצל כל בעלי ההשפעה במשרד החינוך, ב[[ועד כפר חב"ד]] ובמועצה האזורית שדות דן כדי לדאוג שהחיידר החדש יוכל לקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.  
בשנת [[תש"פ]] קבוצה של הורים ב[[כפר חב"ד]] החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - חדר על טהרת הקודש, תוך דגש על התקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א וחסידישקייט. לאחר מאמצים רבים, והשתדלות אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר: במשרד החינוך, ב[[ועד כפר חב"ד]] ובמועצה האזורית שדות דן קיבל החדר החדש 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.  


הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[אברהם מיידנצ'יק]] מ[[בית חב"ד לאישי ציבור]] פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. וכן חברי ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' [[חיים רייכמן]] פעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף [[חודש סיון]] [[תש"פ]] קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה ו[[ועד מקומי כפר חב"ד]].
הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[אברהם מיידנצ'יק]] מ[[בית חב"ד לאישי ציבור]] פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. להצלחה היו שותפים חברי ה[[ועד מקומי כפר חב"ד]] ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' [[חיים רייכמן]] שפעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף [[חודש סיון]] [[תש"פ]] קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה ו[[ועד מקומי כפר חב"ד]].


ב[[י"א תמוז]] [[תש"פ]] הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]}}, את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.
ב[[י"א תמוז]] [[תש"פ]] הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב"ד: ערב היסטורי לייסוד חדר "אור ליובאוויטש" - חב"ד אינפו]}}, את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.


ב[[י"ג תמוז|י"ג]] - [[י"ז תמוז]] [[תש"פ]] עשו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי{{הערה|[https://chabad.info/news/605979/ הזמן אוזל: 95% מהיעד, 3 שעות אחרונות להקמת החדר - חב"ד אינפו]}} שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.
ב[[י"ג תמוז|י"ג]] - [[י"ז תמוז]] [[תש"פ]] ערכו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי{{הערה|[https://chabad.info/news/605979/ הזמן אוזל: 95% מהיעד, 3 שעות אחרונות להקמת החדר - חב"ד אינפו]}} שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.


לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה ב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]] (תפילה למשה) ב[[כפר חב"ד]], בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך ל[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה]] הוותיק ול[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה]]. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין [[בית רבקה]] צעירות לבין משרדי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ו[[פעילי חב"ד]].
לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה ב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|בית הכנסת ישראל אריה לייב]] (תפילה למשה) ב[[כפר חב"ד]], בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך ל[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה]] הוותיק ול[[אור שמחה כפר חב"ד|אור שמחה]]. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין [[בית רבקה]] צעירות לבין משרדי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ו[[פעילי חב"ד]].
שורה 37: שורה 37:
ב[[כ' מנחם אב]], [[תש"פ]] התקיים מעמד הנחת אבן הפינה{{הערה|[https://chabad.info/news/611971/ הכתבה בחב"ד אינפו]}} לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]]. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' [[בנימין ליפשיץ]], יו"ר [[מטה משיח]] ר' [[שמואל הנדל]], יו"ר [[יד לילד המיוחד]] ומנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק|אגו"ח]] ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], הורים ומייסדי החיידר.
ב[[כ' מנחם אב]], [[תש"פ]] התקיים מעמד הנחת אבן הפינה{{הערה|[https://chabad.info/news/611971/ הכתבה בחב"ד אינפו]}} לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]]. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' [[בנימין ליפשיץ]], יו"ר [[מטה משיח]] ר' [[שמואל הנדל]], יו"ר [[יד לילד המיוחד]] ומנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק|אגו"ח]] ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], הורים ומייסדי החיידר.


ב[[י' באלול]] [[תש"פ]] נשלמו הקמת המבנים של החיידר, וב[[י"א באלול]] נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/616009/ היסטוריה בכפר חב"ד: נפתחו הלימודים בחדר "אור ליובאוויטש"]}}. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו ב[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש]] שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים.
ב[[י' באלול]] [[תש"פ]] נשלמו הקמת התשתיות והצבת מבנים יבילים עבור החדר, וב[[י"א באלול]] נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש{{הערה|[https://chabad.info/news/616009/ היסטוריה בכפר חב"ד: נפתחו הלימודים בחדר "אור ליובאוויטש"]}}. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו ב[[ת"ת בית ליובאוויטש]] שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בחיידר - מגני הילדים ועד כיתה ח' - כ-400 תלמידים.  


