אריה יהודה לייב לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 24: שורה 24:
כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת [[תש"ז]] עלו לארץ הקודש.
כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת [[תש"ז]] עלו לארץ הקודש.
למד בישיבה בלוד ובכפ"ח, והיה מושפע של ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
למד בישיבה בלוד ובכפ"ח, והיה מושפע של ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
למד ב'קבוצה' בשנת תשכ"ד ובשנת תשכ"ו.


בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל.
בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל.


לאחר החתונה התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שהוא יקים "סביבה חב"דית" ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'] {{COL}}}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.}}.
לאחר חתונתו התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שיקים "סביבה חב"דית" ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'] {{COL}}}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.}}.


שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה.
שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה.
במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו.
במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו.
שימש כ45 שנים כ[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וכמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]].
שימש כ45 שנים כ[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וכמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]].


בבטאון חב"ד מחודש אב תשל"א מופיע שמו כמזכיר סניף צעירי אגודת חב"ד ברחובות.  
ב[[בטאון חב"ד]] מחודש [[אב]] [[תשל"א]] מופיע שמו כמזכיר סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[רחובות]].  
לכבוד י"א ניסן תשל"ב-ג הקים את גמ"ח "קרן אהבת ישראל - חסדי מנחם", מוסד מ[[ע"א מוסדות]].  
לכבוד י"א ניסן תשל"ב-ג הקים את [[גמ"ח]] "קרן [[אהבת ישראל]] - חסדי מנחם", מוסד מ[[ע"א מוסדות]].  


נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האיזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב"ד ארץ הקודש]], ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב"ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.
נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב"ד ארץ הקודש]], ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב"ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.


לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי [[י"ג בטבת]] [[תשפ"ג]] עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע"ה.
לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי [[י"ג בטבת]] [[תשפ"ג]] עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע"ה.
שורה 45: שורה 49:
*אחיו, ר' חיים לוין - חיפה
*אחיו, ר' חיים לוין - חיפה
*בתו מרת רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב [[יוסף יצחק לוין]] - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות
*בנו, הרב יוסף יצחק לוין - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות
*בנו, הרב מנחם לוין - משלוחי הרבי בשרון
*בנו, הרב מנחם לוין - משלוחי הרבי בשרון
*בנו, הרב שניאור לוין - רחובות
*בנו, הרב שניאור לוין - רחובות
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* '''האריה שיצר סביבה''', שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} 1992 עמוד 40
* '''האריה שיצר סביבה''', שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} 1992 עמוד 40.
*שניאור זלמן ברגר '''ה'אבא' של קהילת חב"ד ברחובות''' שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 38.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 67: שורה 72:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]

גרסה אחרונה מ־10:11, 14 באוגוסט 2024

הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין

הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין
לידה כ"ג תמוז תש"ד
גרוזיה, ברית המועצות
פטירה י"ג טבת תשפ"ג
רחובות
מקום פעילות רחובות
תפקידים נוספים משפיע
רבותיו כ"ק אדמו"ר שליט"א
הרב אריה לוין מתפלל בבית כנסת חב"ד המרכזי ברחובות

הרב אריה יהודה לייב לוין (כ"ג תמוז תש"ד - י"ג טבת תשפ"ג) היה משפיע בקהילת חב"ד ברחובות וממייסדי הקהילה, והאחראי האיזורי על חלוקת הסיוע של כולל חב"ד ארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בברית המועצות בכ"ג תמוז תש"ד להוריו ר' שאול ונעמי לוין.

כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת תש"ז עלו לארץ הקודש. למד בישיבה בלוד ובכפ"ח, והיה מושפע של ר' שלמה חיים קסלמן.

למד ב'קבוצה' בשנת תשכ"ד ובשנת תשכ"ו.

בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל.

לאחר חתונתו התיישב ברחובות והרבי כתב לו שיקים "סביבה חב"דית" ברחובות[1], ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב שלמה איידלמן ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי[2].

שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה.

במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו.

שימש כ45 שנים כר"מ בתומכי תמימים לוד וכמחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד.

בבטאון חב"ד מחודש אב תשל"א מופיע שמו כמזכיר סניף צעירי אגודת חב"ד ברחובות. לכבוד י"א ניסן תשל"ב-ג הקים את גמ"ח "קרן אהבת ישראל - חסדי מנחם", מוסד מע"א מוסדות.

נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האזורי על חלוקת הסיוע של כולל חב"ד ארץ הקודש, ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב"ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.

לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי י"ג בטבת תשפ"ג עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גיסו, ר' שלום לייב לרמן - בני ברק
  • אחיו, ר' אברהם לוין - נחלת הר חב"ד
  • אחיו, ר' חיים לוין - חיפה
  • בתו מרת רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב"ד
  • בנו, הרב יוסף יצחק לוין - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות
  • בנו, הרב מנחם לוין - משלוחי הרבי בשרון
  • בנו, הרב שניאור לוין - רחובות

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האריה שיצר סביבה, שבועון 1992 עמוד 40.
  • שניאור זלמן ברגר ה'אבא' של קהילת חב"ד ברחובות שבועון קישור לשבועון בית משיח 1343 עמוד 38.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'
  2. תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.