לדלג לתוכן

שניאור זלמן קוראטין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(30 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שניאור זלמן קוראטין.png|ממוזער]]
[[קובץ:רש"ז קוראטין.png|ממוזער|ר' שניאור זלמן קוראטין]]
הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מחסידי חב"ד בברינוא, צרפת.
הרב '''שניאור זלמן קוראטין''' ([[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] - [[י' תמוז]] [[תשס"א]]) היה מ[[חסידי חב"ד]] בברינוא, [[צרפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו ר' (משולם) [[שילם קוראטין]] שהיה [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]], והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}.
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו [[משולם ידידיה קוראטין|ר' משולם ידידיה קוראטין]] שהיה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].  


בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו לארץ הקודש ושנה לאחר מכן ביקרה [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ובמהלך ה[[יחידות]] הזכירה את בנה שלא קיבל אשרת יציאה מרוסיה, הרבי התעניין בנוגע לסיפור ברית המילה של הבן, וכאשר שמע שקוראים לו בשם שניאור זלמן, הוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]].
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]]<ref>היות ולא הי' אז אביו - [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר מוהרש"ב]] - בליובאוויטש.</ref>, והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}.


לאחר יציאתו מ[[רוסיה]] קבע את מגוריו בברינוא שבצרפת, שם נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן בבית העלמין המקומי.
בקיץ [[תרע"ח]] עזבה המשפחה את ליובאוויטש, ביחד עם תלמידי הישיבה, ועברה ל[[קרמנצ'וג]], שם נפתחה מחלקה חדשה של ה[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבה]]. כעבור שנה, ב[[חודש אלול|אלול]] [[תרע"ט]] נפטר אביו בדמי ימיו. בני המשפחה - אמו מרת גוטע ביילא, ר' זלמן, אחיו ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]], ואחותו פרומע טריינא עברו ל[[זמבין|זעמבין]], שם התגוררו בבית אבי אמו, ר' [[מנחם מענדל הילביץ]] אשר כיהן כרב העיר.
 
בבית הסב חונכו ר' זלמן שבפטירת אביו היה בן חמש וחצי ואחיו הגדול ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] - שהי' אז כבן שמונה - בדרכי ה[[תורה]] וה[[חסידות]]. ל[[שלטון הסוביטי|שלטונות הסובייטים]] נודע כי הרב של [[זמבין|זעמבין]] מסרב לשלוח את נכדיו ללמוד בבית הספר הממשלתי, והם דאגו להענישו על כך, בין היתר גם בהחרמת ביתו.
 
כאשר בגרו הבנים הם נשלחו ללמוד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות דאז. ר' זלמן למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[נעוול]], [[פולאצק|פולוצק]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], עמ' עדר.</ref> [[חרקוב]], [[יקטרינוסלב]] ו[[רוסטוב]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית|שם]], עמ' רסא.</ref>.
 
לימודיו ב[[רוסטוב]] היו בשנת [[תר"צ]], ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י ה[[שלטון הסוביטי|שלטונות]].
 
בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]] - מנבחרי ה[[תמימים]] - גוייס אף הוא ומאז שנת [[תש"ה]] נעדר ועקבותיו לא נודעו.
 
בשנת [[תש"ו]] נישא לזוגתו מרת העניא ב[[סמרקנד]]<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 1372 עמ' 39-40.</ref>.
 
בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.
 
בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם זוגתו מרת העניא ויבלחט"א בנו שי'<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/08/5f44d72e73e8a_1598347054.pdf ר' שילם] עמ' 49.</ref>, וקבע את מגוריו בברינוא שב[[צרפת]].
 
ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ור' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>.
 
ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.
 
נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1dih754IFAmflNDaCOWUrLutR6kus033K/view גליון 329] עמ' 70.</ref>.
 
כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־06:44, 22 בפברואר 2026

ר' שניאור זלמן קוראטין

הרב שניאור זלמן קוראטין (י"ב כסלו תרד"ע - י' תמוז תשס"א) היה מחסידי חב"ד בברינוא, צרפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליובאוויטש בי"ב כסלו תרד"ע לאביו ר' משולם ידידיה קוראטין שהיה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בברית המילה שלו השתתף אדמו"ר הריי"צ שכובד בסנדקאות[1], והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם אדמו"ר הזקן[2].

בקיץ תרע"ח עזבה המשפחה את ליובאוויטש, ביחד עם תלמידי הישיבה, ועברה לקרמנצ'וג, שם נפתחה מחלקה חדשה של הישיבה. כעבור שנה, באלול תרע"ט נפטר אביו בדמי ימיו. בני המשפחה - אמו מרת גוטע ביילא, ר' זלמן, אחיו ר' אברהם יהושע, ואחותו פרומע טריינא עברו לזעמבין, שם התגוררו בבית אבי אמו, ר' מנחם מענדל הילביץ אשר כיהן כרב העיר.

בבית הסב חונכו ר' זלמן שבפטירת אביו היה בן חמש וחצי ואחיו הגדול ר' אברהם יהושע - שהי' אז כבן שמונה - בדרכי התורה והחסידות. לשלטונות הסובייטים נודע כי הרב של זעמבין מסרב לשלוח את נכדיו ללמוד בבית הספר הממשלתי, והם דאגו להענישו על כך, בין היתר גם בהחרמת ביתו.

כאשר בגרו הבנים הם נשלחו ללמוד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות דאז. ר' זלמן למד בישיבת תומכי תמימים בנעוול, פולוצק[3] חרקוב, יקטרינוסלב ורוסטוב[4].

לימודיו ברוסטוב היו בשנת תר"צ, ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י השלטונות.

בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' אברהם יהושע הי"ד - מנבחרי התמימים - גוייס אף הוא ומאז שנת תש"ה נעדר ועקבותיו לא נודעו.

בשנת תש"ו נישא לזוגתו מרת העניא בסמרקנד[5].

בשנת תשכ"ו עלתה אמו לארץ הקודש ושנה לאחר מכן נסעה לרבי ונכנסה ליחידות כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מרוסיה בהזכירה רק את שמו השני - זלמן. במהלך אותה יחידות היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על ר' שילם ועל ליובאוויטש, ביניהם גם סיפור הברית של י"ט כסלו. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא שניאור זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על הפ"נ[6].

בשנת תשל"ו יצא מרוסיה עם זוגתו מרת העניא ויבלחט"א בנו שי'[7], וקבע את מגוריו בברינוא שבצרפת.

ר' זלמן הי' לומד בחברותא בישיבה בברינוא עם ר' זאוויל איידלקופ ור' בערל גורעוויטש. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר התפילה שלושה פרקי רמב"ם וגמרא. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה[8].

ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.

נפטר בי' תמוז תשס"א בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה[9].

כיום דרים בני משפחתו בברינוא.

הערות שוליים

  1. ^ היות ולא הי' אז אביו - אדמו"ר מוהרש"ב - בליובאוויטש.
  2. ^ בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' זלמן קורניצער אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.
  3. ^ ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' עדר.
  4. ^ ראה שם, עמ' רסא.
  5. ^ בית משיח גליון 1372 עמ' 39-40.
  6. ^ מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.
  7. ^ ר' שילם עמ' 49.
  8. ^ ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.
  9. ^ בית משיח גליון 329 עמ' 70.