מנחם מענדל דוברבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]
[[קובץ:Dubravsky, Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל דוברבסקי]]
הרב '''מנחם מענדל דוברבסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].
הרב '''מנחם מענדל דובראווסקי''' ([[תרל"ה]] - [[תשי"ח]]) היה ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] ורב בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו ר' [[יהושע דוברבסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה, בתו של ר' זלמן חייקין מפודוברנקה. בצעירותו למד אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]], רב העיירה, יחד עם בן דודו ובן גילו, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.
הרב מנחם מענדל דובראווסקי נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו הרב [[יהושע דובראווסקי (קרלביץ')|יהושע]], ולאמו מרת צביה בתו של הרב [[יואל חייקין]] רבה של העיירה פודוברנקה.
 
בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|תולדות לוי יצחק כרך א'.}}.


נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].
נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].
שורה 41: שורה 43:
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־05:32, 15 במרץ 2024

הרב מנחם מענדל דוברבסקי

הרב מנחם מענדל דובראווסקי (תרל"ה - תשי"ח) היה ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ורב בכמה עיירות בברית המועצות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מנחם מענדל דובראווסקי נולד בשנת תרל"ה לאביו הרב יהושע, ולאמו מרת צביה בתו של הרב יואל חייקין רבה של העיירה פודוברנקה.

בצעירותו למד אצל סבו יחד עם בן דודו ובן גילו רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

נשא את רעייתו איידלא, בתו של הרב יהודה לייב שפירא.

כיהן ברבנות בעיירות קרלביץ', ז'לובין, סטרשין ובורוזנה.

היה מהרמי"ם בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. למשך תקופה קצרה שימש כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובמסגרת כך נכח באחד משיעוריו הרבי הריי"צ - המנהל פועל של הישיבה. כאשר נסע לבקר את משפחתו בסטרשין לחג השבועות, התבקש על ידי הנהלת הישיבה (בראשות הרבי הריי"צ) לחזור לליובאוויטש, אך בגלל לחץ מבני משפחתו נשאר בסטרשין. כל ימי חייו לאחר מכן התחרט על כך, ואף תלה צרות רבות שפקדו אותו בעניין זה[2].

עמד בתוקף על שמירת היהדות ברוסיה הסובייטית, ובמהלך אותן שנים אף בנה מקווה חשאית בקרלביץ'. לאחר התגברות הרדיפות מהק.ג.ב. ברח מקרלביץ' ללנינגרד, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח עם המוני הפליטים שנמלטו מאיזורי המלחמה לסמרקנד.

יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה בשנת תש"ו, ובשנת תשי"ג היגר לארצות הברית. התגורר בפיטסבורג ושם נפטר בשנת תשי"ח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תולדות לוי יצחק כרך א'.
  2. מספר נכדו ר' יהושע: "כשסבא היה מספר זאת בצער עמוק ובחרטה, ואני הייתי שומע זאת בעצב ילדותי רב, היה חוזר "זכור, צריך להקשיב לרבי..." (בית משיח גליון 760 ע' 48).