חדר אור ליובאוויטש היה מהעמותות שהתייצבו לצד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] במשפט שהתנהל בחודש תמוז תשפ"ג והוביל לשינוי הרכב החברים באגו"ח.
החדר הוא מהעמותות שהתייצבו לצד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] במשפט שהתנהל בחודש תמוז תשפ"ג והוביל לשינוי הרכב החברים באגו"ח.
 
מדי שנה מכינים ילדי החיידר תערוכת מוצגים הקשורים ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הנערכת בכפר חב"ד, ילדי החיידר צועדים בתהלוכה יחד עם התערוכה והיא בולטת במראות התהלוכה{{הערה|ראו ידיעות על כך באתר [[חב"ד אינפו]] [https://chabad.info/news/483510/ בתהלוכה בכפר חב"ד: ילדי 'חדר ליובאוויטש' במיצג של גאולה] [https://chabad.info/news/940805/ "בית השם נלך": מוצגים גאולתיים מרהיבי עין בכפר חב"ד] [https://chabad.info/in-focus/1089672/ עגלות גאולתיות ב'תהלוכה' בכפר חב"ד].}}.


==עקרונות המוסד==
==עקרונות המוסד==
שורה 46: שורה 48:
*'''גישה לימודית:''' לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
*'''גישה לימודית:''' לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.


* '''גישה חסידית:''' המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך, למנוע כמה שיותר חוסר מסגרת.
* '''גישה חסידית:''' המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך,.
 
עוד יתרון נעלה וחשוב הוא שותפות פעילה בין הצוות החינוכי וההורים, וכהוראת הרבי '''צמצום חופשים''' (ככל הניתן) והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.


==צוות החיידר==
==צוות החיידר==
;חברי הנהלה
;חברי הנהלה
*הרב [[יעקב קעניג]]  
*הרב [[יעקב קעניג (חיש)|יעקב קעניג]]  
*הרב [[מנחם טל]]  
*הרב [[מנחם טל]]  
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]  
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]  
שורה 66: שורה 66:


;מורים
;מורים
*הרב [[אריה קירשנזפט]]
*הרב משה חיים עמית
* הרב [[תומר רטהאוז]]
* הרב [[תומר רטהאוז]]
*הרב יהושע אלישביץ
*הרב [[יהושע אלישביץ]]
*הרב שמואל מיפעי
*הרב שמואל מיפעי
*הרב [[אברהם מרקוביץ]]
*הרב [[אברהם מרקוביץ]]
*הרב שניאור שקולניק
*הרב שניאור שקולניק
*הרב זיו הוך
*הרב שלום בער וילהלם
*הרב מנחם מענדל מרנץ
*הרב מנחם מענדל מרנץ
*הרב דוד שמח
*הרב שניאור זלמן אבצן
*הרב יוסף יצחק טייכמן
*הרב תמיר מרקוביץ
*הרב מרדכי פרידמן
*הרב [[אהרן אברהם קעניג]]
;עוזרי מלמדים
*הרב אהרן ברים
;מורים בשעות פרטניות
*הרב אפרים פישל קעניג
*הרב הרשי מיידנצ'יק
 


;בעבר
;בעבר
*'''משפיע''' - הרב [[זושא פוזנר]] עד לפטירתו
*'''משפיע''' - הרב [[זושא פוזנר]] עד לפטירתו
*'''מנהל''' - הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)|שלמה רייניץ]] - עד לשנת [[תשע"ה]]
*'''מורה פרטני''' -  הרב אביחי פנחס רוטשילד עד לניסן תשפ"ד


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[חיידר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
*[[ת"ת בית ליובאוויטש]]
*[[אהלי תורה כפר חב"ד]]
*[[אהלי תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''מוסד שהוא נס''', שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ"א עמוד 22
*'''מוסד שהוא נס''', [[שבועון בית משיח]] גיליון י' טבת תשפ"א עמוד 22


