מנחם מענדל קופרשטוך – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־21:39, 23 בפברואר 2026

הרב מנחם מנדל קופרשטוך (תרמ"ד – ז' אדר ראשון תש"ו) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה, רבן של העיירות פסטוב וגלובקע, ומייסד ורב קהילת חב"ד בחיפה, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד כתובה של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קופרשטוך נולד בעיירה דולהינוב, לאביו הרב ברוך ולאמו מרת ברכה רבקה. אביו היה מחסידי הצמח צדק ושימש כשו"ב בעיירות פרילוקי ודולהינוב. למד במשך תקופה בישיבת תו"ת ליובאוויטש.

בט"ו סיון תרס"ט התחתן עם אשתו מרת חיה פייגא בתו של הרה"ח ר' שנ"ז דובער הכהן ומרת שיינה מלכה פסינזון. ר' זלמן היה תושב העיירה דולהינוב וחסיד חב"ד. לאחר חתונתם התיישבו בדולהינוב. בתקופת חתונתו, נסמך לרבנות מהרב יהושע יסנרדסקי, רבה הראשי של פרילוקי, וכן מהרב אברהם יהושע העשיל זמסקי מפרילוקי, ממנו גם קיבל הסמכה לשחיטה.

בשנת תרע"ו התקבל לרב בעיירה רשליטוב. באמצע מלחמת העולם הראשונה עבר הרב לעיירה פולטבה. בתום המלחמה חזר הרב לעיר הולדתו, ופתח ישיבה לצעירים. כשנתיים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, קיבל הרב הצעה לכהן כרבה של העיירה פסטוב שבאוקראינה.

בשנת תרפ"ט הוזמן הרב קופרשטוך לחתונת הרבי נשי"ד עם הרבנית חיה מושקא בתו השניה של הרבי הריי"צ, שנערכה בי"ד כסלו בורשה. בהגיעו, זכה הרב קופרשטוך שהרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה יחד עם הרה"ח ר' דב משה שמוטקין.

בתחילת שנת תר"צ עזב רב העיירה גלובקע, הרב זונדל רובינזון את כהונתו, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך לאדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד אדמו"ר הריי"צ עמו בא גם חתנו, הרבי.

בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב יהודה לייב פריידין כממלא מקומו.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ה - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה לארץ הקודש והתיישב עם משפחתו בעיר חיפה, שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם אב"ד בחיפה וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.

מדי שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקציה, בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.

הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע משיח מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: "תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא..."

הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו הייתה מעוררת לבבות^[1].

הרב קופרשטוך נפטר - בז' אדר א' תש"ו ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' גרשון זאב - נולד בשושן פורים תר"ע. נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת הרבי בברלין. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש, ט"ז סיון תשמ"ג. נטמן בחיפה.
בנו, ר' חיים שלמה נולד בי"ב אלול תרע"ו. למד בתומכי תמימים בוילנה בשנים תר"צ-תרצ"ב. נפטר בל"ג בעומר תשנ"ט ונטמן בהר הזיתים.
בתו, מרת רחל ז'ולטק, נולדה בי"ב ניסן תרע"ח ונפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה. בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם מענדל אדלר, עד נאמן: תולדות חייו ופועלו של הגה"ח ר' מנחם מענדל קופרשטוך ע"ה, ארץ הקודש, תשפ"ב^[2]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסיד שנשכח: סיפורו של הרב החב"די מחיפה שזכרו כמעט אבד
מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב, באתר בית המכירות קדם
שניאור ברגר, העד שחתם על כתובת הרבי, שבועון בית משיח גליון 346 עמוד 24
בתחנת הרכבת: הרבי הריי"צ בתיעוד מיוחד עם הרב קופרשטוך, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

^ ע"פ סיפורו של השופט צבי טל, על תפלת ראש השנה של הרב קופרשטוך, שנשאר אחרי כולם והתפלל באריכות, וקריאת שמע לבדה ארכה לו במחצית השעה.
^ תדפיס, באתר COL.

[1] ע"פ סיפורו של השופט צבי טל, על תפלת ראש השנה של הרב קופרשטוך, שנשאר אחרי כולם והתפלל באריכות, וקריאת שמע לבדה ארכה לו במחצית השעה.

[2] תדפיס, באתר COL.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קופרשטוך]]
-[[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (משמאל), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]]
+[[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (מימין), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב. משמאל הרב [[מרדכי חפץ]]. ]]
-הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' ([[תרמ"ד]] – [[ז' אדר|ז' אדר ראשון]] [[תש"ו]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], רבן של העיירות פסטוב ו[[גלובקע]], ומייסד ורב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]].
+הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' ([[תרמ"ד]] – [[ז' אדר|ז' אדר ראשון]] [[תש"ו]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], רבן של העיירות פסטוב ו[[גלובקע]], ומייסד ורב קהילת חב"ד ב[[חיפה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד כתובה של [[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
-הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו.
+הרב קופרשטוך נולד בעיירה דולהינוב, לאביו הרב ברוך ולאמו מרת ברכה רבקה. אביו היה מחסידי ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צמח צדק]] ושימש כשו"ב בעיירות פרילוקי ודולהינוב. למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תו"ת ליובאוויטש]].
-במשך כמה שנים כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פסטוב שב[[פולין]], עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב רב העיירה [[גלובקע]], הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] עמו בא גם חתנו, [[הרבי]].
+ב[[ט"ו בסיוון|ט"ו סיון]] [[תרס"ט]] התחתן עם אשתו מרת חיה פייגא בתו של הרה"ח ר' שנ"ז דובער הכהן ומרת שיינה מלכה פסינזון. ר' זלמן היה תושב העיירה דולהינוב וחסיד חב"ד. לאחר חתונתם התיישבו בדולהינוב. בתקופת חתונתו, נסמך לרבנות מהרב יהושע יסנרדסקי, רבה הראשי של פרילוקי, וכן מהרב אברהם יהושע העשיל זמסקי מפרילוקי, ממנו גם קיבל הסמכה לשחיטה.
+בשנת [[תרע"ו]] התקבל לרב בעיירה רשליטוב. באמצע [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר הרב לעיירה [[פולטובה|פולטבה]]. בתום המלחמה חזר הרב לעיר הולדתו, ופתח ישיבה לצעירים. כשנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרפ"ג]], קיבל הרב הצעה לכהן כרבה של העיירה פסטוב שב[[אוקראינה]].
+בשנת [[תרפ"ט]] הוזמן הרב קופרשטוך ל[[חתונת הרבי]] נשי"ד עם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] בתו השניה של הרבי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הריי"צ]], שנערכה בי"ד כסלו ב[[ורשה]]. בהגיעו, זכה הרב קופרשטוך שהרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה יחד עם הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין|דב משה שמוטקין]].
+בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב רב העיירה [[גלובקע]], הרב זונדל רובינזון את כהונתו, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] עמו בא גם חתנו, [[הרבי]].
 בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב [[יהודה לייב פריידין]] כממלא מקומו.
@@ שורה 15: / שורה 21: @@
 בשנת [[תרצ"ה]] - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב עם משפחתו בעיר [[חיפה]], שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם [[אב"ד]] בחיפה וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו ב[[שבת]] בעת ה[[סעודה שלישית]].
-מדי [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי ה[[יבסקציה]], בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.
+מדי [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות [[סעודת הודיה]] על הנצלו מידי ה[[יבסקציה]], בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.
 הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע [[משיח]] מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: {{ציטוטון|תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...}}
@@ שורה 25: / שורה 31: @@
 ==משפחתו==
-*בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]], ט"ז סיון [[תשמ"ג]]. נטמן בחיפה.
+*בנו, ר' גרשון זאב - נולד בשושן פורים תר"ע. נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]], ט"ז סיון [[תשמ"ג]]. נטמן בחיפה.
-* בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר בל"ג בעומר [[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים.
+* בנו, ר' חיים שלמה נולד בי"ב אלול תרע"ו. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר בל"ג בעומר [[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים.
-*בתו, מרת רחל ז'ולטק, נפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה.
+*בתו, מרת רחל ז'ולטק, נולדה בי"ב ניסן תרע"ח ונפטרה בב' אייר תשס"ו. בעלה - ר' יעקב ז'ולטק, נפטר בל' שבט תשמ"ו. בתם, מרת ברכה (אושרת), נהרגה בארה"ב בתאונת דרכים בז' שבט תשמ"ג, ונטמנה בחיפה. בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג.
-בנם, מנחם ז'ולטק, נפטר בכ"ח בניסן תשפ"ג.
 ==לקריאה נוספת==
-* מנחם מענדל אדלער, '''עד נאמן''', ארץ הקודש, תשפ"ב{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62e9467b38d18_1659455099.pdf תדפיס], באתר [[COL]].}}
+* מנחם מענדל אדלר, '''עד נאמן: תולדות חייו ופועלו של הגה"ח ר' מנחם מענדל קופרשטוך ע"ה''', ארץ הקודש, תשפ"ב{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62e9467b38d18_1659455099.pdf תדפיס], באתר [[COL]].}}
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 37: / שורה 42: @@
 *'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122538 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב קופרשטוך משנת תרצ"ג אודות ההשתדלות למינוי הרב יהודה ליב פריידין לרבנות פאסטוב]''', באתר בית המכירות קדם
 *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C.pdf העד שחתם על כתובת הרבי]''', שבועון בית משיח גליון 346 עמוד 24
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_67.htm בתחנת הרכבת: הרבי הריי"צ בתיעוד מיוחד עם הרב קופרשטוך]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:קופרשטוך מנחם מענדל}}