עידו וובר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו של מורו ורבו הרב [[משה וובר]]]] | [[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו של מורו ורבו הרב [[משה וובר]]]] | ||
הרב '''עידו יצחק ארליך | הרב '''עידו יצחק (ארליך) וובר''' (יליד שנת [[תשכ"ג]]), הוא רב [[חב"ד]]י, יועץ אישי, מרצה בתחומי היהדות. הוא מכהן גם כרב ומשפיע בקהילת חב"ד בירושלים [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בביהכנ"ס 'אהל יצחק']]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ג]] למשפחה דתית. | נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ג]] בירושלים למשפחה דתית, להוריו ומשה ותלמה ארליך. סבו ד"ר ישראל בן זאב היה היסטוריון מפורסם, ואביו היה יועץ תקשורת מקורב ל[[מנחם בגין]], ומעורכי בטאון תנועת ה'חרות'. | ||
בשנת [[תשל"ו]] עבר עם הוריו לבוסטון, שם ניהל אביו את השלוחה המקומית של חברת אל על. | |||
בשנת [[תש"מ]] חזר לארץ והתגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, ובהמשך השתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. | |||
בשנת [[תשמ"ג]] החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[משה וובר]] שנהפך לרבו המובהק והיה משמשו רבות, לאחר פטירתו של הרב משה וובר, הוסיף ר' עידו לשם משפחתו המקורי "ארליך" את השם וובר ע"ש רבו שהיה חשוך ילדים. | |||
בשנת [[תשמ"ו]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה דליה. | |||
לאחר החתונה החל בלימודי [[סמיכה לרבנות]], ובשנת [[תש"ס]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת מוסררה, ובמקביל שימש כראש ישיבת 'שובה ישראל' לחוזרים בתשובה. | |||
הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של [[הרבי]]. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: [[עברית]], [[אנגלית]], ו[[אידיש]]. | הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של [[הרבי]]. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: [[עברית]], [[אנגלית]], ו[[אידיש]]. | ||
| שורה 16: | שורה 26: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[אריה ארליך]] | לרב ובר ורעייתו 12 ילדיהם, בהם: | ||
*בנו, ר' [[אריה ארליך]] | |||
*בנו, ר' שניאור זלמן | *בנו, ר' [[שניאור זלמן ובר]] | ||
{{מיון רגיל:ובר, עידו}} | |||
{{מיון רגיל: | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משפחת וובר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משפיעים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עורכים תורניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:09, 21 ביולי 2024
הרב עידו יצחק (ארליך) וובר (יליד שנת תשכ"ג), הוא רב חב"די, יועץ אישי, מרצה בתחומי היהדות. הוא מכהן גם כרב ומשפיע בקהילת חב"ד בירושלים בביהכנ"ס 'אהל יצחק'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה ניסן תשכ"ג בירושלים למשפחה דתית, להוריו ומשה ותלמה ארליך. סבו ד"ר ישראל בן זאב היה היסטוריון מפורסם, ואביו היה יועץ תקשורת מקורב למנחם בגין, ומעורכי בטאון תנועת ה'חרות'.
בשנת תשל"ו עבר עם הוריו לבוסטון, שם ניהל אביו את השלוחה המקומית של חברת אל על.
בשנת תש"מ חזר לארץ והתגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, ובהמשך השתתף במלחמת לבנון הראשונה.
בשנת תשמ"ג החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב משה וובר שנהפך לרבו המובהק והיה משמשו רבות, לאחר פטירתו של הרב משה וובר, הוסיף ר' עידו לשם משפחתו המקורי "ארליך" את השם וובר ע"ש רבו שהיה חשוך ילדים.
בשנת תשמ"ו התחתן עם רעייתו מרת רבקה דליה.
לאחר החתונה החל בלימודי סמיכה לרבנות, ובשנת תש"ס מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת מוסררה, ובמקביל שימש כראש ישיבת 'שובה ישראל' לחוזרים בתשובה.
הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של הרבי. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: עברית, אנגלית, ואידיש.
כמו כן הוא מוציא לאור את העלון הפופולרי "שמעו ותחי נפשכם" משנת תשנ"ב. בעלון זה מופיעים מדי שבוע דברי תורה משיחותיו של הרבי ומתורתו של הרב משה וובר, וכן מעשיות חסידיים. העלון נוסד כבר בחייו של הרב וובר, ולאחר פטירתו של הרב וובר נוספה בו תמונתו.
הרב וובר הוא דובר רהוט, המסביר סוגיות סבוכות באופן בהיר ביותר הן בכתיבה והן בדיבור. הרב וובר ממשיך את פעולותיו של רבו הרב וובר באופנים שונים, בין השאר מופיע לעיתים במדיה הכללית. ביניהם מבאר ומסביר את מלחמתו של הרב משה וובר בעלייה להר הבית, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. בהתבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. בהמשך לפעולותיו של רבו הרב משה וובר שאף הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, ושומרים שיפקחו על כך. מסביר הרב עידו ארליך - וובר באופן בהיר את עמדת היהדות החרדית כנגד העלייה להר הבית, מול הרפורמים ואנשי הימין הקיצוני.
כמו כן הוא מוסר שיעורים ברדיו, ושיעורים אודות פרשת השבוע והדף היומי. הרב וובר כותב סיפור שבועי לשבת בעיתון כפר חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב ובר ורעייתו 12 ילדיהם, בהם:
- בנו, ר' אריה ארליך
- בנו, ר' שניאור זלמן ובר