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־00:50, 29 באוקטובר 2024

מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד
הסמליל של חדר אור ליובאוויטש
סמליל חדר אור ליובאוויטש
אפיון מוסד חינוך על טהרת הקודש, לימוד גאולה ומשיח
תאריך יסוד י"א אלול, תש"פ
מיקום כפר חב"ד
מנכ"ל הרב יוסף יצחק לבקיבקר
מנהל חינוכי הרב נועם אליאס, הרב ישראל יצחק זלמנוב
משפיע הרב אריה קירשנזפט
מספר תלמידים כ-400
השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז)
תהלוכת ל"ג בעומר בחדר

אור ליובאוויטש הוא חֵיידֶר[1] לחינוך על טהרת הקודש בכפר חב"ד, תחתיו פועלים גם גני ילדים. שהוקם לקראת שנת הלימודים תשפ"א. דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך להתקשרות לרבי מלך המשיח ועל לימוד ענייני גאולה ומשיח כמתאים לתקופתנו. החיידר מונה נכון לשנת הלימודים תשפ"ד כ-400 תלמידים. והוא מחולק לשני מוסדות: הכיתות הגבוהות מוכרות כמוסד תחת הזרם המוכר שאינו רשמי, ושאר הכיתות פועלות תחת זרם הממ"ח - ממלכתי חרדי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר
מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי ועד מקומי כפר חב"ד והמועצה

בשנת תש"פ קבוצה של הורים בכפר חב"ד החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - חדר על טהרת הקודש, תוך דגש על התקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א וחסידישקייט. לאחר מאמצים רבים, והשתדלות אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר: במשרד החינוך, בועד כפר חב"ד ובמועצה האזורית שדות דן קיבל החדר החדש 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.

הרב מנחם מענדל בליניצקי והרב אברהם מיידנצ'יק מבית חב"ד לאישי ציבור פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. להצלחה היו שותפים חברי הועד מקומי כפר חב"ד ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' חיים רייכמן שפעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף חודש סיון תש"פ קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה וועד מקומי כפר חב"ד.

בי"א תמוז תש"פ הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770[2], את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.

בי"ג - י"ז תמוז תש"פ ערכו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי[3] שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.

לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה בבית הכנסת ישראל אריה לייב (תפילה למשה) בכפר חב"ד, בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך לתלמוד תורה הוותיק ולאור שמחה. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין בית רבקה צעירות לבין משרדי צעירי אגודת חב"ד ופעילי חב"ד.

בכ' מנחם אב, תש"פ התקיים מעמד הנחת אבן הפינה[4] לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' בנימין ליפשיץ, יו"ר מטה משיח ר' שמואל הנדל, יו"ר יד לילד המיוחד ומנהל הפרוייקטים של אגו"ח ר' מנחם מענדל בליניצקי, הורים ומייסדי החיידר.

בי' באלול תש"פ נשלמו הקמת התשתיות והצבת מבנים יבילים עבור החדר, ובי"א באלול נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש[5]. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו בת"ת בית ליובאוויטש שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים. נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בחיידר - מגני הילדים ועד כיתה ח' - כ-400 תלמידים.

החדר הוא מהעמותות שהתייצבו לצד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש במשפט שהתנהל בחודש תמוז תשפ"ג והוביל לשינוי הרכב החברים באגו"ח.

מדי שנה מכינים ילדי החיידר תערוכת מוצגים הקשורים לגאולה לתהלוכת ל"ג בעומר הנערכת בכפר חב"ד, ילדי החיידר צועדים בתהלוכה יחד עם התערוכה והיא בולטת במראות התהלוכה[6].

עקרונות המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
  • גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
  • גישה חסידית: המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך,.

צוות החיידר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלה

מנהל חינוכי;

מורים
עוזרי מלמדים
  • הרב אהרן ברים
מורים בשעות פרטניות
  • הרב אפרים פישל קעניג
  • הרב הרשי מיידנצ'יק


בעבר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים