מנצפ"ך – הבדלי גרסאות
←מקומן בספירות: פץ |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות | {{אות|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}} | ||
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, אוה"ת נ"ך א'רו}}. | '''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו{{הערה|גמרא מגילה ב, ב.}}, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, אוה"ת נ"ך א'רו}}. | ||
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | ||
==עניינן== | ==עניינן== | ||
בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך לגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב | בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך לגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}, דהיינו, שאותיות מנצפ"ך הן השורש לכל שאר כ"ב האותיות. | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מנצפ"ך צופים אמרום: הנה פשוט שהאותיות הסופיות לא חודשו על ידי הנביאים, אלא היו כבר בלוחות הברית, כמו שאמרו חז"ל{{הערה|מסכת סופרים פ"ב}} מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים, וכן, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני{{הערה|ירושלמי מגילה א ח}}. והכוונה שצופים אמרום אינה שחדשו אותם, אלא שברבות העיתים נשתכח אם מקומן באמצע התיבה או בסופה, והנביאים, שנקראו צופים (מנצפ"ך: [[נוטריקון]] 'מן-צופים') חזרו ויסדו דבר זה{{הערה| | מנצפ"ך צופים אמרום: הנה פשוט שהאותיות הסופיות לא חודשו על ידי הנביאים, אלא היו כבר בלוחות הברית, כמו שאמרו חז"ל{{הערה|מסכת סופרים פ"ב}} מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים, וכן, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני{{הערה|ירושלמי מגילה א ח}}. והכוונה שצופים אמרום אינה שחדשו אותם, אלא שברבות העיתים נשתכח אם מקומן באמצע התיבה או בסופה, והנביאים, שנקראו צופים (מנצפ"ך: [[נוטריקון]] 'מן-צופים') חזרו ויסדו דבר זה{{הערה|גמרא מגילה ב, ב. כתב העת בית אהרן וישראל גליון קטו, תשס"ה, עמודים קא – קטז}} | ||
המקור הקדום ביותר בו מוזכר מנצפ"ך הוא מדרש רבה{{הערה|קורח רע"א}}, ומצוטט מאוחר יותר בפרקי דר' אליעזר{{הערה|בן הורקנוס – מתקופת הגאונים}} ובילקוט שמעוני{{הערה|לר' שמעון הדרשן מפרנקפורט, חי בתקופת המאה הי"ג}}, וזו לשונו: | המקור הקדום ביותר בו מוזכר מנצפ"ך הוא מדרש רבה{{הערה|קורח רע"א}}, ומצוטט מאוחר יותר בפרקי דר' אליעזר{{הערה|בן הורקנוס – מתקופת הגאונים}} ובילקוט שמעוני{{הערה|לר' שמעון הדרשן מפרנקפורט, חי בתקופת המאה הי"ג}}, וזו לשונו: | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==טעם בנגלה לכפילותן== | ==טעם בנגלה לכפילותן== | ||
בספר צחות{{הערה| | בספר צחות{{הערה|לרבי [[אברהם אבן עזרא]], בשער האותיות}} מסביר, שמושב חמש אותיות אלו מעוגל, ולכן אינן יכולות (כביכול) לעמוד ללא סמיכה. לכן, אם הן באות באמצע מילה הן נסמכות על האות שאחריהן, אך בסוף מילה (כשאין להן על מה להסמך) פושטים את מושבן למטה (או סותמים אותו במקרה של ם) כדי שיעמדו ביציבות. ניתן לדון האם טעם זה מתאים רק לשיטת גדולי ישראל הסוברים שצורת האותיות אינה מסיני אלא הסכמית, או שהוא מתאים דווקא לשיטה שהן מסיני, או לשתי השיטות. | ||
==מקומן בספירות== | ==מקומן בספירות== | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
{{הערה|אוה"ת שה"ש תרס"ט}}אות צ' כפופה צדיקים{{הערה|והוא יחוד אחור באחור, כי אות צ' היא י' (חכמה) הפוכה, שמורכבת על נ' (בינה) – והוא יחוד חכמה ובינה באופן של "אחור באחור" (כי האר"י ז"ל הורה לכתוב את הצ' כשיו"ד שלו הפוכה, כי חכמה נקראת אחור (כמו שכתוב "וחכם באחור ישבחנה"}} – שעבודתם מגיעה עד שורש הנבראים, אות ץ' פשוטה בעלי תשובה - גילוי פנימיות עתיק{{הערה|ואע"פ שתמונתה בכתב גם כן יו"ד הפוכה כמו הכפופה}}. | {{הערה|אוה"ת שה"ש תרס"ט}}אות צ' כפופה צדיקים{{הערה|והוא יחוד אחור באחור, כי אות צ' היא י' (חכמה) הפוכה, שמורכבת על נ' (בינה) – והוא יחוד חכמה ובינה באופן של "אחור באחור" (כי האר"י ז"ל הורה לכתוב את הצ' כשיו"ד שלו הפוכה, כי חכמה נקראת אחור (כמו שכתוב "וחכם באחור ישבחנה"}} – שעבודתם מגיעה עד שורש הנבראים, אות ץ' פשוטה בעלי תשובה - גילוי פנימיות עתיק{{הערה|ואע"פ שתמונתה בכתב גם כן יו"ד הפוכה כמו הכפופה}}. | ||
=== | ===פ–ף=== | ||
אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | ||
אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | ||